ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

ישראל תגרש מבקשי מקלט להט"בים אף שהם נרדפים באוגנדה וברואנדה

תאריך: 4.3.18 מקור: הארץ, לי ירון

מדינת ישראל מתכוונת לגרש לרואנדה ולאוגנדה מבקשי מקלט המשתייכים לקהילת הלהט"ב, אף כי השלטונות במדינות אלו עלולים לרדוף אותם בשל נטייתם המינית או זהותם המגדרית. ל"הארץ" נודע כי באחרונה החליטו במשרד המשפטים וברשות האוכלוסין לדחות בקשה להוסיף אוכלוסייה זו לאלו שהוחרגו מגירוש, בהם נשים וילדים.

מבקשי מקלט להט"בים יוכלו אמנם להעלות טענות בדבר הסכנה הנשקפת להם בהליכי השימוע המתקיימים לכל המגורשים, אך בעבר נמנעה הרשות מלהכיר בנטייה מינית או בזהות מגדרית כסיבה למתן מעמד פליט. שתי המדינות נחשבות מסוכנות ללהט"בים, בשל חקיקה נגד יחסים חד־מיניים, התנכלויות מצד השלטונות ואלימות.

בינואר האחרון פנו ארגון הסיוע היא"ס ישראל והאגודה למען הלהט"ב לשר הפנים אריה דרעי ולמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, בשם מבקשי מקלט להט"בים, שאותם ביקשו להחריג מהגירוש. במשרד המשפטים דחו את בקשת הארגונים, בטענה שהליך השימוע טרם הגירוש "נותן מענה הולם בנסיבות לחששות שהועלו".

במדינות רבות, ובהן חברות האיחוד האירופי, ארה"ב, קנדה ואוסטרליה, הוכרו בעבר כפליטים להט"בים שחששו מרדיפות בארצות מוצאם, ובהם אזרחי אוגנדה. בישראל, ככל הידוע, לא הוכר בישראל ולו פליט אחד על רקע זהות מינית או מגדרית.

בעבר דחו במשרד הפנים בקשות של להט"בים שהגיעו לישראל מאפריקה לקבל בה מקלט מפאת היותם להט"בים. מאז שנת 2015 טיפלה אגודת הלהט"ב, באמצעות תוכנית ייעודית, בכ–30 מבקשי מקלט להט"בים. ואולם, לפי הערכות מספרם בקרב אוכלוסיית מבקשי המקלט גדול הרבה יותר, ועשוי להגיע למאות. הקושי להעריך את מספרם נובע מחששם של אלה שמא יחשפו כלהט"בים בתוך הקהילות שלהם, שבחלקן נגועות בדעות קדומות והומופוביה.

"מרבית הפונים בבקשת סיוע לתוכנית חיים בשולי קהילותיהם ולעתים אף נמלטים מאותן מסגרות בשל רדיפה, הטרדה או ניצול שהם חווים מקרב חבריהם", אומרת מנהלת התוכנית, ד"ר שירה קופפר. "כך, חווה קהילה זו הדרה כפולה — הן מצד החברה הישראלית בתוכה הם מנסים להתערות וזאת בשל היותם פליטים, והן מצד קהילותיהם שלהם. אינדיבידואלים אלה חווים לרוב חיי בדידות. בהיעדר מקום מגורים ויכולת להתפרנס, הם נדחקים פעמים רבות לחיי הישרדות ברחוב, ובעל כורחם אף נדחקים לעיסוק בזנות".

ועדיין, נדמה כי מצבם בארץ טוב עשרות מונים מזה המצפה להם במדינות מהן באו או אליהם יגורשו, כפי שממחיש מאמר שכתב ב–2016 עו"ד יונתן ברמן. במאמר צוטט פרוטוקול של הוועדה המייעצת לענייני פליטים בדיון בעניינו של מבקש מקלט הומו ממדינה אפריקאית. באותה בקשה נכתב כי בשל זהותו המינית סבל אותו אדם מתקיפה אלימה ואונס במדינת מוצאו. נוסף על כך, המשטרה שם לא סיפקה לו הגנה, והוא חי בחשש מתמיד מפני אלימות מצד הרשויות. נציבות האו"ם לפליטים המליצה בפני הוועדה להכיר בו כפליט, אך זו הסיקה כי לא נשקפת לו סכנה. "עמדתנו היא שנטייה מינית היא לא מוגנת באמנה וזו הרחבה לא מוצדקת באמנה", אמרה עו"ד שרה שאול, נציגת משרד הפנים בוועדה.

"מדאיג לגלות שלא נערכה כל בחינה של הסכנות שצפויות להם במסגרת ההסכמים הסודיים עם רואנדה ואוגנדה", אומרת עו''ד מירב בן זאב מהיא"ס ישראל. "גירושם של אותם מעטים יהיה בניגוד לעקרונותיה של המדינה ולחובותיה כלפיהם ומצביעה על השרירות וחוסר האחריות המאפיינים את מדיניות הגירוש".

ככלל נחשבת אוגנדה לאחת המדינות המסוכנות בעולם ללהט"בים, לנוכח קיום חוקים המגבילים מאוד את החופש שלהם, למשל מאסר עולם על יחסים מיניים "נגד חוקי הטבע". אחד משיאי מהלכי החקיקה נגד להט"בים במדינה היה ב–2014, אז נחקק בה "החוק נגד הומוסקסואליות". הוא אוסר כל אקט מיני המערב מגע בין בני אותו מין. האיסור הפלילי הורחב כלפי "סיוע ושידול של הומוסקסואליות". החוק אמנם נפסל בבית המשפט החוקתי באוגנדה זמן קצר לאחר שנחקק, אולם לא בשל היותו בלתי חוקתי, אלא בשל פגם פרוצדורלי.

"החוק משקף את הלך הרוח בממשל באוגנדה כלפי להט"בים, ולפיו יש לבחון את מצבה של קבוצה זו במדינה", נכתב בפנייה לדרעי וזילבר. אף שהחוק אינו תקף היום, הוסיפו, "חשוב להבין שהחקיקה במדינה מספקת מעטה חוקי לדיכוי פעולות מחאה, מעצרים על יסוד השתייכות מגדרית או פעילות חברתית, ואפליה בתחומים רבים, כגון חינוך, בריאות ומקומות עבודה". בהתאם לכך, דיווחו ארגוני זכויות להט"ב באוגנדה על מאות מקרים בשנים האחרונות בהם הופרו זכויות אדם על רקע נטייה מינית והשתייכות מגדרית.

גם ברואנדה מציגים דו"חות ארגוני זכויות האדם תמונה עגומה: להט"בים חווים התנכלויות, חלקן אלימות, מצד רשויות השלטון; אינם נהנים משוויון זכויות וחווים יחס חברתי עוין. "הומוסקסואליות אינה אסורה לפי חוק ברואנדה", אומרת שרון הראל, בכירה בנציבות האו"ם לפליטים בישראל. "אך הלהט"בים ברואנדה סובלים מהפרות זכויות אדם, אלימות מילולית, פיזית וסחיטה על ידי חיילים; מעצרים וכליאה; הם חשופים לאפליה בתעסוקה, בחינוך ובדיור". אף על פי כן, אומרת הראל, "מבקשי מקלט עם עילות מקלט על בסיס הומוסקסואליות נדחו על ידי שלטונות ההגירה ונמסר להם כי טענות כאלה נוגדות את התרבות הרואנדית. מצב זה אינו צפוי להשתנות בקרוב".

"מבקשי המקלט הלהט"בים הם שקופים פעמיים, בשל היותם גם זרים בישראל וגם מנודים בקרב בני עמם", אומרת עו''ד מירב בן זאב מהיא"ס ישראל. "למרות רדיפתם בארצם, עד כה רק שניים מהם הוכרו כפליטים".

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.5867979