מה קורה בלשכות האפלות של רשות ההגירה

"היו שלושה פקחים בחדר. הסברתי להם שאני עובדת כי אני צריכה לעזור למשפחה שלי. הם צעקו שאנחנו מתרבים כמו גו'קים. ואז הגיעה שוב המנהלת, ושאלה למה אני לא חותמת. אמרתי שאני רוצה להבין מה כתוב שם. היא ענתה לי: 'תחתמי. זה החוק, את צריכה לחתום'. ואז היא אמרה לפקחים: 'אם היא לא חותמת אז תיקחו אותה לכלא עם הילדים'. הייתי במצב ממש קשה. חשבתי שיפרידו אותי מהילדים שלי, החוויות שעברתי בגלל משרד הפנים והשהייה ללא אשרה היו בלתי נסבלות מבחינתי. חשבתי להתאבד ולסיים את חיי".

כך סיפרה לי רבקה (שם בדוי) כשהגיעה למשרדי המוקד לפליטים ולמהגרים כדי לבקש עזרה. היא הייתה במצב כל כך שברירי, שבמשך זמן רב לא יכולנו לעשות דבר מלבד לשבת מולה, לבכות עמה ולכאוב את כאבה. ידענו שאין לנו מילות קסם שיוכלו לעזור, שככה זה נראה תמיד.

רבקה היא לא יחידה במינה. היא אחת מיני רבים ורבות, מבקשי מקלט שסופגים מדי יום יחס אכזרי, אלימות, התעמרות ואמירות בוטות, מטרידות וגזעניות מצד נציגי רשות האוכלוסין וההגירה.

סיפורה של רבקה מצטרף לעדותו של זה שנאלצנו לשחרר מהכלא אחרי שהממונה סירב להסתכל על המכתב שבידו שמגן עליו ממעצר; של ההוא ששברו את ידו לאחר שסירב לצאת מהמתקן בלי האשרה שמשמשת המסמך המזהה היחיד שלו בישראל; של מבקש המקלט שנשאל אם מאז האונס שהוא עבר בסיני הוא נמשך לגברים; ושל ההוא שנזרק החוצה מהלשכה כי לא הגיב מהר מספיק כשהקריאו את המספר שניתן לו בשפה העברית אותה אינו דובר.

המקרים שהוצגו ביום חמישי האחרון בתחקיר "המקור" הם רק קצה הקרחון של מה שקורה במקום שאליו אף אחד לא מורשה להיכנס מלבד זרים – לשכות הזרים במשרדי רשות האוכלוסין וההגירה. הם מהווים חלק אחד מתוך מדיניות מכוונת שכל תפקידה הוא לייאש ולאמלל את מבקשי המקלט עד שיבינו שכאן לא מקומם. אל תטעו, לא מדובר בפקידים שחוקים, או בממוני ביקורת גבולות יוצאי דופן ואכזריים במיוחד. אלו הפנים של רשות שבה השנאה כל כך קשה, הגזענות כה ממוסדת, הסטריאוטיפים כל כך עמוקים והבוז עמוק – עד שהתנהלות מסוג זה הפכה להיות ממש חלק אינהרנטי בתפקידם של הממונים ברשות.

לראיה, אפילו אחרי חשיפת התחקיר לא מצאה לנכון רשות האוכלוסין להתנצל על הדברים המתועדים, ופטרה את עצמה בכך שחלק מהדברים נאמרו בין הפקידים לבין עצמם. לא רק שמדובר בתגובה לא מכבדת, אלא שהיא מהווה זלזול בכולנו – הציבור שלא מוכן להיות חתום על יחס אכזרי ומביש שכזה.

זה אולי יקח זמן, אבל נותר רק לקוות שהחשיפה הזו תוביל לשינוי מה בהתנהלות הרשות – עד שתחלחל ההבנה שגם מבקשי המקלט, רחמנא לצלן, הם בני אדם שיש להתייחס אליהם בכבוד ובצלם אנוש. אנחנו, מצדנו, נמשיך להיאבק כדי שזה יקרה.

הכותבת היא עו"ד ענבר בראל מהמחלקה המשפטית של המוקד לפליטים ולמהגרים