ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

מאות מבקשי מקלט שנחשדו בפלילים נשלחים לכלא בלי משפט

תאריך: 24.9.17 מקור: הארץ, אילן ליאור

המדינה כולאת מדי שנה מאות מבקשי מקלט אפריקאים ללא משפט באישור של פקידים ברשות האוכלוסין וההגירה. ל"הארץ" נודע כי מינואר 2016 ועד מארס 2017 החזיקה המדינה 311 אזרחי אריתריאה וסודאן במעצר מינהלי, את חלקם במשך חודשים רבים. בדרך זו עוקפות למעשה רשות האוכלוסין והמשטרה את ההליך הפלילי ומחזיקות במעצר מבקשי מקלט שסיימו לרצות את עונש המאסר שנגזר עליהם והיו צריכים להשתחרר, כמו גם מי שרק נחשדו בעבירות פליליות, ולא הצטברו די ראיות כדי להעמידם לדין.

הרשויות מתבססות על חוק הכניסה לישראל, הקובע כי ניתן להחזיק במשמורת אדם אם "יש בשחרורו כדי לסכן את ביטחון המדינה, את שלום הציבור או את בריאות הציבור". ואולם, בית המשפט העליון מתח ביקורת על שלילת חירות מתמשכת של מבקשי מקלט אם אין אפשרות להרחיק אותם מישראל, כמו במקרה של אזרחי אריתריאה וסודאן. עם זאת, בית המשפט לא אסר על המדינה להחזיק מבקשי מקלט במעצר בלא משפט במקרים מסוימים.

בין מקרים אלה לא נכלל סיפורו של אזרח דרום סודאן שהיה חשוד בסחר בסמים והיה כלוא בלא משפט במשך חודשיים. "המשטרה באה לבית, אמרו עושים חיפוש", שיחזר. "עשו חיפוש בכל הדירה, אמרו לי לבוא לתחנת המשטרה. הלכתי לתחנת המשטרה, אמרו 'אנחנו תפסנו חומר בבית'. אמרתי שאין לי כלום. משם לקחו אותי לכלא גבעון, בלי משפט. אמרו לי תחזור למדינה שלך, לא רוצים אותך כאן". האיש הסביר להם שאינו יכול לחזור לארצו ואז לחצו עליו לעזוב לרואנדה או לאוגנדה, אך הוא סירב. אחר כך אמרו לו שלא ישוחרר כי הוא מסוכן. "שאלתי אותם במה אני מסוכן?", נזכר. "אמרו לי תפסנו חומר בבית שלך. אמרתי למה לא לקחתם אותי לבית משפט? קחו אותי למשפט. אמרו לי: אין משפט".

המדינה טענה בעניינו כי עצם מעורבותו באירוע "באה ללמד על פגיעה בסדר הציבורי" ובית הדין בגבעון אישר את החזקתו במעצר, אך בהמשך הורה לשחררו אם לא יוגש נגדו כתב אישום בפרק זמן מסוים.

"לא יהא זה ראוי, להחזיק במשמורת מתמשכת את המוחזק, בעוד שבעניין מוחזקים אחרים, אשר הנם, הלכה למעשה, עבריינים מורשעים, בעבירות שונות, ניתן האות לשחרורם הקרוב, תוך הצבת פיקוח הולם, על תנועותיהם", כתב הדיין דביר פלג בבית הדין לביקורת משמורת בגבעון. מבקש המקלט שוחרר והודה לבסוף במסגרת הסדר בהחזקת סם לשימוש עצמי. הוא לא ריצה עונש מאסר.

המדיניות בה נוקטת המדינה אינה חדשה, אך הנתונים חושפים עד כמה היא רחבה, וכי לעתים היא חורגת מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. בינואר 2014 קבע היועמ"ש דאז יהודה וינשטיין כי תהיה אפשרות להחזיק מבקש מקלט במעצר מינהלי רק במקרים שבהם קיים חשש לפגיעה בשלום הציבור ובביטחונו ולא בשל פגיעה בסדר הציבורי, כמו בנוהל קודם. הוא אישר בין השאר להחזיק כך מבקשי מקלט החשודים בעבירות אלימות במדרג נמוך, פריצה, זיוף תעודות ונהיגה ללא רישיון. היועמ"ש הנחה את ממונה ביקורת הגבולות, שבסמכותו להורות על מעצר מינהלי של זרים, להתחשב בחומרת העבירה, מידת הישנותה וקיומה של חלופת משמורת.

לעומת זאת, היועמ"ש אסר להחזיק מבקש מקלט במעצר אם התיק נגדו נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור. "זאת, בין היתר, נועד להדגיש את העובדה שההליך המינהלי בהתאם למתווה זה לא נועד להחליף הליך פלילי ואינו מהווה 'מקצה שיפורים' או 'מסלול עוקף' להליך הפלילי", נכתב אז בהודעת משרד המשפטים. במתווה נקבע גם כי לא ניתן יהיה להחזיק במעצר מינהלי מבקש מקלט שבית המשפט סירב להאריך את מעצרו.

המתווה, שמכונה "הנוהל הפלילי", הוביל לכך שבמקרים רבים המשטרה מעדיפה להעביר מבקשי מקלט ישירות למעצר מינהלי, מבלי לבקש מבית המשפט להאריך את מעצרם במסגרת ההליך הפלילי. לפי נתונים שמסרה רשות האוכלוסין וההגירה בתשובה לבקשת חופש מידע, מתחילת 2016 עד מארס 2017 הוחזקו לבקשת המשטרה במעצר בלא משפט 223 מבקשי מקלט שהיו חשודים בביצוע עבירות. 88 נוספים הוחזקו במעצר מינהלי לאחר שסיימו לרצות עונש מאסר. כך, למעשה, עקפה רשות האוכלוסין את בתי המשפט, שגזרו את דינם של מבקשי המקלט האלה.

את בקשת חופש המידע הגיש עו"ד אלעד כהנא מהקליניקה לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב, בשם המוקד לפליטים ולמהגרים. "המדינה מנעה מ–311 אנשים את הזכות להליך הוגן במהלך השנה וחצי האחרונות", אמרה מנכ"לית המוקד, רעות מיכאלי. "311 איש לא קיבלו ייעוץ וייצוג משפטיים ולא הובאו בפני בית המשפט. המדינה יצרה מנגנון שאפשר את קיומה של מערכת משפטית נפרדת לאנשים שצבע עורם שונה, בכל הקשור להליכים פליליים, כשהיא עוקפת את ההליך ההוגן שחל על כל אדם אחר במדינת ישראל. אם אתה מבקש מקלט מאפריקה, החירות שלך פשוט שווה פחות".

בסוף דצמבר בשנה שעברה עצרה המשטרה מבקש מקלט מחבל דארפור בסודאן, בחשד לתקיפה והחזקת סכין. הוא הובא בפני שופט וזה הורה להאריך את מעצרו בימים ספורים, לצורך השלמת החקירה. במועד השחרור לא ביקשה המשטרה מבית המשפט להאריך את מעצרו פעם נוספת. במקום זאת, הודיעה כי תחזיק אותו מאותו רגע במעצר מינהלי בשל הסכנה הנשקפת ממנו לציבור. המשטרה צירפה להודעה חוות דעת של משפטן לפיה מעורבותו של האיש בפלילים "משליכה באופן ישיר על תחושת הביטחון של עוברים ושבים בתחומי תל אביב".

יומיים לאחר העברתו למעצר מינהלי, אישר בית הדין לביקורת משמורת בכלא גבעון, המפקח על כליאת זרים, את המהלך. בחלוף כמה ימים שכר מבקש המקלט את עו"ד מיכל פומרנץ וערער על ההחלטה. היא טענה כי למשטרה כלל אין ראיות על מנת להעמידו לדין ובכל מקרה הוא אינו מסכן את שלום הציבור. רשות האוכלוסין וההגירה התנגדה לשחרור וטענה כי נשקפת ממנו "מסוכנות גבוהה" ואם אינו רוצה לשבת בכלא, יש לו אפשרות לצאת למדינה שלישית. עשרה ימים אחרי תחילת המעצר המינהלי, דן שוב בית הדין לביקורת משמורת בעניינו והורה על שחרורו אם לא יוגש נגדו כתב אישום תוך שבוע.

"ניתן לטעון בדבר מסוכנותו של המוחזק כל עוד המשטרה ממשיכה לחקור את התיק הפלילי הזה", כתב הדיין מרט דורפמן והוסיף כי אם המשטרה תחליט שלא להגיש נגדו כתב אישום, ובקשה למעצר עד תום ההליכים, הרי שלא יהיה סביר לטעון שרמת מסוכנותו "עדיין ברמה כזו שמצדיקה את המשך מעצרו המינהלי ללא הגבלת זמן כלשהי". דורפמן אף הדגיש כי אין לאפשר ליחידה החוקרת לבחון את תיקו ללא הגבלת זמן, ובמקביל להמשיך להחזיקו במשמורת מבלי שיהיה יעד עתידי כלשהו לשחרורו.

דורפמן אף קיבל את טענת הסנגורית כי אי־הגשת כתב אישום תעיד על כך שהמשטרה ורשות האוכלוסין וההגירה עקפו באופן פסול את הדין הפלילי כאשר החליטו להחזיק אותו במעצר בלא משפט. "השארת המוחזק במעצר מינהלי בלתי מוגבל", אמר, "הופכת את המשמורת לסנקציה עונשית לא מידתית הנוגדת את הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".

הדיין דורפמן לא הסתפק בזאת ואף העביר ביקורת על כך שרשות ההגירה לא בדקה כל חלופת משמורת כדי למצוא פתרון שיפגע פחות בחירותו של אותו אדם. כעבור שבועיים וחצי במעצר מינהלי שוחרר מבקש המקלט, לא הוגש נגדו כתב אישום.

"הבחירה לעשות שימוש במעצר מינהלי במקום בהליך הפלילי מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכויות של מבקשי המקלט לחירות ובזכותם להליך הוגן", אומרת עו"ד פומרנץ. היא מציינת כי ממבקשי המקלט נשללות הגנות מהותיות המובטחות בהליך הפלילי, ובנוסף גם הזכות למינוי סנגור ציבורי ולביקורת של בית משפט ולא של בית הדין, שהוא ערכאה שיפוטית נמוכה יותר. "זה במיוחד חמור כי מדובר באנשים שלרוב אין להם משאבים לעורך דין פרטי, לא מודעים מספיק לזכויות שלהם ולא יכולים לטעון בעצמם", היא אומרת. "מדובר באנשים שאי אפשר לגרש אותם, וזאת אפליה פסולה ביחס לישראלים שחשודים בעבירות אלו".

היא לוקחת כדוגמה את עבירות הסמים ואומרת כי "אם יש פסיקה שאסור להאריך מעצר ללא חוות דעת על הסם, זה מקומם שעוקפים את זה לגבי מבקשי המקלט על ידי שימוש במעצר מינהלי".

בשנה החולפת הגיעה סוגיית כליאתם בלא משפט של מבקשי מקלט פעמיים לפתחו של בית המשפט העליון. המקרה הראשון היה של אזרח אריתריאה שהורשע במעשה מגונה בכוח ונגזרו עליו 14 חודשי מאסר. בתום תקופת מאסרו לא שוחרר והועבר למעצר מינהלי "עד להרחקתו מישראל" בשל מסוכנותו לשלום הציבור. הוא הוחזק בתא המעצר 14 חודשים נוספים עד שבית המשפט העליון הורה לשחררו. בפסק הדין קבעה השופטת דפנה ברק־ארז כי החוק מסדיר מנגנון פיקוח על עברייני מין לאחר שחרורם ויש להעדיף אותו ולא להמשיך להחזיק את מבקש המקלט במעצר לפי חוק הכניסה לישראל. השופטת אף ציינה בפסיקתה כי עברייני מין מסוכנים יותר משוחררים בתום מאסרם.

המקרה השני היה של יוצא חבל דארפור בסודאן, שהורשע בהריגת מבקש מקלט אחר בבר בדרום תל אביב. שודדים גנבו ממנו ברחוב טלפון נייד וכסף ונכנסו לבר סמוך. לדבריו הוא קרא למשטרה, אך זו לא הגיעה זמן רב. לבסוף, נכנס לבר בעקבות השודדים. מנהל הבר הכה אותו במקל ובעימות שהתפתח ביניהם, הרג את המנהל באמצעות שבר של בקבוק זכוכית. בית המשפט גזר עליו שבע שנות מאסר, אך זמן קצר לפני שסיים לרצות את העונש החליטה רשות האוכלוסין לא לשחררו ולהמשיך להחזיק אותו במעצר מינהלי.

בית הדין לביקורת משמורת קבע כי לא ניתן לקבוע שהוא מסוכן אך ורק על סמך העבירה שבה הורשע והורה לשחררו. מכאן החל התיק לנדוד בין ערכאות שונות, בהן בית המשפט העליון. בסופו של דבר הוא הוחזר לבית המשפט המחוזי, שם קבעה השופטת דנה מרשק־מרום כי המדינה לא הוכיחה שיש אינטרס ציבורי ממשי בהמשך כליאתו והורתה לשחררו. הוא שוחרר לפני חודשיים לאחר חצי שנה במעצר מינהלי.

גם מבקש מקלט זה גילה ל"הארץ" כי אופציית העזיבה למדינה שלישית עלתה מצד רשות האוכלוסין. לדבריו, הופעל עליו לחץ בידי הרשות לעשות כן כשסיים לרצות את העונש, אחרת יישאר בכלא ללא הגבלת זמן. "אמרו לי שרוצים לגרש אותי", שיחזר. "אני אמרתי להם לא חוזר, אין לי מקום לחזור אליו. אני לא מכיר אף אחד באפריקה בשביל לחזור. אמרו לי שאתה צריך לחזור באפריקה ואתה מסוכן לציבור. אני לא מסוכן לציבור, אני לא עושה בעיות, אין לי משהו עם אף אחד. הרגשתי משהו לא טוב. למה מחזיקים אותי אחרי השחרור שלי?".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה כי "מתווה הפעילות האמור אושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז, נתקף מספר פעמים בבתי המשפט, כולל בעליון ונקבע שהממונה מטעם רשות האוכלוסין וההגירה חייב להפעיל סמכותו במקום שהזר מהווה סכנה לשלום הציבור. אי לכך, לא ברור מי קבע שמדובר בעקיפה פסולה של ההליך הפלילי".

ממשטרת ישראל נמסר כי "הסמכות להעברת מסתננים החשודים בפלילים למשמורת נתונה בידי מינהל אכיפה וזרים ברשות ההגירה והאוכלוסין במשרד הפנים. נדגיש כי משטרת ישראל אינה מבצעת מעצרים מינהליים. כאשר מסתנן חשוד בעבירה חמורה שיש בה כדי לסכן את ביטחון המדינה או את שלום הציבור, הוא מועבר לרשות ההגירה בבקשה לשקילת הליך מינהלי בהתאם לחוק ובהתאם לנוהל רשות האוכלוסין וההגירה 10.1.0017 'מסתננים המעורבים בפלילים' זאת לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. בטרם פנייה לרשות האוכלוסין בבקשה לשקילת הליך מנהלי, ממצה משטרת ישראל את ההליך הפלילי נגד מסתנן שביצע עבירה פלילית כולל מיצוי חקירה, גיבוש הראיות והבאתו לדין".

https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.4459897