ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

לא רק מטבח וניקיון: המיזם שינסה לשלב מבקשי מקלט בהיי-טק

תאריך: 4.7.19 מקור: דה מרקר, רפאלה גויכמן

"לקחו כמה מאתנו באוטובוס לתל אביב והורידו אותנו בתחנה המרכזית. הייתי בן 18 וחצי, לבד, ולא ידעתי מה לעשות. הגעתי ליפו והכרתי אנשים שעזרו לי. עבדתי כדי לשרוד ולהכיר את המקום שאני נמצא בו", מספר טספאלם האילה, 29, מבקש מקלט מאריתריאה שהגיע לישראל לפני תשע שנים לבדו. לאחר ששהה תקופה מסוימת בכלא סהרונים, הגיע האילה לתל אביב וכיום הוא מתגורר ביפו. "החלום שלי הוא שהדברים יסתדרו פה", הוא אומר.

עוד כשהיה באריתריאה, התחיל האילה ללמוד ביולוגיה ימית, אבל לאחר שנה וחצי החליט לברוח ולחפש מקלט במדינה אחרת. כיום הוא מהסטודנטים הראשונים בפרויקט תכנות של עמותת ARDC (המרכז לקידום פליטים אפריקאים), שנועדה להכשיר מבקשי מקלט לעבודה בהיי-טק. התוכנית הראשונה יצאה לדרך בנובמבר, והכשירה עד כה תלמיד אחד בפיילוט שנערך בשנה שעברה. "אנשים לא מודעים לזה, אבל יש מבקשי מקלט שהגיעו עם תארים מתקדמים", אומר אורי להט, מנכ"ל העמותה. עם זאת, עד כה לא הצליח להשתלב אף מבקש מקלט במשרה קבועה בחברת היי-טק.

חסרים 15 אלף עובדים בהיי-טק הישראלי

הצורך של מבקשי מקלט משכילים בעבודה נפגש עם מחסור חמור של עובדים בתעשיית ההיי-טק הישראלית, שמחריף עם השנים. על פי דו"ח שפירסמו באפריל הרשות לחדשנות ועמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC), חסרים בתעשיית ההיי-טק המקומית כ-15 אלף עובדים. המחסור גרם להתייקרות כוח העבודה, ובעקבותיה חברות רבות מעבירות את פעילותן לחו"ל, בעיקר את פעילות הפיתוח, והתוצאה היא איבוד משרות בישראל. המשמעות היא שכסף זה משולם לעובדים בחו"ל - במקום לחזק את הכלכלה המקומית.

ב-ARDC זיהו את הפוטנציאל, והחליטו להפנות לכך משאבים. ההכשרה של מבקשי מקלט שנמצאים מתאימים לפרויקט נעשית במסגרת של קודינג בוטקאמפ - תוכנית מזורזת ללימודי תכנות, ראשונה מסוגה בישראל, שמטרתה ללמד מבקשי מקלט אפריקאים תכנות ולשלב אותם לאחר מכן בתעשייה המקומית.

האילה מספר כי רצה מאוד ללמוד וחיפש קורסים ותוכניות לימודים, "אבל אז גיליתי שהמדינה מקשה עלינו לקבל השכלה גבוהה. לבעלי מזל שהביאו עמם מסמכים שמאשרים את לימודיהם באריתריאה מעט פחות קשה להתקבל ללימודים כאן, אבל אני ניסיתי להשיג מסמכים מאריתריאה דרך ההורים שלי והבנתי שזה יסכן אותם להוציא אישורים כאלה, מכיוון שברחתי משם. בתוכנית הזאת ניתן להתקבל על פי כישורים שנבחנים במקום ואין צורך במסמכים המאשרים לימודים קודמים, ולכן יכולתי להתקבל אליה".

שילוב של תרומה והשקעה חברתית

כדי שישראל לא תאבד יתרון לטובת מדינות אחרות, וכדי להגדיל את כוח העבודה בהיי-טק, קיימים כמה מודלים של שילוב אוכלוסיות מוחלשות, כמו חרדים וערבים. על בסיס תוכניות אלה, בנתה העמותה תוכנית דו-שלבית: בהתחלה יועבר קורס לימודים בסיסי של מקצועות כמו פיזיקה ומתמטיקה לכ-40 מבקשי מקלט, כדי לאתר את המתאימים ביותר, ובשלב השני עשרת הבוגרים המצטיינים ימשיכו ללימודי התכנות במתכונת של בוטקאמפ. בתום הקורס, מנסים הבוגרים להתמודד על משרות כניסה לתעשייה (משרות ג'וניור).

קודינג בוטקאמפ הוא מינוח כללי לתוכנית מזורזת ללימודי תכנות במסגרת אינטנסיבית של כמה חודשים, שדורשת מחויבות מלאה של התלמיד. המטרה היא להיות אלטרנטיבה ללימודים אקדמיים בהנדסה ובמדעי המחשב, שלרוב אורכים כשלוש שנים.

אחד האתגרים הגדולים בפרויקט הוא עלות ההכשרה - 26-18 אלף שקל לכל תלמיד. לצורך מימון הפרויקט, חברה העמותה לשני ארגונים נוספים: קרן שפירו של איש העסקים והפילנתרופ האמריקאי אד שפירו; ולקבוצת SFI (סושיאל פייננס ישראל) - חברת השקעות שמגייסת אג"ח חברתיות למטרות שונות בהן גם חינוך ושילוב פליטים בחברות.

מדובר בשילוב של תרומה והשקעת אימפקט. הקרן של שפירו מממנת את ניהול הפרויקט בצד של ARDC. את מימון התוכנית פיתחו וניהלו SFI, במודל שנקרא ISA - Income Sharing Agreement. במסגרת זו, לאחר שיסיימו את לימודיהם וישתלבו בשוק העבודה, יחזירו התלמידים את סכום ההשקעה - עם ריבית נמוכה ולאורך זמן.

אג"ח חברתיות הן כלי שמאפשר לגייס כסף תוך התחייבות לעמידה ביעדים, בין השאר לחינוך ושילוב של פליטים במקצועות התכנות. זהו מודל שתופס תאוצה בעשור האחרון, ולדברי ירון נוידרפר, מנכ"ל SFI, עד כה גויסו בישראל כ-50 מיליון שקל באג"ח חברתיות ותשלומי ההחזר יהיו 70-60 מיליון שקל - אם התוכניות שהחברה משקיעה בהן יצליחו.

התוכנית נהגתה לראשונה על ידי שתי עולות חדשות - אחת מארה"ב ואחת מצרפת, בוגרות תוכנית הכשרה לתכנות של ITC - בית ספר להכשרה במתכונת של בוטקאמפ. השתיים פנו ל-ARDC עם ההצעה לבנות קורס שיכשיר מבקשי מקלט לבוטקאמפים. "הן הכינו את תוכנית הלימוד ואנחנו הבאנו את מבקשי המקלט הרלוונטים", מסביר להט. "אמנם הקורס לא היה מספק, אבל הוא נתן לנו הצצה לאפשרויות נוספות שניתן באמצעותן לשלב מבקשי מקלט בשוק העבודה".

הקורס שבו משתתף האילה נערך ב-Developers Institute, אחד מתוך 15 מכוני הכשרה להיי-טק בישראל. שני מבקשי המקלט שקיבלו את המלגה למימון התוכנית לומדים במסגרת מיוחדת עבור עולים ומהגרים מצרפת, שוודיה וארגנטינה, בתוכנית שאורכה עשרה חודשים. הקבוצה לומדת באנגלית - במתכונת של שלושה מפגשים בשבוע. מתוך עשרה אנשים שהתחילו את הלימודים בבוטקאמפ לפני כחצי שנה, נותרו חמישה.

פתרון לאי-ודאות

בפני מבקשי המקלט עומדים לא מעט אתגרים בניסיון להשתלב בחברה ובכלכלה הישראלית. כדי לגרום לכמה שיותר מהם לעזוב את ישראל, חוקקה המדינה את חוק הפיקדון במאי 2017, שבו מנכים המעסיקים 20% משכרם ומפקידים אותו בקרן פיקדון ייעודית. העובד מקבל את הסכום שהופרש רק בצאתו מישראל. גם אם יועסקו בהיי-טק - עליהם גם להשיב את המימון שקיבלו ללימודיהם, ובנוסף, להפריש חמישית משכרם לקרן הייעודית.

אולם להט רואה בתוכנית החדשה אופק עבור קהילת מבקשי המקלט בישראל, שמצויה באי-ודאות שנים רבות. "יש בישראל מצב זמני מתמשך סביב סוגיית מבקשי המקלט - לא נותנים להם מעמד קבוע, ומרבית ההשקעה בהם מנותבת לסיוע בתחום הרווחה והמשפט. ב-2016 נציבות האו"ם לפליטים ביקשה מאתנו להכין מחקר סוציו-אקונומי על הקהילה, כדי להבין מהם הצרכים שלה.

"בעקבות המחקר התחלנו לבחון את כל סוגי האפשרויות שבאמצעותן ניתן לשלב את מבקשי המקלט בחברה ובכלכלה הישראלית. אנחנו בכוונה מחפשים תעשיות שיש בהן חוסר בכוח אדם. גילינו שלא המצאנו את הגלגל - יש תוכניות ללימוד תכנות בקהילת הפליטים בכל העולם, מירדן ועד ארה"ב - זאת רוח התקופה. אפשר לנצל את הסיטואציה כך שכולם ייהנו ממנה - גם מבקשי המקלט וגם הסטארט-אפים. זה מצב שבו כל הצדדים מרוויחים ויש היענות של חברות בענף לתוכנית".

כדי לסייע למבקשי המקלט להגיע לחברות המתאימות, ARDC יזמה יחד עם ארגון 30|30, עמותה שמחברת בין אוכלוסיות מוחלשות לבכירים בתעשיית ההיי-טק, מפגשים בנושא. "התחלנו לערוך ארוחות בוקר משותפות כדי ליצור נטוורקינג. הבאנו 30 בכירים מענף ההיי-טק והפגשנו אותם עם 30 מבקשי מקלט. היתה גם ארוחת בוקר רק עבור נשים. זה היה מצב של שני עולמות שאף פעם לא היו נפגשים לולא האירוע, וזה קרה ב-WeWork. בין החברות שהשתתפו, מלבד WeWork, היו למונייד וגסטי (Guesty)", מספר להט. "המפגשים עזרו לפתוח דלתות והחברות שהשתתפו בהם הביעו רצון ראשוני לא רק לעזור ולייעץ, אלא גם לקלוט עובדים".

ורד רביב שוורץ, סמנכ"לית התפעול של גסטי, השתתפה באחת מארוחות הבוקר האלה. "לצערי לא יספיק רק לשלב אותם אחרי תואר ראשון וצריך לחשוב על תוכנית רחבה יותר - להתחיל מהדור הצעיר, כדי לפתוח להם אפשרויות קריירה מגוונות", היא אומרת. "זה תהליך ארוך וחייב להתחיל בהבנה שיש גם מצוקה בהיי-טק המקומי ושיש משרות שהם מתאימים להן - לא רק מפתחים, גם בודקי תוכנה, תמיכה טכנית ועוד. אם נשלב אותם - נעשה זאת לפי מגבלות החוק".

להט מוסיף כי גם אוניברסיטת קולומביה בניו יורק הצטרפה ליוזמה, ובחודש הקרוב יגיעו נציגים ממנה להעביר קורסים ביישומי מחשב בסיסיים במשרדי העמותה ויתרמו מחשבים עבור מבקשי מקלט. החל מהמחזור הקרוב הם יהיו אחראים על ההכשרה המקדימה של מבקשי המקלט לקראת הבוטקאמפ. "הבשורה שיוצאת מכאן היא שיש אנשים שיכולים לתרום להיי-טק הישראלי וזה קורה באמצעות פילנתרופים - המחוללים של האירוע הזה. החזון של אד שפירו הוא לעזור לכל מי שצריך - לאוכלוסייה החרדית, ערבים, נשים ומיעוטים שלא נכללים בהיי-טק.

"יש מבקשי מקלט רבים עם פוטנציאל גבוה. הם לא מיישמים את הכישורים והיכולות הגבוהות שלהם. המטרה שלנו היא להראות שיכולה לצמוח תועלת משילוב שלהם בחברה הישראלית", אומר להט.

"האירוע נתן לי מוטיבציה"

סטודנט אריתראי נוסף שלומד במסגרת הפרויקט הוא אווט קבדום, 35, שהגיע לישראל מאריתריאה לפני תשע שנים עם ארוסתו. קבדום הוא בעל תואר ראשון בניהול וחשבונאות מאוניברסיטת אסמרה באריתריאה, אבל בגלל המצב הפוליטי הקשה במדינה הוא החליט לברוח.

מאז שהגיע לישראל מתגורר קבדום באשדוד עם אשתו ושני ילדיו, עובד במפעל באזור התעשייה באשדוד כתכנת CNC. במקביל לעבודתו הוא לומד בבוטקאמפ. "אני מתעורר כל יום ב-5:00 בבוקר והולך לעבודה. ב-18:00 אני כבר בתל אביב, בלימודים. אני מסיים ב-21:00 ועולה על האוטובוס לאשדוד, כך שאני מגיע הביתה ב-23:00 בלילה. אין לי זמן פנוי לתרגל, אני נאלץ לעשות זאת בדרכים, באוטובוסים", מספר קבדום.

"בהתחלה התוכן של השיעורים היה קשה, אבל אחרי שישה חודשים של לימודים, התרגול נהפך לקל. קודם חשבתי על כיוון של פינטק - אבל מאז שאני בתוכנית הראש שלי נפתח ואני רואה שיש המון אופציות שמעניינות אותי", הוא אומר.

לדברי להט, המטרה היא להמשיך להגדיל את מספר מבקשי המקלט שילמדו בתוכנית. בשבוע שעבר נערך מפגש היכרות ראשון עם המחזור השני, שיחל ככל הנראה בספטמבר ויכלול עשרה משתתפים חדשים. בין הבוטקאמפים שבמסגרתם יתנהלו הלימודים במחזור הבא נבחנים אפל סידס ואלביישן אקדמי.

קבדום מסביר כי לולא העמותה, הוא לא היה מצליח להתקיים בצורה מכובדת. "זה מדהים איך ש-ARDC עובדים קשה כדי לתת הזדמנויות. יש אנשים שעובדים יום ולילה כדי לעזור, למשל להעביר מידע, אם זה על זכויות, כיצד לדאוג לעצמנו, כיצד להשיג עבודה או להשתלב בתוכניות כמו התוכנית הזאת", הוא מספר.

החשש של האילה הוא שגם אם יעבור את הקורס בהצלחה - הוא לא יצליח להשתלב בחברת היי-טק. "אני מבין שזה קשה, אין לי מעמד מסודר. ישבתי עם מישהי מ-WeWork ודיברנו על החיים שלי וגם על העבודה פה. קיבלתי ייעוץ איך להצליח, האירוע נתן לי מוטיבציה", מוסיף האילה.

https://www.themarker.com/technation/.premium-1.7617468?&fbclid=IwAR26Q9fBxqRZTO7agvSy-GycmiDhzkZL-6-eKx2g2EeuIl5Cn6gkY5dfOx8&ts=_1564936970664