ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

מנכ"ל רשות האוכלוסין: לא מתוכנן גירוש מבקשי מקלט לסודאן עקב הסכם הנורמליזציה

תאריך: 6.1.21 מקור: הארץ, לי ירון

מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, פרופ' שלמה מור יוסף, אמר אתמול (שלישי) כי לא מתוכנן כל גירוש של מבקשי מקלט לסודאן, עקב הסכמי הנורמליזציה הצפויים להיחתם עמה. זאת, בניגוד למקורות רשמיים בכירים שטענו בחודשים האחרונים כי ההסכם המסתמן יקל לגרש מבקשי מקלט בחזרה אליה. לדברי מור יוסף, הממשלה מקדמת ניסוי למתן הכשרה מקצועית למבקשי מקלט מסודאן, מתוך תקווה כי מאות מהם יבקשו לחזור למדינה מרצונם, ולא מכפייה.

מור יוסף חשף כי גם כעת, מזה כשנה וחצי, בחינת כלל בקשות המקלט שהגישו סודאנים החיים בישראל מוקפאת — בשל מה שהוגדר "השינויים המתחוללים במדינה", שנמצאת בהליך מעבר משלטון דיקטטורי־צבאי לדמוקרטיה בהנהגה אזרחית. מנכ"ל הרשות הוסיף כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מעורב אישית בכל החלטה משפטית שנוגעת למתן מעמד למבקשי מקלט מסודאן ומאריתריאה.

בשיחה עם עיתונאים לסיכום פעילות הרשות בשנת 2020 אמר מור יוסף ל"הארץ" כי "היתה פה ציפייה שכשיהיה הסכם עם סודאן, יהיו מטוסים בשדה התעופה והם כולם יעלו ויסעו או יוסעו חזרה לסודאן. אז הם לא יסעו ולא יוסעו. אנחנו מכירים את האזורים האלה, הם בלתי צפויים ומה שנראה עכשיו שקט יכול להיות מחר רועש. אין שום תכנית להחזיר את האנשים בצורה שהיא נגד רצונם, בשלב זה, זה לא על הפרק".

לצד זאת, מור יוסף חשף כי הרשות האוכלוסין, בשיתוף עם המועצה לביטחון לאומי, משרד המשפטים ונציבות האו"ם לפליטים מגבשים עבודה על "תכנית הכשרה מקצועית וולונטרית" לסודאנים בחיים בישראל, במטרה להחזירם לסודאן אם ירצו בכך, אחרי שרכשו מקצוע. מור יוסף הוסיף כי מדובר בניסוי שנמצא בשלביו הראשונים, במסגרתו בישראל שואפים כי מאות מבקשי מקלט יקבלו הכשרה מקצועית, ככל הנראה בתחום הבריאות. לדבריו, טרם נמצא פרטנר לנושא בסודאן.

על פי נתונים חדשים ורשמיים של הרשות, בשנה שעברה — בחסות משבר הקורונה — חלה ירידה דרמטית במספר מבקשי המקלט שעזבו את ישראל כחלק מהתוכנית "לעידוד עזיבה מרצון". במסגרת התוכנית רוכשת המדינה כרטיסי טיסה עבור מבקשי מקלט שמסכימים לעזוב, ונותנת להם מענק של 3,500 דולר. כך, 122 מבקשי מקלט מסודאן עזבו את ישראל למדינות שונות (לעומת 200 ב–2019) ו–606 מאריתריאה (לעומת 2,172). ברשות אישרו ל"הארץ" כי בשבועות האחרונים נרשמה עלייה מסוימת במספר הפניות, וכמה עשרות מבקשי מקלט מסודאן ביקשו לחזור לארצם.

עוד נודע ל"הארץ" כי המדינה דחתה שוב את תשובתה לבג"ץ מדוע היא מסרבת להעניק מעמד של תושב ארעי (א'5) ליוצאי חבל דארפור בסודאן, שיאפשר להם לקבל זכויות סוציאליות כמו ביטוח בריאות ואישור לצאת מישראל ולחזור. כיום חיים בישראל כ–6,000 אזרחי סודאן, המהווים כחמישית מכלל מבקשי המקלט במדינה. מדובר במי שברחו מרצח העם שהחל ב–2003 בדארפור, בהרי הנובה והנילוס הכחול, ובקשות המקלט שלהם מאושרות לרוב ברחבי העולם.

בישראל, כ–4,500 מהם הגישו בקשות למקלט מדיני, אך הם מחכים להכרעה במשך שנים רבות, חלקם למעלה מעשור. עד כה המדינה לא השיבה לבקשות מקלט אלה — לא לחיוב ולא לשלילה. נכון להיום, רק בקשת מקלט אחת של אזרח סודאני נענתה בחיוב. כך, ללא הכרעה בבקשותיהם, מרבית מבקשי המקלט מסודאן חיים בישראל ללא מעמד וללא זכויות.

ממארס 2019 דורש בית המשפט העליון מהמדינה לנמק את סירובה, אך זו דוחה מאז את המענה בנימוקים שונים. בספטמבר האחרון בג"ץ אישר למדינה לדחות בשלושה חודשים את תשובתה לגבי מתן מעמד למבקשי מקלט מדארפור, לאחר שהציגה מידע על התפתחויות חשאיות ביחסים עם סודאן אשר "עשויות להיות להן השלכה על תוצאות העתירה". בשל כך, המדינה היתה צריכה להשיב לבית המשפט ביום ראשון האחרון, אך ביקשה הארכה של שבועיים נוספים.

בהקשר זה אמר מור יוסף כי "בנושא של הסודאנים והדארפורים עצרנו בשלב זה את בדיקת בקשות המקלט בשל השינויים הדרמטיים שהיו שם. הצגנו לבג"ץ בדלתיים סגורות את המתווה להסכם עם סודאן, שבסופו של דבר התממש. סודאן השתנתה בצורה משמעותית מאוד, ולכן ההחלטה היתה בשלב זה לא לבדוק. בג"ץ ביקש מאיתנו איזשהו עדכון והמלצה אם האנשים שנמצאים פה עכשיו, אם לתת להם מעמד ביניים או משהו אחר".

לדבריו, בכל הקשור לסודאנים ולאריתראים "שום דבר לא מגיע לבג"ץ בלי שראש הממשלה מעורב". עוד הוסיף מור יוסף: "אני מעורב, שר הפנים מעורב, היועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים ומשרד החוץ — אבל בסופו של דבר ראש הממשלה נותן את האישור בנושא הזה". בג"ץ נדרש לסוגיה בעקבות שתי עתירות בנושא: אחת שהוגשה על ידי עורכות הדין מיכל פומרנץ וכרמל פומרנץ, שביקשה להורות למדינה להכיר ביוצאי דארפור כפליטים; והשנייה של משרד עורכי הדין תומר ורשה, שדרשה להעניק להם תושבות זמנית.

בשונה מאריתריאה, שישראל הסכימה בעבר כי חל לגביה עיקרון אי־ההחזרה של מבקשי מקלט — בהתאם לאמנת הפליטים של האו"ם משנת 1951 — העמדה הרשמית לגבי סודאן היתה שאי אפשר להחזיר אליה מבקשי מקלט כי אין עמה יחסים דיפלומטיים. למרות זאת, אמנת הפליטים קובעת כי לא ניתן לגרש אדם למקום שבו חייו או חירותו יהיו בסכנה.

לפי האמנה, החזרתם של מבקשי המקלט למדינתם תלויה בכך שהמצב בסודאן לא יהיה מסוכן באופן כללי, ובפרט שיגיע אל קצו הטיהור האתני שמבצעים צבא סודאן והמיליציות הערביות בשבטים האפריקאים הילידים בדארפור, בהרי נובה ובנילוס הכחול. על אף שהשלטון במדינה התחלף באחרונה, לפי נציבות האו"ם לפליטים, עדיין לא הושגה יציבות בסודאן והמדינה לא מוכרזת כבטוחה. על פי האמנה, שעליה חתומה ישראל, גם במקרה של הסכם שלום בין המדינות, ישראל מחויבת רשמית לבחון באופן פרטני את כל בקשות המקלט שלגביהן נמנעה מהכרעה עד היום.

https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.9426389?