ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

מצעד האיוולת: מגרשים פליטים — ומייבאים עובדים זרים

תאריך: 17.6.18 מקור: דה מרקר, ירום אריאב

בשנת 2009, בזמן שעדיין כיהנתי כמנכ"ל האוצר, ערכתי סיור להנהלת משרד האוצר בבית ספר ביאליק רוגוזין שבדרום תל אביב, ובסופו קיימנו ישיבת הנהלה. הסיור בבית הספר, שבו ריכוז גדול של ילדי פליטים, היה מרגש ביותר, אך בסופו יצאנו עם רגשות מעורבים.

מצד אחד, התרגשנו לשמוע את ילדי הפליטים משתלבים בצורה יוצאת דופן בתרבות הישראלית, שרים שירי חג ומעלים מסכת בעברית כישראלים לכל דבר. הוריהם עברו דרך ייסורים, הם עצמם במצוקה כלכלי קשה, אך הם הזדהו לחלוטין עם הארץ אליה הגיעו. מצד שני, באותה תקופה היה גבול מצרים פרוץ לחלוטין, ומאות רבות של פליטים עברו את הגבול מדי חודש והתרכזו בעיקר בדרום תל אביב. היה חשש רציני שמאות אלפי פליטים מאפריקה יציפו את הארץ וישנו את אופיה.

הדבר חייב פתרון יסודי, ואכן הממשלה (בראשות בנימין נתניהו) החליטה, והאוצר תיקצב, הקמת מכשול אפקטיבי בגבול הדרומי עם סיני שמונע לחלוטין כניסה של מבקשי מקלט חדשים. נשארנו עם כ–40 אלף מבקשי מקלט, אוכלוסייה מוגדרת ותחומה, שבגלל מחדלי הממשלה חלק גדול ממנה מרוכז בדרום תל אביב.

אלא שבמקום למצוא פתרון הומני וסביר, שיסדיר את מעמדה של אוכלוסייה זו לפחות לכמה שנים, בחרה הממשלה לנקוט צעדים של גירוש בכפייה, מדיניות שנעצרה רק על ידי בית המשפט. מדיניות הגירוש, מעבר להיותה אכזרית ובלתי מוסרית, היא גם איוולת כלכלית. בעוד שיד אחת של הממשלה פועלת לגירוש בכוח של מבקשי המקלט, היד השנייה פותחת לרווחה את הדלת בפני עובדים זרים מכל העולם כדי לפתור את מצוקת כוח האדם בכמה ענפים, כגון מלונאות, בנייה וחקלאות.

מאחורי הלחץ להגדיל את מספר העובדים הזרים עומדים קבלני כוח אדם מקושרים פוליטית, שגוזרים קופון נאה על כל עובד זר. מבחינה כלכלית, הגיוני יותר יהיה לצמצם את מכסת העובדים הזרים ולהחליפם במבקשי מקלט שיעברו הכשרה מקצועית ויקלטו במקצועות הנדרשים. בנוסף, ייחסכו ההוצאות התקציביות האדירות הכרוכות במבצע הגירוש בכפייה.

מתווה ההסכם שהושג עם האו"ם, ושהוצג על ידי ראש הממשלה נתניהו, הוכיח כי ניתן לפתור בעת ובעונה אחת גם את סוגיית הפליטים וגם את מצוקת תושבי דרום תל אביב. המתווה הוא רציונלי וכלכלי. הוא עתיד לצמצם את מספר הפליטים במחצית, בזמן שהמחצית האחרת נקלטת מרצון במדינות קולטות. אלא שראש הממשלה חזר בו לאחר כמה שעות, הגירוש לא יצא אל הפועל, ונשארה המצוקה — הן של הפליטים והן של תושבי דרום תל אביב.

קבוצת אנשי כלכלה ומשק בעלי ניסיון רב במגזר העסקי לקחה על עצמה להכין תוכנית כלכלית, חברתית ומוסרית, שבמרכזה קריאה לחזור להסכם עם האו"ם, ובעקבותיו להסדיר את מעמדם של כ-16 אלף מבקשי המקלט שיישארו בישראל על פי המתווה, לפזר אותם בקהילות קטנות בכל רחבי הארץ כך שמספרם לא יעלה על 1% מתושבי העיר הקולטת, ולקלוט אותם במקצועות נדרשים על חשבון הבאת עובדים זרים נוספים. התוכנית שהוכנה מעשית, מפורטת ובת יישום. בצורה כזו יהפכו הפליטים מנטל למשאב כלכלי — לטובת המשק והחברה. במקביל, יוקצו כספים משמעותיים שייחסכו מביטול תוכנית הגירוש לשיקום פיזי וחברתי מקיף של שכונות דרום תל אביב.

נראה כי קיימת כבר הכרה שקטה ששמירת המצב הנוכחי מובילה לדרך ללא מוצא ולהמשך סבלם של תושבי השכונות והפליטים כאחד. הבעיה לא תיפתר מאליה, ולכן יש לקרוא לראש הממשלה לחזור למתווה ההסכם עם האו"ם וליישם תוכנית לאומית שתפתור בדרך כלכלית ואנושית את בעיית מבקשי המקלט — ואת מצוקת תושבי השכונות בדרום תל אביב.

הכותב הוא יו"ר לביא קפיטל ומנכ"ל האוצר לשעבר

https://www.themarker.com/opinion/1.6179887