ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

"מבקשי המקלט עוד לא התאוששו מהסגר הראשון, אנחנו נתקלים ברעב"

תאריך: 29.9.20 מקור: שיחה מקומית, אורן זיו

בסגר הראשון דיווחנו לראשונה ב"שיחה מקומית" על המצוקה של 28 אלף מבקשי המקלט החיים בישראל, שאינם מקבלים כל סיוע מהמדינה בדמות דמי אבטלה או זכות חל"ת. בשיא הסגר הראשון, מצא סקר שערכו מבקשי מקלט כי 90% מהם היו מובטלים.

כעת, בסגר השני, מבקשי מקלט וארגוני סיוע מזהירים כי הפעם לקהילה יהיה הרבה יותר קשה לשרוד ללא סיוע מהמדינה. ההערכה היא כי עוד לפני תחילת הסגר השני שיעור מבקשי המקלט המובטלים היה כ-50%.

"הקהילה עדיין מנסה להתאושש מהסגר הקודם", אומרת טלי אהרנטל, מנכ"לית ארגון א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים). "רבים עדיין לא חזרו לעבודה, והם אינם זכאים לדמי אבטלה, לשירותים חברתיים וגם לא לרשת ביטחון אלטרנטיבית. אנחנו נתקלות ברעב – אנשים שאין להם מה לאכול או איך לשלם שכר דירה".

מאז תחילת משבר הקורונה נרשמה עלייה חדה במספר הפונים לקבלת סיוע מא.ס.ף. מ-15 במרץ עד סוף אוגוסט גדל מספר הפניות ב-97% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. גם אחרי הסגר, ביולי-אוגוסט, חל גידול של יותר מ-80% במספר הפניות לארגון לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה.

מהנתונים עולה עוד כי מ-15 במרץ עד סוף אוגוסט גדל מספר הפניות החדשות לארגון ב-195% לעומת אשתקד. הפונים החדשים עבדו למחייתם לפני המשבר ולא הזדקקו לתמיכת הארגונים. ביולי-אוגוסט גדל מספר הפונים החדשים ב-76% לעומת אשתקד.

ארגון א.ס.ף מעניק גם בימי שגרה סיוע פסיכו-סוציאלי, כאשר רבים ממבקשי הסיוע מגיעים מהקבוצות הפגיעות ביותר בקרב אוכלוסיית מבקשי המקלט – בני נוער, ניצולי עינויים, אנשים עם מוגבלות פיזית, נפגעי נפש, חולים, אנשים על רצף הזנות, דרי רחוב, משפחות חד הוריות ונשים הסובלות מאלימות במשפחה.

בארגון מציינים כי אף שהנשים מהוות פחות מ-20% מקהילת מבקשי המקלט בישראל, יותר מ-52% מהפונות לסיוע היו נשים. בין 15 במרץ לסוף אוגוסט חלה עלייה מדאיגה של כ-70% בפנייה של נשים חד הוריות לסיוע לעומת אשתקד.

בנוסף, בסגר הקודם היו עדים בארגון לעלייה של 400% בפניות על רקע אלימות במשפחה, וחוששים ממגמה דומה גם בסגר הנוכחי.

לא נשארו רזרבות

מבקשי מקלט רבים נעזרו בסגר הראשון במשפחה, במעט חסכונות שהיו להם ובכספי הפיקדון ששוחררו בסופו של דבר. כעת אין להם שום רזרבות לתקופה נוספת ללא עבודה.

א', מבקש מקלט מאריתריאה בשנות ה-30 לחייו, אמר השבוע כי מאז מרץ הוא מובטל, לאחר שהמסעדה שבה עבד כטבח ושוטף כלים נסגרה, ולא נפתחה שוב אחרי הסגר הראשון.

מאז הוא נעזר בבני משפחה שחיים בחו"ל, ששולחים לו מעט כסף לכיסוי הוצאות שכר דירה ומזון. "בלעדיהם לא הייתי מסתדר. אני חי בצמצום ומקווה למצוא עבודה חדשה", הוא אומר.

א' הוא בר מזל מספיק כדי לגור לבד, אך הוא מספר שרבים מחבריו, שחזרו לתל אביב אחרי שאיבדו את עבודתם בפריפריה, מצטופפים 7 או 8 אנשים בחדר אחד.

"אנשים בלחץ, דואגים רק לשכר דירה ולאוכל", מספרת עדן טספמרים, מבקשת מקלט העובדת כמגשרת קהילתית בארגון א.ס.ף. "אלה לא חיים. אומרים שהסגר יהיה שלושה שבועות, אבל אני דואגת שזה יימשך הרבה יותר זמן. אנשים יגיעו לרחוב".

לדברי טספמרים, גם מי שהצליח לחזור לעבודה אחרי הסגר הראשון צפוי לחזור למעגל האבטלה בעקבות הסגר השני, כשרבים מהעסקים שמבקשי המקלט עובדים בהם – מלונות, מסעדות ומשרדים שבהם עבדו בניקיון או במטבח – נסגרים בשנית. בנוסף, לדבריה, "גם מי שכבר מצא עבודה צריך להפסיק לעבוד כדי לשמור על הילדים, לאחר שבתי הספר והגנים נסגרו".

טספמרים מציינת כי בעבר מבקשי מקלט רווקים לא היו מגיעים לקבל סיוע בארגון, אך כיום "כולם באותו מצב". היא מזהירה גם מההשלכות הנפשיות של הסגר עבור מבקשי מקלט רבים שחיים בדירות צפופות. "3-4 ילדים בחדר אחד עם ההורים, זה קשה ולפעמים מסוכן יותר מהקורונה עצמה".

"הפעם המצב יהיה קשה יותר, אנשים עיפיים, קורסים נפשית וכלכלית", מוסיף קברום טואלדה, מבקש מקלט מאריתריאה, שהיה שותף להקמה של ועדת חירום במהלך הסגר הראשון.

טואלדה מציין כי לסגר הנוכחי מגיעים מבקשי המקלט לפני שהתואאשו מהסגר הקודם: "אני לא יודע מה יהיה. הרבה לא חזרו לעבוד גם אחרי שהסגר הראשון נגמר, בגלל הבידודים והתחלואה שהיתה בדרום תל אביב רבים לא יחזרו לעבוד גם חודש או חודשיים אחרי הסגר".

טואלדה עצמו חזר לעבוד במסעדה שבה עבד לאחר הסגר. לדבריו, "חזרתי לעבודה באותה מסעדה שבה עבדתי לפני הסגר הראשון אבל כעת ייתכן שנפסיק לעבוד שוב. בזמן שיש רק משלוחים צריך הרבה פחות עובדים.

"אני תלוי בבעל העסק. אם הוא קורס ואומר לי שהוא לא יכול להעסיק אותי יותר וינסה לתחזק את העסק לבד – לדברים כאלה יהיו השפעות שליליות, ורק אחרי הסגר נבין כמה אנשים לא חזרו לעבודה".

כמו בסגר הראשון, טואלדה הקדיש זמן רב כדי להסביר לקהילה את ההוראות השונות לגבי הסגר, שפורסמו לקראת ראש השנה והשאירו גם ישראלים רבים במצב של אי ודאות. "זה מבלבל", הוא אומר. "אנחנו משתדלים להעביר מידע תמציתי לקהילה, בלי בלבולי המוח, לתרגם אותו לשפה שאנשים יבינו".

הפיקדון לא מספיק

בתחילת אפריל החליטה המדינה לשחרר סכום קטן מדמי הפיקדון של מבקשי המקלט. בסוף אותו חודש בג"ץ קבע כי החוק שחייב מבקשי מקלט להפריש 20% משכרם יבוטל. בעקבות זאת, מבקשי מקלט רבים גילו שהמעסיקים שלהם כלל לא הפקידו את הכספים, או הפקידו סכומים נמוכים ממה שנקבע בחוק.

לדברי ארהנטל, "זה עזר בהתחלה, אבל רק לחודשים מועטים. הכסף שוחרר באפריל, ואנחנו עכשיו בסוף ספטמבר. חלק קיבלו סכומים מאוד קטנים כי המעסיקים לא הפקידו הכל, ופשוט גנבו את היתר. המדינה לא עשתה שום דבר בנושא הזה".

לדברי טאודלה, "לאנשים שלא עבדו מאז פברואר הפיקדון עזר קצת, אבל הכל הלך לחובות ולשכר דירה".

בהחלטה לגבי ביטול החוק קבע בג"ץ כי בדומה לעובדים ישראלים, המעסיקים ימשיכו להפריש את זכויותיהם הסוציאליות של מבקשי המקלט – בגובה של 16% משכרם – לקרן הפיקדון, שאותה יוכלו למשוך רק אם יעזבו את ישראל.

לדברי טספמרים, הפתרון עכשיו הוא שחרור של החלק של המעסיקים בכספי הפיקדון. "זה לא הרבה כסף, אבל זה יאפשר לאנשים לשרוד עוד חודשיים-שלושה".

ביטוחי הבריאות בוטלו

נושא נוסף שמעסיק רבים ממבקשי המקלט הוא ביטוחי הבריאות, שהופסקו למי שפוטר או הפסיק לעבוד. בארגון רופאים לזכויות אדם (רל"א) זיהו עלייה של כ-600% בפניות של מבקשי מקלט לעזרה בעקבות אובדן ביטוח הבריאות בחודשים האחרונים, לעומת החודשים שלפני המשבר.

לדברי זואי גוטצייט, מנהלת המרפאה הפתוחה לחסרי מעמד ברל"א, "עזרנו להאריך את הביטוחים (באופן פרטי; א"ז), בתקווה שהם יחזרו לעבודה. אך גם הביטוח של מי שהצליח לחזור יופסק שוב אם הוא מפסיק שוב לעבוד".

לדברי גוטצייט, ההערכות לגבי 50% אבטלה בקרב מבקשי המקלט משמעותן שלמחצית ממבקשי המקלט בישראל אין כיום ביטוח רפואי, והמצב צפוי רק להחמיר בסגר השני.

"כבר עכשיו אנחנו רואים את הפגיעה באנשים שבחודשים האחרונים אובחנו עם סרטן ומחלות כרוניות אחרות, לא יכולים לקבל טיפול כי אין להם ביטוח. יש עלייה במספר הנשים שפונות אלינו כי אין להן מעקב הריון. זו בכייה לדורות, נסיגה וכרסום במעט המענים שעוד היו".

גוטצייט מציינת כי גם אם למבקשי המקלט יש את אפשרות לשלם על ביטוח באופן פרטי, מכיוון שמדובר בביטוח שמיועד לעובדים זרים, "הוא מותנה בקיומו של מעסיק. אחרי הפיטורים יש שלושה חדושים שאם אתה יכול לשלם אפשר להמשיך, אבל התקופה הזאת נגמרה".

לדבריה, יותר מבקשי מקלט צפויים לפנות כעת לחדרי המיון, בהיעדר אופציה אחרת. "הפתרון הוא הסדרת ביטוח שלא מותנה בהעסקה, ולא מחריג במצבים בריאותיים קודמים. ביטוח שהמדינה תיתן".

ברל"א מצייינים כי בחודשים האחרונים מתרבות הפניות גם מהורים שלא יכולים לעמוד בתשלומי הביטוח עבור ילדיהם – ביטוח שמסובסד דרך ההסדר של משרד הבריאות עם קופת חולים מאוחדת. עד כה הקופה נעתנה לבקשות רל"א לא לסגור ביטוחים לילדים שהוריהם לא מצליחים לשלם, אך החשש הוא שהחובות המצטברים, שחלקם מגיעים לאלפי שקלים, יגרמו בסופו של דבר להפסקת הביטוחים.

"גם הציבור הישראלי חי על אדים", אומרת אהרנטל, "אך מבקשי המקלט לא זכאים לכלום – לא להבטחת הכנסה, לא לפיצויי פיטורים, לא לביטוח לאומי. אני באמת תוהה מה התוכנית הכללית, כי בלי התערבות המדינה נראה משפחות ברחוב. המדינה צריכה להעביר סיוע במזון ולהורות לבעלי הדירות לא לפנות אף אחד מהבית".

https://www.mekomit.co.il/ps/105714/