ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

לפסול בפעם השלישית

תאריך: 3.2.15 מקור: הארץ, מאמר מערכת

בג"ץ ידון הבוקר בפעם השלישית בעתירה נגד התיקון לחוק ההסתננות, המאפשר לכלוא מבקשי מקלט ללא משפט. תיקון זה נחקק, לאחר שבג"ץ פסל כבר פעמיים תיקונים דומים, בשל פגיעתם הקשה בזכות לחירות. עצם קיומו של הדיון מביש — הן בשל העובדה שישראל שוללת את חירותם של מבקשי המקלט, והן בשל הצורך לקיימו שוב אחרי שתי פסיקות קודמות.

"פסקי דינו של בית משפט זה אינם בגדר המלצות", נאלצה לכתוב פעם דורית ביניש, בעת שכיהנה כנשיאת בית המשפט העליון. במקרה של כליאת מבקשי מקלט, הכנסת והממשלה לא התייחסו אל פסקי הדין של בג"ץ אפילו כאל המלצות.

אחרי הפסילה הראשונה, בספטמבר 2013, נחקק תיקון נוסף שקיצר את תקופת הכליאה בכלא סהרונים וקבע ששם ייכלאו רק מבקשי מקלט חדשים, ואילו בחולות — כלא המכונה מתקן — ייכלאו ללא הגבלת זמן מבקשי מקלט שכבר שוהים בישראל.

אחרי הפסילה השנייה, בספטמבר 2014, נחקק התיקון שבו ידון היום בג"ץ. תיקון זה קיצר עוד את תקופת הכליאה בסהרונים, וקבע תקופת גג של 20 חודש לכליאה בחולות. כמו כן הוא איפשר למבקשי המקלט לשהות מחוץ למתקן בשעות היום. אך בהתחשב בכך שמדובר במתקן שמנוהל על ידי שירות בתי הסוהר, במיקומו, ובאיסור שהוטל על השוהים בו לעבוד — מדובר עדיין בשלילת חירותם של אנשים על לא עוול בכפם.

כפי שהעידה מצוקת מבקשי המקלט, כאשר קפאו בקור בהעדר חימום מתאים לפני כשלושה שבועות — מדובר בצעד אכזרי ששולל זכויות בסיסיות מאנשים, שכל חטאם הוא היותם מבקשי מקלט. כאשר מדובר במבקשי מקלט שישראל מכירה בכך שאסור לגרשם מהמדינה, השאלה, כפי שכתב השופט עוזי פוגלמן בדיון הקודם, איננה "כמותית בלבד" — לאיזה משך זמן ניתן לכלוא אותם — אלא האם מותר לכלוא אותם. על כך הוא ענה "בשלילה מוחלטת".

פסילת חוק בשלישית אינה מעשה רגיל, אך כפי שציינה השופטת מרים נאור, כיום נשיאת בית המשפט העליון, בפסיקה הקודמת — כאשר חוק חדש שחוקקה הכנסת לוקה באותו פגם חוקתי שהיה בקודמו, אין מנוס מלבטלו פעם נוספת. חזקה על בג"ץ שיעמוד שוב על המשמר וימנע את הכליאה הפסולה של מבקשי מקלט לפי האמירה, "במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש". רצוי אף שהפעם לא יאפשר עוד למדינה להתחמק מביצוע פסק הדין ויורה על שחרור מיידי של הכלואים בחולות.

http://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/1.2555453