ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

מכה לעסקים: לא יתקיים דיון נוסף בעניין ההיטל על מעסיקי מסתננים

תאריך: 3.6.18 מקור: דה מרקר, אפרת נוימן

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הכריעה ביום חמישי כי לא יתקיים דיון נוסף בעניין פסק הדין של העליון מספטמבר 2017, שבו נקבע כי על מעסיקים לשלם היטל של 20% גם על מבקשי מקלט בעלי רישיון שהייה זמני - כפי שהם נדרשים במקרה של "עובדים זרים".

פסק הדין בעליון ניתן פה אחד על ידי השופטים אליקים רובינשטיין, חנן מלצר ואורי שהם, שדנו בעשרה ערעורים שאוחדו. עוד נקבע כי חובת התשלום תכלול תשלומים עד לשש שנים לאחור. תשלום זה מתווסף להפרשה בגובה 16% ממשכורת העובד, שהמעסיקים מחויבים להעביר לקרן פיקדון. המשמעות היא הכבדת העלויות על מעסיקים בענפים אשר נשענים במידה רבה על כוח עבודה של יוצאי אריתריאה וסודן.

את הבקשה לדיון נוסף הגישו רשת ישרוטל וחברת מלון אורכידאה, אליהן ביקשו להצטרף גם נשיאות הארגונים העסקיים, התאחדות המלונות, קו לעובד, לשכת המסחר ירושלים, איגוד המסעדות וארגון חברות הניקיון.

טענתה העיקרית של ישרוטל הייתה כי מדובר ב"הלכה קשה", מכיוון שמדובר ב-"שוהים מוגנים", אשר בניגוד לעובדים זרים "רגילים", אין באפשרותה של המדינה לפעול להרחקתם, קיימת על המדינה חובה לאפשר את העסקתם. ישרוטל גם טענה כי ההלכה קשה במובן זה שהיא סותרת מהותית את התחייבות המדינה (בעניין קו לעובד), לפיה היא לא תבצע פעולות אכיפה של איסורים פליליים כלפי מעסיקי עובדים מסתננים בטרם תחל פעולתו של מרכז שהייה שבו יוכלו לשהות (שנות המס בהן עסקו הערעורים קודמות לתחילת פעולתו של מרכז השהייה "חולות").

אורכידאה טענה, בין השאר, כי לפסק הדין השלכה קשה ומרחיקת לכת על אוכלוסיית העובדים המסתננים, אשר צפויים לאבד את מקום עבודתם בגין החלטת המעסיקים שלא להעסיקם בשל תוספת העלות הטמונה בהיטל; כי מדובר בהטלת מס באופן רטרואקטיבי ופסול, כי ההלכה החדשה עומדת בניגוד לזכות הקניין של המעביד ולזכותו של העובד המסתנן לכבוד האדם, כי פסק הדין "מעניש" את העובדים המסתננים על מחדלי המדינה באי בחינת בקשות המקלט שהוגשו לה; וכי יישום פסק הדין יוביל לפגיעה הרסנית ולהתמוטטותם של אלפי בתי עסק בענפי המלונאות, ההסעדה, הניקיון וכוח האדם.

לא מדובר בהליך חריג

חיות ציינה כי הליך הדיון הנוסף הוא הליך חריג השמור לאותם מקרים שבהם נפסקה הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה ראוי לקיים בה דיון נוסף.

היא קבעה כי "ספק בעיני אם קביעותיו של בית המשפט עולות כדי הלכה העונה על התנאים האמורים". לדבריה,  פסק הדין יישם את ההלכות הנוהגות בשיטת המשפט הישראלית באשר לפרשנות חקיקה, ועל כן אין לומר כי נקבעה בו "הלכה". היא פסלה את שלל הטענות שהשמיעו ישרוטל ואורכידאה והוסיפה כי "מדובר בתוצאה אשר לה השלכה כלכלית ברורה על המבקשות, כמו גם על יתר החייבים בהיטל בשל העסקתם של עובדים מסתננים, אך אין בקושי זה כדי להצדיק קיום דיון נוסף בפסק הדין". בהקשר הזה היא גם הוסיפה כי המבקשות לא תמכו את טענתן בדבר החשש לקריסת בתי עסק רבים בתשתית עובדתית מתאימה (למעט הערכות חלקיות אשר נכללו בבקשת ההצטרפות מטעם איגוד המסעדות בישראל), ואף מטעם זה דין הבקשות להידחות.

בעקבות הפסיקה בספטמבר, גיבשה רשות המסים מתווה שבמסגרתו מלוא הקנסות שניתנו לעסקים יבוטלו, יבוטל שיעור של 50% מהריבית שנצברה ותהיה אפשרות לפרוס את החוב ל-36 תשלומים שווים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לתקופת הפריסה. חיות ציינה כי בהוראות הנוהל האלה יש כדי להפחית באופן ממשי את הקושי שנטען על ידי המבקשות.

https://www.themarker.com/law/1.6139224