ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

כאם לילדים שזכו ללמוד בכיתות משולבות

תאריך: 20.12.20 מקור: הארץ, לאה פורשטט מילר

בתחקיר של לי ירון ("הארץ", 17.12) נחשפה ערוות מדיניות ההפרדה בחינוך של עיריית תל אביב, הנוהגת להתהדר בהיותה ליברלית, פתוחה ומתקדמת. ילדים של מבקשי מקלט וזרים, שמרביתם נולדו וגדלו בישראל, לומדים בבתי ספר נפרדים, הרחק מבני גילם הישראלים. הם מתקשים ללמוד את השפה, לרכוש כישורים בסיסיים של קריאה וכתיבה ולהשתלב במארג החברתי. לא רק ילדיהם של מבקשי המקלט נפגעים מההפרדה, אלא גם ילדינו, שנמנעים מהם הלימודים בחברת ילדים מגוונת ומוצבת להם דוגמה של אפליה על רקע גזעי, ששום מכבסת מלים לא תלבין.

לא תמיד היה כך. בפיילוט של העירייה במחצית השנייה של שנות האלפיים הועברו תלמידים מבקשי מקלט מדרום העיר לבתי ספר בצפונה. שירלי רימון, מנהלת מינהל החינוך של העירייה, טוענת בכתבה שהניסיון נחל כישלון חרוץ. טענה זו מנוגדת לחוויה שלי כאם לשני ילדים שזכו ללמוד בכיתות שהתקיים בהן שילוב כזה.

בכיתה של בני אורי למדו בשנים 2009–2012 שני ילדי מבקשי מקלט. אחד מהם היה לחברו הטוב ובילה ימים רבים בביתנו, עד לגירושו לדרום סודאן ב–2012. שני הילדים השתלבו בכיתה בהצלחה מבחינה לימודית וחברתית; הם היו חלק מחברת הילדים, חבריהם התייחסו אליהם בחיבה והם השתתפו בפעילויות של הכיתה מחוץ לשעות הלימודים ובפעילות בשבט הצופים הסמוך לבית הספר. גם בכיתה של בני נועם, שש שנים אחר כך, שולבו שני ילדי מבקשי מקלט. גם הם היו אהובים על חבריהם, שהעריכו את כישוריהם על מגרש הכדורגל, והשתתפו בפעילויות הכיתה גם מעבר לשעות בית הספר.

ילדינו חוו חברות עם ילדי מבקשי מקלט והבינו את מהות הדמיון והשוני, החיונית לפיתוח תפישת עולם פלורליסטית

בשני המקרים הצליח הפיילוט אף על פי שהעירייה לא דאגה לתמיכה רגשית, חברתית ופדגוגית לא לילדים ולא לצוות בית הספר. ילדינו זכו לחוות חברות עם ילדים שונים מהם אך דומים, להבין את מהות הדמיון והשוני, הבנה חיונית לפיתוח תפישת עולם פלורליסטית ומקבלת, וללמוד על חיים שונים מחייהם. כל זאת באמצעות משחק וחברות פשוטה. כשאורי סיפר לי על הילד החדש בכיתתו ועל החברות שנרקמה ביניהם הוא לא ציין בכלל שמדובר בילד אפריקאי. ככה הם ילדים, יודעים לקבל את הדברים הפשוטים כמובנים מאליהם.

כיום העירייה נוקטת מדיניות הפרדה מכוונת, העומדת בניגוד לחוק ולפסיקה בישראל ומנוגדת למדיניות משרד החינוך. על פי תגובת העירייה, "לו החיים היו סרט הוליוודי, חברי הקהילה הזרה עם ילדיהם היו מתפזרים בין כל השכונות והערים בישראל". ובכן, מסתבר שזכיתי לחיות בסרט הוליוודי במשך שנים אחדות.

בני אורי משרת בשירות לאומי במועדונית בבית ספר המיועד למבקשי מקלט וחווה מקרוב את תוצאות ההפרדה הגזעית במערכת החינוך בעיר, את הקושי בקליטת השפה בהעדר חברים הדוברים אותה, את הקשיים בקניית כישורי קריאה וכתיבה ובהעדר אופק של השתלבות מעבר לדוגמה של הוריהם. במקום לחלום להיות מהנדסים, טייסות, אסטרונאוטים או רופאות הם כבולים במבט הצר שמאפשרת להם הסביבה המופרדת שלהם. כל זאת בעוד ילדינו מסוגרים בגטאות לבנים, שאינם פותחים להם צוהר אל חיים שונים משלהם.

עו"ד מילר־פורשטט היא חברת ועד מנהל בא.ס.ף. — ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.9386626