ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

משרד הרווחה לא מטפל במבקשי מקלט בסיכון - אף שקיבל מיליונים לצורך זה

תאריך: 27.9.19 מקור: הארץ, לי ירון

משרד הרווחה מודה כי בשנתיים האחרונות לא סייע כלל למבקשי מקלט עם מוגבלויות ולמבקשות מקלט בזנות, אף שקיבל ממשרד האוצר מיליוני שקלים לשם כך. במסמך מחודש יוני, שהגיע לידי "הארץ", כתבה נציגת המשרד כי הטיפול לא מתקיים בשל "חוסר מענה לסוגיית הצרכים הרפואיים שלהם" ומשום ש"לא הוקצה תקציב" למען נשים בזנות. זאת בניגוד לאמור במכתב של שר הרווחה חיים כץ ממאי 2018, שבו הצהיר כי יקצה לנושא 1.2 מיליון שקלים. עוד עולה מהמסמך כי בשנים 2017–2018, שבהן החל המשרד לקבל תקציב ייעודי לבעיה זו, הוא השקיע רק שישה מיליון שקלים מתוך 20 מיליון שקיבל לטיפול במבקשי מקלט בסיכון, בהם נשים שנפגעו מאלימות ודרי רחוב.

ועדה בין־משרדית המליצה אשתקד על תוכנית נרחבת לסיוע למבקשי המקלט, שעלותה 26 מיליון שקלים נוספים, אך מסקנותיה לא פורסמו לציבור ולא יושמו. בארגון הסיוע לפליטים (א.ס.ף) הפנו למשרד הרווחה עשרות מקרים קשים של מבקשי מקלט, רבים מהם מבוגרים, שחיים ברחובות לאחר שאיבדו את יכולתם להתפרנס, אולם המשרד מתעלם מפניות רבות. התנהלות זו מנוגדת להתחייבות של כץ, שבה הודיע על הקצבת עשרה מיליון שקל לטיפול באוכלוסייה זו, לאחר ביקורת חריפה של מבקר המדינה על התנהלות משרדו.

אחד המבקשים הוא דוויט (שם בדוי), בן 74, שסובל מכאבים קשים ברגלו ונעזר במקל הליכה. לפני כעשור ברח מאריתריאה, ועד לפני חצי שנה עבד כמנקה רחובות בבת ים. במהלך עבודתו דרסה אותו מכונית והוא נפצע קשה. הנהג ברח לאחר מכן. פציעתו עדיין אינה מאפשרת לו לעבוד, ולאחר אשפוז ממושך חזר לדירת השותפים שבה גר וגילה כי חפציו הושלכו לחדר המדרגות. הוא ישן שם בלית ברירה במשך שלושה שבועות, עד שחזר לדירה לאחר שקיבל תמיכה מקרוב משפחה. מאז יולי פנו לרווחה א.ס.ף וגורמים נוספים, כולל "הארץ", בניסיון לסייע לדוויט, אך אף פנייה לא נענתה.

"אני לא אצליח לשרוד ככה", אמר, "תמיד עבדתי והסתדרתי לבד. קרוב המשפחה שלי שלח 700 שקל, אבל גם הכסף הזה נגמר. כואב לי מאוד, אני צריך ניתוח, אני חי ממים ואורז. יכול להיות שבקרוב אצטרך לישון בגינה. זה לא קל בגילי". במסמך ממאי 2018 ששלח כץ לח"כ עאידה תומא סלימאן, הוא התחייב להשקיע במבקשי מקלט עם מוגבלויות שלושה מיליון שקל בכל שנה — אך כעת משרדו מודה שלא עמד בהבטחה: "לא הושמו זרים שאינם בני הרחקה במסגרות חוץ ביתיות של מינהל המוגבלויות, בעיקר בשל העובדה שלא היה מענה לסוגיית הצרכים הרפואיים שלהם", נכתב במסמך מיוני.

המסמך הנוכחי סותר גם את הבטחתו של כץ על סיוע למבקשות מקלט בזנות — ומצוין בו כי "אוכלוסייה זו לא נכללה בדו"ח מבקר המדינה, והתקציב הייעודי לא יועד למענה במתווה השירותים החוץ ביתיים שנבנה לאוכלוסייה בסכנה מקרב הפליטים שאינם בני הרחקה". לפיכך, הוסיפו במשרד, "מלכתחילה לא הוקצה תקציב למענה ולא נבנו לה שירותים. בהיעדר מענה נוסף בתחומי בריאות הגוף ובריאות הנפש, הדיור, התעסוקה, קצבות הקיום וכדומה – אין באפשרותנו להציע שיקום אפקטיבי לנשים אפריקאיות בזנות".

עוד עולה מהמסמך כי גם מבקשי המקלט בסיכון שזכו לסיוע – נשים מוכות, דרי רחוב, בעלי מוגבלויות ואנשים הזקוקים לשירותי גישור שפתי – לא קיבלו את מרבית התקציב שהוקצה להם. למעשה, פחות משליש התקציב השנתי מומש בשנתיים האחרונות: ב-2017 נוצלו 3.1 מיליון שקל מתוך עשרה מיליון, ובשנה שעברה — 2.97 מיליון מתוך עשרה מיליון. לפני כן לא קיבל משרד הרווחה תקציב ייעודי לנושא, והוא הפנה מפעם לפעם מבקשות מקלט בסכנת חיים למקלטי נשים מוכות.

מהמסמך העדכני עולה כי ב-2017 הושקע כל התקציב שנוצל ב-25 נשים מסודן ומאריתריאה שכבר שהו במקלטים, וכל דרי הרחוב, בעלי המוגבלויות והנשים בזנות לא קיבלו טיפול. גם בשנה שעברה הגיע רוב התקציב למקלטים, ורק שישה דרי רחוב הצליחו לקבל טיפול בעלות 570 אלף שקל. במשרד כתבו כי לא סייעו לדרי רחוב משום שהטיפול "החל רק ב-2018, בשל חוסר ההתאמה של התעריפים לצרכים של הלקוחות שלא משלמים דמי השתתפות עצמית". גם התקציב שאליו התחייבו השר והמשרד לגישור שפתי — מיליון שקל בשנה — לא הועבר למוסדות החוץ־ביתיים ולרשויות המקומיות.

מכל הפערים האלה שבין התקציבים למציאות סובלת גם אסמאית (שם בדוי), בת 54, על סף עיוורון. היא הגיעה לישראל לפני עשור, אחרי שנכלאה ועונתה באריתריאה ובסיני. גם היא, אחרי שהצליחה לפרנס את עצמה בעבודות ניקיון במשך שנים, עלולה להגיע לרחוב אחרי שבשנה שעברה חלה הידרדרות חדה בראייתה. גם אחרי שנותחה היא אינה יכולה לפרנס את עצמה ואין לה תמיכה. לאחר פניות א.ס.ף אושרה ביוני השמתה במעון לדרי רחוב, אך מאז לא קרה דבר. "מאוד קשה לי להיות תלויה באנשים אחרים. אף אחד לא יכול לעבוד בלי שיש לו עיניים", היא מספרת, "אני גרה בבית עם אנשים טובים שמוותרים לי עכשיו, אני אוכלת את האוכל שהם מכינים, אבל אני לא יודעת כמה זמן זה יימשך. הלוואי שהייתי יכולה לעבוד. אני מפחדת ממה שיקרה איתי".

כבר בפברואר 2017 קבע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי יש לבחון אם מדיניות הרווחה כלפי מבקשי המקלט מתיישבת עם החוק הישראלי ועם הסטנדרטים בעולם. כעבור חצי שנה הוקמה הוועדה הבין־משרדית בראשות מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, שלמה מור יוסף, כדי למפות את הצרכים של מבקשי המקלט המוחלשים ולקבוע להם מדיניות טיפול. המלצות הוועדה, שהוגשו לכץ ביולי 2018, כללו המלצות לטיפול חלקי ללא טיפול מונע, טיפול בקהילה או שיקום. השר אימץ את מסקנותיה והורה על מתן שירותי רווחה באופן חלקי לזרים שאינם בני הרחקה ונזקקים למסגרות חוץ־ביתיות — קורבנות אלימות במשפחה, אנשים עם מוגבלויות ומחוסרי דיור. עד כה לא יושמו מסקנות הוועדה ולא פורסמו לציבור.

כעת משרד הרווחה מנסה להעביר אחריות למשרד הבריאות, בטענה ש"הטיפול במסגרות החוץ־ביתיות של משרד הרווחה תלוי בקיומו של ביטוח רפואי, נושא שנמצא תחת אחריותו של משרד הבריאות". במשרד הוסיפו כי "האזרחים הזרים עם בעיות סוציאליות שמופנים לרווחה הם אנשים שהמאפיין העיקרי שלהם הוא בעיות רפואיות שאינן בטיפול המשרד" וכי "הוקצו עשרה עובדים סוציאליים לרשויות שבהן חיים חסרי מעמד שאינם בני הרחקה". על כך אמרה טלי אהרנטל, מנכ"לית א.ס.ף: "עכשיו משרד הרווחה מאשים את משרד הבריאות. קודם זה היה תירוץ אחר. אנשים סובלים, מידרדרים לרחוב, ואתם מדברים ביורוקרטיה. יש כסף במגירות של הרווחה שלא עושים בו שימוש. עד מתי ימשיך המשחק הזה על הגב של נשים פגיעות, ניצולי עינויים, אנשים עם מוגבלויות וחולים".

במשרד הבריאות טוענים בתגובה כי הם בוחנים פתרונות לבעיה בחודשים האחרונים, אף שהיא מוכרת להם כבר שנים. באפריל התקיימה ישיבה על ביטוח מבקשי המקלט בראשות מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב. בתום הישיבה החליטו במשרד לבחון אפשרות לביטוח ייעודי, אך הגיעו למסקנה שאי אפשר לעשות זאת בשל ההיקף המצומצם יחסית של אוכלוסייה זו. מקורות המעורים בפרטים אמרו כי משום כך אין אפשרות לבטח את מבקשי המקלט, והבדיקה נעשתה רק למראית עין. המשרד הודיע לבג"ץ כי "הדבר מצוי בשלבים ראשוניים ביותר" וכי "נבחנת האפשרות שאוכלוסייה זאת תקבל מענה באמצעות קבלת שירותים רפואיים בדרך אחרת".

במענה על פניית "הארץ" הוסיף משרד הבריאות: "המלצות הצוות הבין־משרדי בנושא שירותים סוציאליים לזרים שאינם בני הרחקה (צוות מור יוסף) נידונות בימים אלו במסגרת עתירה לבג"ץ. במסגרת העתירה נבחנות האפשרויות השונות ליישום המלצות צוות מור יוסף, כפוף להסכמה בין־משרדית".

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.7913553