ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

לעמותות ולמשרד הרווחה אין כלים כדי להגן על מבקשות מקלט שנמצאות בסיכון

תאריך: 28.11.18 מקור: הארץ, לי ירון

במשך שנתיים, פקדה פעמיים בשבוע סילבנה צגאיי, שנרצחה אתמול בתל אביב, את מועדון הנוער של א.ס.ף, מגיל שמונה עד תשע. היא היתה חלק מקבוצה לבנות צעירות, שבעמותת א.ס.ף (ארגון הסיוע לפליטים ולמבקשי מקלט) זיהו כי נמצאות בסיכון גבוה וזקוקות לסיוע טיפולי וחינוכי. ב-2015 עזבה את הקבוצה כי התנגשה עם שעות הפעילות אחרי בית הספר בכנסייה. כמוה, גם היום ישנן עשר בנות צעירות בגילאי 12-9 המגיעות לקבוצה, ומעלות שוב ושוב חשש מפני אלימות.

"אתמול ליווינו את הבנות הביתה כמה שעות לפני הרצח. אנחנו מלווים אותן מהמועדון בנווה שאנן לבתים שלהן בשכונה ובשכונת התקווה, מתוך הבנה שהן לא יכולות להסתובב ברחובות האלה בלילה לבד", סיפר גדעון בן אריה, מנהל מועדון הנוער. "זה גם התנאי של האמהות בשביל לשלוח אותן לקבוצה". לדבריו, "הן חוששות ללכת ברחובות ומודעות לאלימות, בשונה מילדות ישראליות בנות עשר בדרך כלל. הבנות האלה חיות בתחושה של סכנה מתמדת. לפני שבוע כשהלכנו ברחוב היתה אלימות בין שני גברים ישראלים, והן פחדו מאוד. הן הרבה פעמים נשארות לבד שעות רבות כי ההורים עובדים, ונחשפות ברחובות לדברים קשים מאוד. אנחנו מהווים בשבילן מרחב בטוח", אמר.

כמו סילבנה, שעדויות שכניה מתארות מסכת מתמשכת של אלימות כלפיה מצד בן זוגה לשעבר של אמה, גם ילדות נוספות מאוכלוסיית מבקשי המקלט לא מרגישות ביטחון בביתן. המצב הכלכלי הקשה של מבקשי המקלט הפך בשנה האחרונה גרוע עוד יותר לאחר חוק הפיקדון, המחייב אותם להפקיד 20% ממשכורתם, לא פעם משפחות חד-הוריות, בהן אמא וילדים, חיות עם גבר נוסף שאינו חלק ממשפחתן מטעמים כלכליים. הן מתמודדות לא רק עם קשיי גיל ההתבגרות ככל הילדות, אלא גם עם קשיי שפה, זהות, הגירה ומצוקה כלכלית.

מנתוני מסיל"ה, יחידה עירונית הכפופה לעיריית תל אביב-יפו ומספקת סיוע סוציאלי לקהילה הזרה בעיר, עולה כי ישנם כ-1,000 ילדים בסיכון באוכלוסייה זו שאינם מקבלים טיפול, אלא רק מענה חלקי ממסיל"ה. כמו במקרה של סילבנה, ב-40% מהמקרים הללו האימהות הן חד-הוריות.

לפי נתונים של א.ס.ף על יותר מ-1,300 מבקשי מקלט שפנו לסיוע, מאז כניסת חוק הפיקדון לתוקף הקשיים הכלכליים והחברתיים בקהילה החריפו בצורה משמעותית. בשנה החולפת חלה עלייה של 35% בדיווחים של מבקשי מקלט על מצוקה כלכלית ושל 33% בבקשות הסיוע לחבילות מזון. בין היתר, משפחות סיפרו כי הילדים מגיעים לגנים ולבתי הספר רעבים, שהן הפסיקו לשלם על ביטוח בריאות לילדים, ושחלה עלייה בהעסקה נצלנית והרעת תנאי עבודה. נשים רבות סיפרו שהן נאלצות לעבוד בזנות.

"המענים שעומדים לרשותנו במצבים של אלימות במשפחה בקהילה הזרה לא דומים לאלה של ישראלים", אמר ל"הארץ" עובד רווחה. "אנחנו שולחים את הנשים למקלטים, אך אין טיפול בקהילה... אי אפשר לטפל באלימות במשפחה רק במקלט. צריך לתת טיפול לגבר המכה, ללוות את המשפחה בקהילה, אבל אין לנו סמכות לתת את זה למבקשי מקלט". במשרד הרווחה אמרו היום כי בשנה החולפת טיפל המשרד בכמאה נשים חסרות מעמד שנשקפה סכנה לחייהן על רקע אלימות במשפחה.

את החלל שמותירה הרווחה מנסים למלא במועדון, ללא כל תקצוב ממשלתי או עירוני, ועם מתנדבים בלבד ועובד אחד - המנהל. כ-90 ילדים בשנה, מגיל תשע עד שמונה עשרה, מגיעים אליו לחוגים, העשרה, או סתם בשביל לצפות בטלוויזיה ולהרגיש לרגע ילדים. זו למעשה המסגרת היחידה לשעות אחר הצהריים שנגישה להם. "הם לא כמו ילדים ישראלים שסובלים בעיקר משעמום", הוסיף בן אריה, "אחרי שעות הבית ספר הם לרוב עוזרים להורים שלהם, מטפלים באחים קטנים, מכינים אוכל. בגלל זה שעות הפעילות שלנו מתחילות בשבע בערב, זה הזמן שלהם להיות ילדים לכמה שעות בשבוע".