ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

מכתב לראש הממשלה בעניין מבקשי המקלט

תאריך: 11.3.18 מקור: הארץ, דורון קורן

אדוני ראש הממשלה, זו כנראה האחרונה בדאגותיך כרגע, אבל כדאי מאוד שתשים לב לתאריך הסמלי הבא: באחד באפריל, ממש למחרת ליל הסדר וחג הפסח הראשון (30-31 במרץ), הוא החג שאנו מצווים לספר בו בנס היציאה מן העבדות ומן הגֵרות - יתחיל גירושם בכוח של מבקשי המקלט. קרא להם "מסתננים", קרא להם מחפשי עבודה מטעמי רעב (גם יעקב ירד מצרימה בגלל רעב, "ויגר שם"), קרא להם (אינך קורא להם) "מבקשי מקלט". אבל הם כרגע גרים כאן בארץ לתקופת זמן, מחמת מלחמות ומצוקת קיום. כלומר, הם סוג של גֵרים, כמו שאנחנו היינו פעם גרים ועבדים (עובדי המלאכות הקשות) במצרים. כך שמצוות אהבת הגר והשיוויון לגר, שהיא כידוע הנפוצה במצוות התנ"ך ("וגר לא תלחץ כי גרים הייתם בארץ מצרים"), מחוברת במהותה למצווה לספר ביציאת מצרים.

אתה מבין את האירוניה המרה והחמורה, אדוני ראש הממשלה? ממש עם תחילתם של ימי חול המועד פסח יפוג האולטימטום שהציבה רשות האוכלוסין למבקשי המקלט, וכל אלה מבינינו שקראו זה עתה בהגדה את סיפור הגֵרות שלנו - יחזו בתמונות מבקשי המקלט המגורשים בכוח מישראל. ויראו אותן גם בכלי התקשורת בעולם המערבי, אשר היה נדיב פי אלף מאיתנו בהכרה במצוקת הפליטים. ממש פי אלף, להלן החישוב: "שיעור ההכרה בפליטים מאריתריאה ומסודן בישראל הוא הנמוך ביותר במערב: פחות מ-0.1% לעומת 90% הכרה או הגנה משלימה בעולם לאריתריאים, ו-57% לסודנים" (מתוך "66 עובדות על מבקשי המקלט").

ובראש המגרשים, גם זה חלק מהאירוניה והאבסורד, עומד שר הפנים דרעי ממפלגת ש"ס, זו שאמורה לכאורה להכיר מאוד את הציוויים התנ"כיים בעניין הגרים. ובהחלט רועמת בהקשר זה גם שתיקת המגזר הדתי-לאומי, על ח"כיו, רבניו ואנשי הרוח שלו, שבניגוד לחרדים למיניהם, ש"התורה" שלהם היא גמרא ואינספור הלכות רבניות גלותיות - כאן מכירים היטב גם את התנ"ך, החשוב בכל הטקסטים. אבל גם במגזר הזה שותקים.

ועוד לא מנינו את הגזרות ערלות-הלב שגזרנו על מבקשי המקלט לכל אורך הדרך (ואותן מנה בפירוט מטלטל אילן ליאור באותה כתבת "66 עובדות"): כליאתם הממושכת אחרי מסלול העינויים שעברו בסיני; איסור העסקתם; העמדתם הצינית בתורים אינסופיים ומתעללים כשבאו לבקש הכרה כפליטים - בקשות שרובן ככולן לא הגיעו לכלל עיון ממשי; היחס הגזעני המחפיר אליהם (מ"הסודנים הם סרטן בגופנו" של מירי רגב, ועד  "לכלוא אותם כדי להמאיס עליהם את חייהם" של אלי ישי כשר הפנים); וגירושם חזרה לסודן או ל"ארץ שלישית" תוך הבטחות כוזבות לשלומם - שהביא אותם עד סכנת חיים, תלישות ורעב.

היחס המתאכזר הזה מעלה בפרוס הפסח משהו מזכר גזרות פרעה, במיוחד כשמשווים כאמור את היחס שלנו לאופן שבו התקבלו מבקשי המקלט בגרמניה, למשל.

ברור, מר נתניהו, שפעולתך בבניית הגדר, שעצרה את זרם הנכנסים הבלתי פוסק והבלתי נשלט, היתה חיונית לגמרי. תודה על זה. אבל, כפי שנאמר כבר שוב ושוב - עכשיו הם כאן איתנו, 40 אלף מבקשי מקלט ופליטים ומחפשי עבודה, ולנו יש המון עבודה חיונית להציע להם ולהיעזר בהם - בענפי המסעדנות והחקלאות והבניין הקורסים מחוסר עובדים, ובענפי סיעוד הקשישים והחולים שקורסים מחוסר מטפלים. למה לא לפזר את מבקשי המקלט בארץ ולהפנותם לעבודות הנחוצות האלה, לתקופת זמן שבסופה ייבחן המצב מחדש? למה להיראות בפני עצמנו ובפני העולם כל כך קמצנים וקשי לב, כל כך לא עם סגולה.

בימים הקרובים או בשנה הקרובה יתברר גורלך הפוליטי והמשפטי. הלוואי שתצא זכאי במשפט, והלוואי שלא נתבזה שוב כמו שהתבזינו בכליאתו של אולמרט (והכליאה חסרת האבחנה אצלנו היא עניין הדורש טיפול לעצמו). נכון לעכשיו, השנאה האוטומטית והכיתתית אליך היא עניין מאוס ועכור בעיני, ואני מסויג גם משיטת השבירה המשטרתית של עדי המדינה, ואני מייחל לדין צדק בסוף התהליך המתלהם והצדקני הזה - לכאן או לכאן. עם זאת, אם תיפול כבר עכשיו בגלל החרדים, זה בוודאי מגיע לך, והאפשרות לממשלה חדשה בלעדיהם היא אולי בשורה גדולה לכולנו. החרדים הוציאו את עצמם מן הכלל ("נמות ולא נתגייס" מהשבוע שעבר היא רק דוגמה להידרדרות המוסרית המוחלטת בשורת תחומים של הכת הזאת), ובהקשר ההגדה וארבעת בניה, הם אכן הרשעים בסיפור ("ולפי שהוציא את עצמו מהכלל, כפר בעיקר").

ועם זאת, אני גם מסכים עם האמירה שהגענו בתקופתך להישגים גדולים, בתחומי הכלכלה, היחסים המדיניים והביטחון. גם זה נכון. אבל גם בהקשר זה אני מבקש לחזור רגע אל המופת התנ"כי: הרי אתה קרוב לתנ"ך, דרך בני ביתך - מאבנר בנכם שהצטיין בחידון התנ"ך ועד שרה רעייתך ומשפחתה - ודרך חוג התנ"ך שאתה מקיים בביתך. נדמה גם שאתה מאמין באלוהים, אם לשפוט לפי ה"בעזרת השם" שאתה משמיע מעת לעת (ואני הקטן מאמין לגמרי באלוהים). ובכן, בתנ"ך מסופר על יותר ממלך אחד שלמרות הישגיו הגדולים בתחום המדיני והכלכלי והביטחוני, הוא נחשב למנהיג רע.

כך למשל ירבעם השני מלך ישראל, שהרחיב את גבולות הממלכה עד דמשק וכבש חזרה חלקים מעבר הירדן המזרחי, שבימיו היתה פריחה כלכלית ועושר ותנופת בנייה, ובימיו שרר שלום נדיר עם ממלכת יהודה - ובכל זאת התנ"ך מסכם את מלכותו במילים: "וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' לא סר מכל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל". החטא שהתנ"ך מתייחס אליו הוא לכאורה דתי - עבודת אלילים ואמונה בפסלים כמו העמים סביב - אבל מה שעמד ביסוד הדבר היתה הסכנה שעם ישראל ייטמטם ברוחו. כלומר, החטא הוא בהשחתת רוח העם, ואין הכוונה לבעיה טקסית "דוסית" כלשהי אלא לפגיעה בבשורה האנושית העילאית שבישרו הנביאים מפי אלוהים, והיא תמצית הכל: "כי חסד חפצתי ולא זבח", "ואהבת לרעך כמוך", "צדק צדק תרדוף למען תחיה". הדברים האלה.

מה שמחזיר אותנו לגירוש המתוכנן של מבקשי המקלט, שאין בו חסד ולא צדק ולא אהבת הגר. ועדיין לא מאוחר להתחרט על הרעה הזאת ולחזור בך, אדוני ראש הממשלה. דרעי כנראה לא יבין, הרבה רבנים כנראה לא יבינו, אבל מי שאלוהים בליבם - וגם כל האנשים המוסריים שאין אלוהים בתודעתם אלא רק דארווין - יבינו מאוד. הפניית מבקשי המקלט לעבודות חיוניות בארץ, תוך הקלת הלחץ מדרום תל אביב, היא מסוג המעשים הפחות מורגשים לכאורה ברקורד הפוליטי של מנהיג (למרות שטמון בה כאמור גם יתרון כלכלי גדול): היא לא בחיל ולא בכוח ולא בפוסט מבריק אלא בעדינות החסד. אבל משקלה בלבבות גדול מאין כמותו.

https://www.haaretz.co.il/blogs/doronkoren/1.5889414