ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

"להעניק לאזרחים מדרפור מקלט מדיני"

תאריך: 2.1.17 מקור: ידיעות אחרונות, יהודה שוחט

כבר יותר משנתיים חלפו מאז שחוות הדעת הדרמטית הזאת הונחה על שולחנם של בכירי רשות האוכלוסין וההגירה. על פי חוות הדעת שנכתבה על ידי יחידת ה־RSD שאחראית על הטיפול במבקשי המקלט שנמצאים בארץ — כל דרפורי שאינו שייך לשבטים הערביים, זכאי אוטומטית לקבלת מקלט מדיני בישראל. מדובר ככל הנראה על כמה אלפים שנמצאים בישראל, לפי אחת ההערכות כ־6,000 איש.

חוות הדעת הזו היא בעלת משמעות מרחיקת לכת בסוגיית מבקשי המקלט. אבל למרות שהיא נכתבה לפני כשנתיים — במהלך כל התקופה הזו מימשה רשות האוכלוסין וההגירה את הנחיות הממשלה ועשתה הכל כדי לגרום לפליטים מדרפור לעזוב את ישראל. יותר מכך, במהלך כל השנתיים האלה, טענו אנשי הרשות בפני בתי המשפט כי "טרם גובשה מדיניות" בנוגע לתושבי דרפור.

אבל מחוות הדעת שאנו חושפים כאן לראשונה, עולה החשד שאנשי הרשות הסתירו את המידע הקריטי מפני בתי המשפט. חוות הדעת המקצועית בעניין מקיפה ביותר וכוללת נתונים ודוגמאות לטיפול בבקשות מקלט דומות מרחבי העולם. אנשי היחידה שכתבו אותה הם אלה שאמורים לספק המלצות לבכירי הרשות ובעיקר לשרי הממשלה שאמורים לקבל את ההחלטה הסופית בנושא.

באופן רשמי טוענים ברשות האוכלוסין וההגירה שמדובר במסמך פנימי, מגלגלים עיניים ומסבירים שאלה המלצות בלבד, ובעיקר נאחזים בעובדה שבזמן שחלף
מכתיבת חוות הדעת ועד היום התחלפו כבר חמישה שרים במשרד הפנים: גדעון סער, גלעד ארדן, סילבן שלום, בנימין נתניהו ואריה דרעי. אבל מאחורי הקלעים, טוען מקור בכיר שמנכ"ל הרשות בעצמו כבר אישר את הדו"ח, והעיכוב נובע מהדרגים שמעליו. המשמעות: בתי המשפט יתקשו להתעלם מחוות הדעת הזו במקרה שתצורף לבקשות מקלט של דרפורים. לחלופין, ייתכן מאוד שכבר בימים הקרובים לא תהיה לממשלה ברירה אלא לקבל את חוות הדעת ולאפשר לאלפי הדרפורים שטרם גורשו להישאר כאן כפליטים באופן רשמי.

אחד מ־20 אלף
על אף שחוות הדעת מוכרת היטב לכל מקבלי ההחלטות ברשות האוכלוסין וההגירה, והיא אף הועברה לוועדה המייעצת שכוללת גם גורמים ממשרדי המשפטים והחוץ, בתשובות לבית המשפט מודיעה הרשות פעם אחר פעם — כולל בשני מקרים מהשבועות האחרונים — כי "טרם גובשה מדיניות" לגבי מבקשי המקלט מדרפור. על פי נתונים שמסרה הרשות בתשובה לפי חוק חופש המידע ל"אמנסטי אינטרנשיונל ישראל", ומתפרסמים כאן לראשונה, נכון ל־9 בנובמבר 2016 ישנן 18,904 בקשות מקלט שמחכות להכרעה. בחודש מארס האחרון הודתה המשנה ליועץ המשפטי דינה זילבר כי ישראל מתרשלת בטיפול בבקשות המקלט.

כמה מתוך אותן בקשות התקבלו? ובכן, מתוך הבקשות של הסודנים, רק בקשה אחת הועברה לוועדה המייעצת. זו של מוטסים עלי, שהוכר כפליט לאחר מאבק משפטי ממושך. זאת למרות של־1,825 מבקשי מקלט סודנים כבר נערך ראיון, וכ־400 נוספים עדיין ממתינים לשלב הראיון.

בשנים האחרונות טענו כמה וכמה אישים ישראלים כי לסודנים שחוזרים לארצם או למדינה שלישית לא נשקפת סכנה. בפועל, לפני ארבעה חודשים פירסמו שירות ההגירה הדני ומשרד הפנים הבריטי דו"ח משותף על המצב שם, שעל פיו מבקשי מקלט שחוזרים מישראל לסודן עומדים בפני רדיפה על רקע שהייתם בישראל. ממספר גורמים שונים עליהם התבסס הדו"ח נמסר כי סודנים שהוחזרו מישראל נעצרו עם הגעתם לשדה התעופה בחרטום ועברו התעללות פיזית. החוזרים מישראל נחשבים "מרגלים" בעיני הרשויות. הדו"ח חושף עדויות שנוגעות לסודנים שהוחזרו מכן למולדתם, ושם עברו התעללות ועינויים.

על פי דיווח בעיתונות בסודן, יותר מ־3,000 מבקשי מקלט שהוחזרו מישראל סומנו, הוצאו נגדם צווי מעצר וחופש התנועה שלהם הוגבל משום שהם נתפסים כבוגדים. במספר מקרים דווח על סודנים שנרצחו עם שובם למולדתם. כך, למשל, אירע על פי הדיווחים למוחמד אחמד, שנלקח ישירות משדה התעופה לחקירה, ומאוחר יותר באותו ערב קיבלו חבריו בארץ שיחת טלפון מבני משפחתו שבה הודיעו להם על הירצחו.

הוכחות לטיהור אתני
על פי הנתונים שפירסמה רשות האוכלוסין וההגירה באוקטובר 2016, בישראל חיים היום 29,367 מבקשי מקלט מאריתריאה ו־8,066 מבקשי מקלט מסודן, רובם מחבל דרפור — אזור שמתחולל בו רצח עם כבר 13 שנים.

חוות הדעת המדוברת כוללת סקירה כללית של הסכסוך האתני בדרפור: "אסון הומניטרי חמור", "מעל שלושה מיליון עקורים בתחומי דרפור וחרטום", "בית הדין הבינלאומי הוציא צו מעצר לנשיא באשיר באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בדרפור"; וגם תמונת מצב עדכנית של הסכסוך: "שלטון דיכוי ואנרכיה באזור", "אלימות פוליטית", "הפרה חמורה של זכויות אדם".

על פי הדו"ח, "הכלים שבהם משתמשת ממשלת סודן בדרפור, בדומה לאלה ששימשו את הסרבים בקוסובו — עקירה בכוח, ביזה, שריפת בתים וכפרים שלמים, מעצרים, הוצאות להורג, אונס ועוד — הם כלים מובהקים של טיהור אתני שמטרתו 'ניקוי' חבל הארץ מילידים אפריקאים שאינם ערבים וממי שנתפשים כאיום על השלטון".

בהמשך מופיעה סקירה עולמית של טיפול בבקשות מקלט של יוצאי דרפור, בעיקר סקירה של פסקי דין בעולם. המסקנה העולה מהם: "די שלא הופרכה טענת המבקש בנוגע לזהותו כדרפורי שמוצאו משבט שאינו ערבי, בכדי להקים לו טענת רדיפה מצד שלטונות סודן... על בסיס גזע (קבוצה אתנית)" .

במילים אחרות, הקונצנזוס העולמי הוא שאדם שהוכיח שהוא ממוצא דרפורי לא צריך להוכיח רדיפה כדי לקבל מקלט. עצם זהותו כדרפורי מספיקה כדי לתת לו הגנה מרדיפה על בסיס גזע. בארצות־הברית, למשל, הוכרו כפליטים למעלה מ־90% מהדרפורים שהגיעו למדינה.

בנוגע לבקשות המקלט בישראל, נכתב בדו"ח (סעיף 35): "פרופיל גנרי של מבקש מקלט דרפורי בישראל הוא של אדם שנמלט מחבל דרפור בשל אירועים אלימים שפקדו את האיזור בשנים האחרונות על רקע הטיהור האתני שמבעת ממשלת סודן".

ומה מסקנות חוות הדעת? "הטענות העולות מבקשות מקלט אלה הן כי מבקשי המקלט עלולים, בסבירות גבוהה, לחוות רדיפה בשובם למדינת מוצאם... השלטון בסודן ושלוחותיו, המיליציות החמושות, רואים בכל מי שאינו 'תומך' פעיל בפעולותיהם, קל וחומר מי ששייך לקבוצות האתניות הלא ערביות, מטרה לגיטימית".

חוות הדעת מדגישה שאם בעבר מבקש מקלט היה צריך להוכיח שאין לו חלופת מגורים פנימית בסודן — כלומר יפסיקו לרדוף אותו כשייצא מחבל הארץ ההוא — "כעת די שהוכיח מבקש המקלט כי מוצאו מאחד השבטים הלא ערביים בדרפור כדי להקים לו טענת רדיפה על רקע גזע... לא קיימת לאוכלוסייה המדוברת חלופת מגורים פנימית בסודן".

בשורה התחתונה, קובעת חוות הדעת: "בניגוד לטענותיהם של מבקשי מקלט דרפורים שמוצאם מן השבטים הלא ערביים (הזכאים אוטומטית להכרה כפליטים – י"ש), יש לבחון טענותיהם של מבקשי מקלט מחבל דרפור שמוצאם מאחד השבטים הערביים באופן פרטני בהתאם לקורותיו במדינת מוצאו". כלומר: אין אפילו צורך לבדוק באופן פרטני בקשות מקלט של דרפורים שמוצאים מן השבטים הלא ערביים.

הדו"ח שנגנז
הסיפור אינו מסתכם רק בסודנים. מאז 2013 ועד היום נדחו קרוב ל־1,400 בקשות מקלט של פליטים אריתריאים, בהסתמך על חוות דעת של היועץ המשפטי לרשות האוכלוסין וההגירה, דניאל סלומון. לפני שבועות אחדים חשפנו כאן שחוות הדעת הזאת מפוקפקת, מוטה ונראית כאילו הוזמנה מראש — בין השאר משום שהתעלמה מהעובדה שרובם המוחלט של האריתריאים מוכרים כפליטים כמעט בכל מדינה בעולם. ואכן, זמן קצר לאחר מכן פסק בית הדין לעררים בירושלים שהיא בטלה.

כעת מתברר, על פי מקור במשרד הפנים, כי חוות הדעת הזאת אינה הראשונה שנכתבה ברשות האוכלוסין וההגירה ונוגעת לאריתריאים. לטענת אותו מקור, חוות דעת קודמת שקבעה נחרצות כי לעריקים מצבא אריתריאה יש להעניק מקלט מדיני, נגנזה משום שלא התאימה לאג'נדה של הממשלה שלפיה צריך לגרש מכאן את כולם, ללא אבחנה.

במהלך התקופה המדוברת, עזבו את ישראל יותר מ־6,000 אריתריאים, רובם למדינות שלישיות – אוגנדה ורואנדה, שאיתן יש לישראל הסכמים סודיים שבפועל אינם מביאים להגנה על הפליטים. במארס 2015 הכריז שר הפנים דאז גלעד ארדן שהמדינה מתכוונת לכלוא בסהרונים מבקשי מקלט שבקשת המקלט שלהם אינה תלויה ועומדת, ללא הגבלת זמן, אם אינם מסכימים לעזוב למדינה שלישית מ"רצונם". המדיניות הזו נדונה כעת בבית המשפט העליון והחלטה צפויה כנראה במהלך החודש הקרוב.

לפני קצת יותר משנה עזב את תפקידו יו"ר הוועדה המייעצת לענייני פליטים אבי חימי, ולאחרונה הוא חזר יחד עם יו"ר נוסף — עו"ד ציון אמיר. למרות שיש לה שני יושבי ראש, שמרוויחים משכורת נאה מאוד, הוועדה התכנסה במהלך כל השנה שעברה רק ארבע פעמים והכריעה רק ב־19 בקשות מקלט. מתוך אלה, הכריע עד כה שר הפנים דרעי רק ב־13.

בימים האחרונים הורה בית הדין לעררים למדינה לענות תוך עשרה ימים בתצהיר: "האם יש צורך להמתין לגיבוש חוות דעת פרטנית או כללית, או האם הסוגיה העקרונית של בקשות מקלט של יוצאי דרפור בישראל הונחה לפתחו של שר הפנים וממתינה להכרעתו. לנוכח הודעות לכאורה סותרות, בעמדה שמציג המשיב (המדינה) בעררים שונים שהוגשו בסוגיה, הודעת המשיב האמורה תתמך בתצהיר מטעם מי מהמשיב".

גורם במשרד הפנים אמר לנו השבוע, שהשרים וגם בכירי רשות ההגירה פשוט מפחדים, "ולכן פשוט מחכים", לדבריו. "למה? אין לי מושג. אולי שהם ילכו מיוזמתם, ויישארו כאן פחות פליטים שצריך לאשר. לא יודע".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, לא קיים שום דו"ח של ה־RSD הכולל המלצות למתן מקלט ליוצאי דרפור שהועבר למקבלי ההחלטות. קיימות סקירות מידע עובדתיות הנערכות באופן שוטף על ידי היחידה אשר הינן סקירות פנימיות שנערכות לשם טיפול במקרים פרטניים וכוללות מידע אודות המדינה של נשוא הבקשה ועוד. כך או כך, יחידת ה־RSD אינה הגורם המפרסם חוות דעת בנושאי מדיניות וכל החלטה על מתן מעמד פליט מתקבלת אך ורק על ידי שר הפנים". •

http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4902108,00.html