ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

כל בקשות המקלט של אריתריאים ייבחנו מחדש - לפי דרישה מחמירה מזו של האו"ם

תאריך: 16.7.19 מקור: הארץ, לי ירון

משרד הפנים יבחן מחדש את כל בקשות המקלט שהגישו אריתריאים, ובהן 3,000 בקשות שנדחו. זאת, בעקבות החלטת צוות מיוחד שהוקם לנושא לאחר קביעת בית הדין לעררים בירושלים בשנה שעברה כי עריקה מצבא המדינה יכולה להוות עילה למתן מעמד פליט. המדינה קבעה קריטריונים חדשים לאישור בקשות המקלט של אריתריאים שערקו או השתמטו מצבא מדינתם, אך אלה לא שונים מהותית מאלו שהיו קיימים עד כה. גם לפי הקריטריונים החדשים, המדינה לא מתייחסת לעריקה או השתמטות לבדן כעילות לאישור בקשת מקלט, אך היא מפרטת את התנאים הנוספים לאישור בקשה. 

אחד הקריטריונים החדשים דורש כי מבקש המקלט יוכיח שהעריקה מהצבא היתה על רקע מניע אידיאולוגי מובהק ומתמשך. זוהי דרישה מחמירה מזו המופיעה בהוראות נציבות האו"ם לפליטים, ולפי ההערכה מרבית מבקשי המקלט לא יעמדו בה. בעקבות המהלך בדיקת הבקשות של כ-13 אלף מבקשי המקלט מאריתריאה, אשר אורכת כבר שנים רבות, צפויה להתעכב עוד יותר. עד כה הוגשו 16,149 בקשות מקלט של אזרחי אריתריאה, מתוכן 5,502 נדחו. כ-2,900 אריתריאים שהגישו בקשת מקלט עזבו בינתיים את ישראל, ועל כן בקשותיהם לא ייבחנו מחדש. מתוך כל הבקשות, 13 בלבד אושרו ו-10,647 עדיין מצויות בטיפול. 

עד כה, בחינת הבקשות התבססה על חוות דעת מ-2013 של היועץ המשפטי של רשות האוכלוסין, עו"ד דניאל סלומון, שלפיה עריקות מצבא אריתריאה אינה מספיקה כשלעצמה כבסיס למתן מעמד פליט. ואולם, בית הדין לעררים קבע ב-2018 כי אין לדחות באופן גורף בקשות מקלט שעילתן מבוססת על עריקות מהצבא, ובית המשפט המחוזי דרש מהמדינה להבהיר איזה קריטריון נוסף דרוש כדי להכיר בפליטות. ההחלטה נקבעה בעקבות ערר שהגישה הקליניקה לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב.

בעקבות ההחלטה, המדינה הודיעה בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בירושלים מהם שני הקריטריונים החדשים, שאושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ושר הפנים אריה דרעי. כפי שהיה קודם, עריקות או השתמטות משירות בצבא אריתריאה ימשיכו שלא להיחשב כסיבה מספקת כלשעצמה לקבלת מעמד פליט. ואולם, כעת ניסחה המדינה את הקריטריונים שבצירוף אחד מהם תתקיים עילה לאישור בקשת הפליט.

לפי הקריטריון הראשון, ניתן להעניק מעמד פליט אם העריקה מהצבא היתה "בעלת ממד אידיאולוגי מתמשך, ברור ומובהק". לפי גורמים הבקיאים בעניין, בהגדרה זו צפויים להיכלל, למשל, מבקשי מקלט שהביעו את התנגדותם הפוליטית למשטר מספר רב של פעמים, היו פעילים במסגרות התנגדות או ישבו בכלא בגלל התנגדות פוליטית. תנאי זה מחמיר יותר מההגדרה בהוראות נציבות האו"ם לפליטים, שלפיה "הטעם של השקפה פוליטית רחב יותר מאשר זיהוי עם תנועה פוליטית או אידיאולוגיה ספציפיות". עוד לפי ההוראות, "הצעד של עריקה או השתמטות עשוי כשלעצמו לבטא השקפות פוליטיות או להיתפס כמבטא השקפות כאלה". במוקד לפליטים ומהגרים הסבירו כי מכוח עילה זו מבקשי המקלט האריתריאים מקבלים הכרה בשאר העולם.

לפי הקריטריון השני, מעמד פליט יינתן כאשר לעריקה מתווספות "נסיבות המגבשות יחד עם ההשתמטות/העריקות עילת רדיפה". במסגרת קריטריון זה ייבחנו נסיבות שונות שבגינן מבקש המקלט היה או יהיה חשוף לפגיעה קשה באריתריאה, "על רקע ייחודי, או שנמנעו מהמבקש בגין נסיבות אלו זכויות יסוד בסיסיות". טיבן המדויק של ה"נסיבות" הנדרשות לא מפורט, כך שלא ברור כיצד תנאי זה שונה מהתנאי המקורי שהופיע בחוות הדעת של היועץ המשפטי מ-2013.

לצד זאת, על מבקש המקלט להוכיח כי קיים "פחד מבוסס היטב" כי הוא יירדף במדינת המוצא שלו. נטל השכנוע בעניין, נכתב, "מוטל על המבקש" - ועליו לספק לכך את כל הראיות שהוא מסוגל. המדינה מדגישה בתשובתה לבית המשפט כי "אין לקבל עמדה שלפיה עריקות או השתמטות כשלעצמן עשויות להוות עילת רדיפה בהתבסס על פחד סובייקטיבי בלבד מצד המבקש".

במוקד לפליטים ומהגרים ובקליניקה לזכויות פליטים בתל אביב, שהגישה את הערר שהוביל לשינוי בקריטריונים, אומרים כי התנאים החדשים לא מהווים שינוי מהותי מהאופן שבו בוחנים בקשות מקלט כיום. לדבריהם, השינוי יוביל לעיכוב נוסף בבחינת הבקשות, שרובן המכריע ממתינות לטיפול כבר שנים. 

"נראה כי התגובה של המדינה אינה משנה דבר מהעמדה שבה נקטה עד כה - עמדה שנפסלה כבר בבית הדין לעררים", מסרו מהקליניקה לזכויות פליטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. "המטרה היא להמשיך להימנע מהכרה במבקשי מקלט אריתריאים כפליטים לפי הדין הבינלאומי".

מהמוקד לפליטים ולמהגרים נמסר כי "תגובת המדינה רק מוכיחה את הכשל העמוק של מערכת המקלט הישראלית הלא-מתפקדת. במקום להתייחס לפסק הדין של בית הדין לעררים, שקבע כי עריקות מצבא אריתריאה עשויה להיות עילה לפליטות - המדינה מכריזה על 'מדיניות חדשה' שהיא למעשה עוד מאותו הדבר". לפי המוקד, "עוד שנים ארוכות שבהן מבקשי המקלט מאריתריאה ימשיכו להמתין לבדיקת בקשות המקלט שלהם; שנים שבהן נמנעות מהם זכויות רפואיות וסוציאליות; שנים שבהן חוק הפיקדון ימשיך לגזול 20% ממשכורתם; ושנים שבהן הם ימשיכו לחיות בחוסר ודאות". 

בהודעה ששלחה לבית המשפט, ציינה המדינה כי אמות המידה החדשות מצריכות בחינה מחדש של כלל בקשות המקלט שנדחו. עוד כתבה המדינה: "מעיון במקורות המידע, עולה כי באריתריאה מתקיים משטר שאינו דמוקרטי הפוגע בזכויות אדם. היקף ומידת הפגיעה בזכויות אדם כיום אינם ברורים לחלוטין, כאשר מקורות מידע שונים מן השנים האחרונות מציגים לעתים תמונה עובדתית שאינה אחידה בדבר אופי השירות הצבאי והלאומי באריתריאה והענישה המיושמת בה. לכך יש להוסיף את הסכם השלום שנחתם לאחרונה בין אתיופיה ואריתריאה, אשר השלכותיו על המצב טרם התבררו דיין בעת הזאת".

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.7531195