ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

מחציית הגדר ועד מבצע הגירוש: 66 עובדות על מבקשי המקלט

תאריך: 7.3.18 מקור: הארץ, אילן ליאור

1. אזרחי אריתריאה וסודאן החלו להגיע לישראל באמצע העשור הקודם. בסך הכל נכנסו לישראל עד היום כ-65 אלף. כ-42 אלף מהם חצו את הגבול ממצרים בין 2010 ל-2012. 

2. בהיעדר מכשול פיזי, מבקשי המקלט חצו תחילה את הגבול בלי קושי. צה"ל תפס רבים מהם והעביר אותם למתקן סמוך לגבול, שם עברו תשאול בידי אנשי רשות האוכלוסין וההגירה.

3. החוק קובע כי בהיעדר אפשרות לגרש אדם, לא ניתן לעצור אותו ליותר מחודשיים. מבקשי המקלט שנתפסו בגבול שוחררו בחלוף כמה שבועות והועלו על אוטובוסים לתחנה המרכזית בתל אביב. 

4. ישראל חתומה על אמנת הפליטים האוסרת לגרש אדם לארצו או למדינה אחרת שבה עלולה להישקף לו סכנה בשל גזעו, דתו, אזרחותו, קבוצתו החברתית או השקפתו הפוליטית. המדינה העניקה לאזרחי אריתריאה וסודאן הגנה קבוצתית בשל עמדת נציבות האו"ם לפליטים כי עלולה להישקף להם סכנה אם יחזרו למולדתם. 

5. ביוני 2013 הודיעה המדינה לבג"ץ לראשונה כי הגיעה להסכם עם "מדינה שלישית", שהסכימה לקלוט אריתריאים שיישלחו אליה מישראל. "הארץ" חשף כי הכוונה לאוגנדה.

6. באפריל 2014 נחשף ב"הארץ" כי בנוסף לאוגנדה, החלה ישראל לשלוח אפריקאים גם לרואנדה. בשתי המדינות נותרו העוזבים חסרי מעמד וזכויות בסיסיות.

7. המדינה לא כפתה על אפריקאים לעזוב את ישראל, אך הפעילה עליהם לחץ רב לצאת לרואנדה או לאוגנדה או לשוב למולדתם. כל עוזב קיבל מענק בסך 3,500 דולר.

8. בארבע השנים האחרונות עזבו לאוגנדה ולרואנדה יותר מ-4,000 אריתריאים וסודאנים. אוגנדה הכחישה שהגיעה להסכם עם ישראל, בעוד רואנדה העבירה מסרים סותרים.

9. כמעט כל העוזבים לרואנדה עזבו אותה תוך ימים ספורים. לפי עדויות, בניגוד להבטחות שניתנו להם הם לא קיבלו מעמד ואולצו להמשיך לאוגנדה עם מבריחים.

10. גם באוגנדה נותרו העוזבים את ישראל חסרי מעמד וללא זכויות בסיסיות. רבים מהם המשיכו הלאה בחיפוש אחר מקלט, לעתים תוך סיכון חייהם בלוב ובים התיכון.

11. שליח "הארץ" לאוגנדה מצא כי מבקשי המקלט שעזבו אליה "מרצון" נותרו ללא פרנסה או מעמד. מסמכי המעבר נלקחו מהם ולמעשה נאסר עליהם לעבוד. חלקם מתכוונים לעזוב את המדינה ולנסות להגיע לאירופה.

12. יותר מ-7,000 אריתריאים וסודאנים חזרו בארבע השנים האחרונות לארץ מוצאם, בטיסות דרך ירדן, טורקיה ואתיופיה. אין כמעט מידע אמין על גורלם.

13. ב-2016 ירד מספר היוצאים לאריתריאה, לסודאן, לאוגנדה ולרואנדה מישראל. מדינות מערביות, ובראשן קנדה, הפכו ליעד העזיבה העיקרי של אפריקאים בישראל.

14. כ-60% מהאריתריאים והסודאנים שעזבו את ישראל בשנה שעברה היגרו למדינות מערביות ובעיקר לקנדה, שם קיבלו מעמד קבע וזכויות סוציאליות נרחבות.

15. נכון להיום שוהים בישראל כ-39 אלף אריתריאים וסודאנים: כ-26,500 אריתריאים, כ-7,500 סודאנים וכ-5,000 ילדים שנולדו להם בישראל. 

16. דו"חות של משרד החוץ האמריקאי ושל האו"ם, שנחשבים לאמינים ביותר, מצביעים על הפרות זכויות אדם חמורות באריתריאה ובסודאן.

17. בסודאן שולט זה 29 שנה עומאר אל באשיר, שתפס את עמדתו בהפיכה צבאית. הוא הנשיא המכהן הראשון שהוגש נגדו כתב אישום בהאג, באשמת רצח עם בדארפור.

18. בדוח שהוגש לאו"ם ביולי 2016 קבע מומחה עצמאי לזכויות אדם בסודאן כי נמשך הרג ועקירת אזרחים מבתיהם בחבל דארפור ובאזורים נוספים. 

19. מאז קיבלה אריתריאה עצמאות מאתיופיה לפני 25 שנה, שולטת בה כת צבאית בראשות איסיאס אפוורקי ללא בחירות. מפלגתו היא המפלגה החוקית היחידה.

20. הדוברת המיוחדת של האו"ם לעניין זכויות האדם באריתריאה קבעה בדו"ח שפרסמה ביולי 2017 כי הממשל באריתריאה ממשיך לבצע פשעים נגד האנושות.

21. אזרחי אריתריאה מחויבים בשירות צבאי כפוי וממושך בתנאי עבדות. האו"ם מצא ראיות למעצרים שרירותיים, כליאה, עינויים, רדיפה, אונס ורצח של אזרחים בידי השלטונות.

22. בדירוג חופש העיתונות של ארגון "עיתונאים ללא גבולות" לשנת 2017, היתה אריתריאה לפני אחרונה, כשאחריה רק צפון קוריאה.

23. עד שנת 2012 סירבה ישראל לאפשר לאזרחי אריתריאה וסודאן להגיש בקשות מקלט פרטניות, בטענה שהם ממילא זוכים להגנה קבוצתית ואינם מגורשים.

24. יותר מ-15 אלף אריתריאים וסודאנים הגישו בקשות מקלט בישראל עד סוף 2017. רק 11 אריתריאים וסודאני אחד הוכרו כפליטים, כ-7,000 נדחו וכ-8,000 עדיין ממתינים למענה.

25. שיעור ההכרה בפליטים מאריתריאה וסודאן בישראל הוא הנמוך ביותר במערב: פחות מ-0.1% לעומת 90% הכרה או הגנה משלימה בעולם לאריתריאים ו-57% לסודאנים.

26. במארס 2010 החליטה הממשלה להקים גדר לאורך גבול מצרים, כדי לבלום כניסה בלתי מבוקרת. בשלהי 2012 הושלמה כמעט כל הגדר.

27. מאז השלמת הגדר פסקה כמעט לחלוטין הכניסה לישראל מגבול מצרים. בין 2016-2013 נתפסו כ-300 איש שטיפסו מעל הגדר, ובשנה שעברה אף אדם לא חצה אותה.

28. בינואר 2012 אישרה הכנסת הצעה ממשלתית לתיקון החוק למניעת הסתננות, כך שהתיר לכלוא לשלוש שנים אדם שנכנס לישראל בלי היתר, גם אם אין אפשרות לגרשו. 

29. ביוני 2012 החלה המדינה לכלוא בבתי הסוהר סהרונים וקציעות את מי שחצו מאותו רגע את הגבול. עד סוף 2013 נכלאו כ-2,200 איש, בהם גם נשים וילדים.

30. בספטמבר 2013 קיבל בג"ץ עתירה של ארגוני זכויות אדם נגד התיקון לחוק, קבע כי אינו חוקתי ופסל אותו פה אחד, והורה לשחרר את הכלואים תוך שלושה חודשים.

31. ימים ספורים לפני המועד האחרון לשחרור, אישרה הכנסת תיקון חדש לחוק, שהתיר לכלוא נכנסים חדשים לשנה ולהחזיק את השוהים בישראל במתקן פתוח ללא הגבלת זמן.

32. במקביל לתיקון החוק, הקימה המדינה בהשקעה של רבע מיליארד שקל את מתקן חולות. כ-500 מהכלואים בסהרונים הועברו ישירות אליו עם פתיחתו בדצמבר 2013.

33. חולות הוא מתקן מוקף גדרות המנוהל על ידי שירות בתי הסוהר. על המוחזקים בו נאסר לעבוד ותחילה הם נדרשו להתייצב לספירה במתקן שלוש פעמים ביום וללון בו בלילה, אחרת ייכלאו.

34. בשלב ראשון היתה אפשרות להחזיק בחולות כ-2,200 איש, אך בהמשך הכשיר שירות בתי הסוהר חלק נוסף והרחיב את הקיבולת ל-3,300 איש. רק גברים הוחזקו בחולות.

35. תחילה היו בכל חדר בחולות חמש מיטות קומתיים ובצמוד תא עם שירותים ומקלחת. המוחזקים קיבלו שלוש ארוחות ביום ודמי קיום בסך 480 שקלים בחודש.

36. המוחזקים בחולות התלוננו על שעמום והדרדרות במצבם הנפשי. הם העידו כי דמי הקיום המצומצמים שהוקצו להם לא מאפשרים להם לצאת מהאזור לעתים קרובות.

37. עתירה נוספת הובילה את בג"ץ להורות בספטמבר 2014 על סגירת חולות, אך הכנסת אישרה תיקון חדש לחוק שהגביל את ההחזקה במתקן לשנה ושמונה חודשים.

38. ארגוני זכויות אדם עתרו גם נגד תיקון החקיקה החדש ובאוגוסט 2015 התערב בג"ץ בחוק בפעם השלישית וקבע כי יש לקצר את תקופת השהייה המרבית במתקן.

39. בדצמבר 2015 הגיע המתקן לראשונה לתפוסה מלאה של 3,300 איש. בפברואר 2016 אישרה הכנסת תיקון נוסף לחוק ההסתננות, שהגביל את ההחזקה בחולות לשנה. 

40. במתקן חולות מוחזקים עתה כ-700 איש, כמעט כולם אריתריאים. בהתאם להחלטת הממשלה ואישור הכנסת, הוא צפוי להיסגר באמצע מארס ולא מתוכנן בו שימוש אחר. 

41. לקראת סגירת המתקן וכחלק ממבצע הגירוש, החלו המוחזקים בחולות להשתחרר באופן הדרגתי. אושרו לשחרור רק מבקשי מקלט שהגישו את בקשתם לפני ינואר 2018, אשר לא מועמדים לגירוש בשלב זה. 

42. אזרחי אריתריאה וסודאן מחזיקים באשרת שהייה זמנית בישראל, אותה הם נדרשים לחדש אחת לחודשיים. על האשרה כתוב כי אינה מהווה רישיון עבודה.

43. בעקבות עתירה של עמותת קו לעובד לבג"ץ התחייבה המדינה לא לאכוף את איסור ההעסקה, כדי לאפשר לאריתריאים ולסודאנים להתקיים.

44. רוב אזרחי אריתריאה וסודאן מועסקים במלונות, במסעדות ובניקיון. הממשלה החליטה בינואר השנה להחליף את העוזבים בעובדים פלסטינים.

45. מתחילת מאי 2017 מחויבים אריתריאים וסודאנים להפקיד 20% ממשכורתם מדי חודש בקרן פיקדון, שאותה הם יכולים לפדות רק בצאתם מהארץ.

46. כל מי ששוחרר מחולות בשנים האחרונות קיבל אשרת שהייה שעליה נכתב כי אסור לו להתגורר או לעבוד בתל אביב ובאילת.

47. בישראל כ-31 אלף גברים מאריתריאה וסודאן וכ-8,000 נשים (נתונים אלה כוללים את הילדים). כ-1,000 מהם מעל גיל 50.

48. לפי נתוני רשות האוכלוסין, כ-15 אלף אריתריאים וסודאנים חיים בתל אביבוהריכוזים הגבוהים ביותר אחריה נמצאים בפתח תקווה, אילת, נתניה, אשדוד, בני ברק וירושלים.

49. כמעט כל האריתריאים והסודאנים שחיים בתל אביב מתגוררים באזור התחנה המרכזית, בשכונת שפירא ובשכונת התקווה.

50. לפי נתונים שהציגה המשטרה בכנסת לפני כשלושה חודשים, חלה ירידה בעבירות של זרים בדרום תל אביב ושיעורם בפשיעה נמוך מחלקם באוכלוסייה. 

51. ב-2007 החליטה ממשלת אולמרט להעניק מעמד פליט ל-600 יוצאי חבל דארפור בסודאן, שהיו הראשונים שנכנסו לישראל.

52. להערכת האו"ם, בישראל כ-3,500 יוצאי דארפור, שרובם המכריע הגישו בקשות מקלט. המדינה לא השיבה לבקשות אלה ויש הממתינים למענה כמה שנים.

53. בעקבות עתירה לבג"ץ ובלחץ היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, החליטו בשנה שעברה ראש הממשלה נתניהו ושר הפנים דרעי להעניק מעמד של תושב ארעי ל-500 יוצאי דארפור שבקשות המקלט שלהם לא נענו זמן רב.

54. במארס 2015 נחשף ב"הארץ" כי רשות האוכלוסין החליטה לשנות מדיניות ולהתחיל לגרש אריתריאים וסודאנים לרואנדה ולאוגנדה גם בניגוד לרצונם.

55. היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין אישר לגרש אריתריאים וסודאנים לרואנדה ואוגנדה, בהתבסס על עמדת משרד החוץ לפיה לא נשקפת להם סכנה במדינות אלה.

56. עתירות של ארגוני זכויות אדם הובילו להקפאת הגירוש. באוגוסט 2017 קבע בית המשפט העליון כי ניתן לגרש למדינה שלישית בטוחה, אך רק אם ההסכם עמה מאפשר זאת.

57. המדינה התחייבה בבג"ץ כי העוזבים את ישראל יקבלו אפשרות להסדיר את מעמדם ולעבוד במדינות היעד ורשות האוכלוסין תפקח על יישום ההסכמים.

58. בתחילת ינואר השנה הודיעה רשות האוכלוסין כי על אזרחי אריתריאה וסודאן לעזוב את ישראל עד תחילת אפריל, אחרת הם עלולים להיכלא ללא הגבלת זמן.

59. באמצע ינואר החלה רשות האוכלוסין להודיע בהדרגה למוחזקים בחולות כי עליהם לעזוב את ישראל תוך חודש, אחרת ייכלאו בסהרונים.

60. רשות האוכלוסין העבירה עד כה מחולות לסהרונים עשרות אריתריאים שמסרבים לצאת למדינה שלישית או לשוב למולדתם.

61. אוכלוסיית היעד לגירוש מונה בשלב זה כ-15-20 אלף גברים מאריתריאה וסודאן. יעד הגירוש שקבעה הממשלה הוא 600 איש מדי חודש.

62. נכון להיום המדינה אינה מגרשת נשים, ילדים, אבות לקטינים, קורבנות סחר ועבדות שהוכרו בישראל ומי שהגיש בקשת מקלט וטרם נענה. זקנים וחולים אינם מוחרגים.

63. מבצע הגירוש עורר גל מחאות בקרב מבקשי המקלט בישראל והציבור הישראלי בכלל. מבקשי מקלט הפגינו מספר פעמים מחוץ לשגרירות רואנדה ובחודש שעבר 20 אלף ישראלים ומבקשי מקלט השתתפו בהפגנה בדרום תל אביב.

64. שירות בתי הסוהר הזהיר כי בשל מצוקת מקום אין ביכולתו לקלוט במתקני הכליאה אלפי אריתריאים וסודאנים שיסרבו לעזוב את ישראל, אלא לכל היותר כאלף איש.

65. ראש הממשלה הורה לבחון אפשרות לגירוש בכוח של מי שיסרב לעזוב. בכיר ברשות האוכלוסין הצהיר כי אם יהיה צורך יעלו אנשים למטוס בניגוד לרצונם, בליווי פקחים.

66. מתחילת 2018 הגישו עוד כ-2,000 אריתריאים וסודאנים בקשות מקלט, אך רשות האוכלוסין הבהירה כי אינם מוגנים מגירוש.

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-MAGAZINE-1.5871330