ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

מנכ"ל רשות האוכלוסין: אין פתרון טוב מזה של האו"ם לסוגיית מבקשי המקלט

תאריך: 2.1.19 מקור: הארץ, לי ירון

מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה פרופ' שלמה מור יוסף אמר היום (רביעי) כי הוא סבור שההסכם עם נציבות הפליטים של האו"ם הוא הטוב ביותר לפתרון סוגיית מבקשי המקלט וכי יש לאמצו. "אין פתרון טוב יותר", אמר הבוקר בתדרוך עיתונאים לסיכום שנת 2018, והוסיף כי הוא "לא רואה מצב שכולם יעזבו או כולם יקבלו מעמד".

עיקרי דבריו של מור יוסף:

■ הביע תמיכה בלתי מסויגת בהסכם עם נציבות האו"ם לפליטים
■ גילה כי המדינה בוחנת מחדש את הקריטריונים למתן מעמד לאזרחי אריתריאה
■ קבע כי יש להעניק למבקשי המקלט שירותים סוציאליים
■ סבור שאין לעובדים זרים זכות לקיים בישראל מערכות יחסים
■ התריע מפני פגיעה ביחסים עם תאילנד בשל החלטת כחלון

באפריל האחרון נחתם הסכם מבקשי המקלט בין ישראל לנציבות הפליטים של האו"ם, לפיו 16,250 איש יעזבו את ישראל וייקלטו במדינות מערביות, כמו קנדה, גרמניה ואיטליה, ומספר דומה של אנשים יקבל מעמד חוקי בישראל. אולם יום אחד בלבד לאחר ההודעה על ההסכם, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על ביטולו, לאחר שנמתחה עליו ביקורת מקרב תומכיו. בנציבות האו"ם מדגישים שוב ושוב כי ההסכם עדיין על הפרק.

כעת מתברר כי גם מור יוסף סבור כי יש לחזור למתווה ההסכם. "אני תומך נלהב בהסכם עם האו"ם, הייתי שותף בבנייה שלו", אמר. "אני לא רואה מצב שכולם יקבלו פה מעמד ואני לא רואה מצב שכולם יעזבו, ולכן זו פשרה. בפשרות אף אחד לא מרוצה. המתווה מספק פתרון למצב שלהם". מור יוסף הדגיש כי "היום אין פתרון, הם נמצאים בסיטואציה שיש שאלה כמה זמן אפשר למשוך את זה שהם פה במעמד שהם נמצאים בו". מור יוסף הוסיף כי מבקשי המקלט מאריתריאה וסודן נמצאים כיום "במצב הכי טוב שהיה להם אי פעם בישראל - למרות שזה לא מצב טוב. אין תוכנית שהם צריכים לצאת מישראל, הם לא נכלאים בחולות, הם בסיטואציה שכולם יכולים לעבוד, כל הילדים במערכות החינוך".

עד לאחרונה עמד מור יוסף בראשות צוות ממשלתי בין-משרדי לבחינת טיפול מחלקות הרווחה והבריאות במבקשי מקלט. כיום המחלקות לשירותים חברתיים לא מעניקות טיפול סוציאלי למבקשי מקלט נזקקים, למעט במקרים חריגים של סכנת חיים. בחודשים האחרונים הצוות סיים את עבודתו והמליץ לפתוח את לשכות הרווחה באופן חלקי למבקשי מקלט, עבור חמישה סוגי אוכלוסיות: נשים מוכות, חסרי בית, ילדים בסיכון, נכים ואוכלוסיות מוחלשות מסיבות אחרות. ההמלצות, שהוגשו לשרי הפנים והרווחה, מצביעות על צורך בהשקעה של כ-28 מיליון שקלים בנושא. משרד הרווחה דורש שאם התקציב ייגמר יועבר לו תקציב נוסף, ובכך מונע את אישורן הסופי של ההמלצות.

"יש להרחיב את השירותים הסוציאליים שהם צריכים לקבל", אמר מור יוסף בהתייחסו לשירותים הנמנעים ממבקשי המקלט. "בסיטואציה שהם נמצאים פה 10-8 שנים, צריך לדאוג שיהיו להם את התנאים המינימליים כדי לחיות". הוא עקץ את משרד הרווחה, ואמר כי במקומם "הייתי מתחיל לתת את השירותים, אף אחד לא ייתן להם צ'ק פתוח".

מור יוסף התייחס לשלילת אשרתם של עובדים זרים שנמצאים בזוגיות, ותמך בעמדת המדינה. "אין להם זכות לזוגיות, בישראל לא תהיה להם זוגיות והם יודעים את זה", אמר. לדבריו, ברשות מתנגדים בעיקר למקרים של "מיסוד יחסים, כמו נישואים או ילד. את התאים המשפחתיים הם יכולים לקיים במדינות שלהם".

על הצהרותיהם של פוליטיקאים בימין, בהם שרת המשפטים איילת שקד, כי הסכם השלום שנחתם בין אריתריאה לאתיופיה מאפשר לגרש את אזרחי אריתריאה לארצם, אמר: "האריתראים עוד לא שינו את הכללים של גיוס לצבא והוא עדיין בלתי מוגבל. אם יחזרו לרמת גיוס מוגבל אז אנחנו נבחן שינוי מדיניות. היום חד-משמעית אי אפשר להרחיק לשם".

באוקטובר פורסם ב"הארץ" כי המדינה החליטה שלא להעניק יותר מעמד הומניטרי למבקשי מקלט סודאנים שהגיעו לישראל מחבל דארפור, ותחל לבחון כל בקשה באופן פרטני. מאז אמצע 2016 העניקה המדינה לכ-800 מבקשי מקלט מסודאן מעמד הזהה לזה של אדם המוכר כפליט. כך מתאפשר להם לעבוד ולקבל זכויות סוציאליות כמו ביטוח בריאות, וכן אישור לצאת מישראל ולחזור. "ראש הממשלה החליט כי צריך לבחון את בקשות המקלט שלהם אחת-אחת", אמר מור יוסף. "אנחנו נבחן בהתחלה בקשות מקלט של 150-100 איש בשביל לגבש קריטריונים, שלפיהם נוכל להחליט כיצד לבחון את הבקשות. אני סבור שיש באוכלוסייה הזו אנשים שזכאים למעמד של פליט ולכן אנו עושים את הבדיקה הזו".

על ההחלטה להסיר את ההגנה הקבוצתית מאזרחי קונגו ולגרש אותם בחזרה למדינתם, שהוקפאה השבוע על ידי בית המשפט המחוזי, אמר: "הסרנו את ההגנה הקבוצתית בהמלצת משרד החוץ. המצב הגיאופוליטי במדינה מאפשר את ההחזרה שלהם, ואנחנו בוחנים מחדש עכשיו את כל בקשות המקלט".

מור יוסף התייחס גם להחלטת שר האוצר משה כחלון לעכב בלחץ חקלאים את יישום ההסכם להבטחת הפנסיות של העובדים התאילנדים בארץ. "היה הליך חקיקה קשה, החקלאים אמרו שזה תוספת עלות אך התגברנו על הלובי החקלאי וזה אושר", אמר. "נדרשת הסכמת שר האוצר, אותה הוא נתן בתחילת ההליך, אך בסופו כתב מכתב שהוא מושך את הסכמתו. זו פגיעה קשה מאוד בעובדים וזו פגיעה במערכת היחסים שלנו עם תאילנד. יש כ-25 אלף עובדים מתאילנד בישראל. הסירוב של כחלון אומר שהחקיקה הזו לא הושלמה ונצטרך להשלים חקיקה מחדש בכנסת הבאה".

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.6805415