ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

ישראל משווה את יחסה למבקשי מקלט לשווייץ, אך שם רוב הבקשות מתקבלות

תאריך: 1.4.19 מקור: הארץ, לי ירון

ישראל מצדיקה דחייה של בקשות מקלט של אזרחי אריתריאה במדיניות כלפיהם בשווייץ, אך מרבית בקשות המקלט שהגישו אריתריאים בשנים האחרונות במדינה אושרו — כך מתברר ממחקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת ח"כ ענת ברקו (הליכוד). רשות האוכלוסין וההגירה הזכירה בעבר בהליכים משפטיים את השינויים במדיניות השווייצרית כהצדקה לסירוב להכיר בבקשות. המחקר, העוסק גם בדנמרק, מסתמך על נתוני משרדי ההגירה של שתי המדינות. לפי הנתונים, 72.5%—84.9% מבקשות המקלט שהגישו אזרחי אריתריאה בשנים 2013–2017 בשווייץ אושרו. מנגד, בישראל אושרו פחות מ–0.1%.  

רק 9.1%–15.7 מבקשות המקלט שהגישו אזרחי אריתריאה בשנים 2016–2017 בשווייץ נדחו. בדנמרק, שיעורי ההכרה בבקשות המקלט של אריתריאים בין השנים 2017-2013 היו 86.4%–97.4% בשנה. כמו כן, בשווייץ ובדנמרק מי שבקשת המקלט שלו נדחתה יכול להמשיך לחיות במדינה מבלי להיעצר או להיות מגורש, ולהיות זכאי לשירותי רווחה ובריאות בסיסיים.

בערעורים שהגישו מבקשי מקלט מאריתריאה על אי קבלת מעמד בישראל טענה רשות האוכלוסין וההגירה בבית המשפט כי ישנו "שינוי מגמה במדינות שונות ביחס למבקש מקלט מאריתריאה" שמצדיק את הסירוב – ונתלתה בין השאר בשווייץ. רשות האוכלוסין הזכירה בתגובותיה לבית המשפט דו"ח שכתבה משלחת של משרד ההגירה של שווייץ שיצאה לאריתריאה, שלפיו עריקים, סרבני שירות ומי שיצאו באופן בלתי חוקי מגבולות אריתריאה אך הסדירו את מעמדם בעזרת תשלום מס על 2% מהכנסתם "חוזרים למדינה ולא נענשים כלל". כמו כן, ברשות הזכירו פסק דין של בית הדין המינהלי פדרלי בשווייץ מתחילת 2017, שקבע כי אנשים רבים שיצאו מאריתריאה באופן בלתי חוקי "יכולים לשוב למולדתם ללא בעיות באופן יחסי".

המחקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציין דו"חות אלה ונכתב בו כי: "המערכת בשווייץ מזהה הקלה מסוימת במדיניות של אריתריאה כלפי אזרחים המבקשים לחזור למדינה". במקביל, הדו"ח מסייג את הדברים ומבהיר: "כאשר בוחנים את ההחלטות המתקבלות בפועל בשווייץ ביחס למבקשי מקלט, ניתן לראות כי עדיין הרוב המכריע של מבקשי המקלט מקבלים הכרה כלשהי – או מעמד של פליט או הגנה משלימה מסוג אחר".

בקשות המקלט בשווייץ נבדקות באופן פרטני, והתשובות נחלקות לשלוש קטגוריות: מתן מעמד פליט; מתן הגנה משלימה ומתן תשובה שלילית שמצריכה עזיבה של המדינה. הנתון שהציג דו"ח הכנסת בדבר אישור בקשות המקלט כלל את מי שזכו למעמד פליט (55%-33% מהמבקשים) ומי שקיבלו הגנה משלימה (כ-25% מהמבקשים). במשרד ההגירה השווייצרי הסבירו כי מעמד פליט ניתן למי שנקראו לשרת בשירות לאומי (שירות צבאי או שירות אזרחי) והשתמטו ממנו; למי שערקו מהשירות הלאומי; ולמי שמבקרים פומבית את המשטר ויש חשש שהמדינה תרדוף אותם במקרה וינסו לחזור.מעמד של הגנה משלימה ניתן מטעמים הומניטריים לאוכלוסיות פגיעות ומוחלשות.

מבקשי המקלט שמקבלים תשובה שלילית נחלקים לאריתריאים שמדינה אירופית אחרת אחראית על תיק המקלט שלהם; אנשים שמתגלה שאינם אזרחי אריתריאה אף שהציגו את עצמם ככאלה, ואנשים שאינם משתייכים לאף אחת מהקטגוריות שהוזכרו. הדבר לא צוין במחקר שערכה הכנסת, אך גם כאשר התשובה שלילית, מבקשי המקלט לא מגורשים בפועל מהמדינה, אף שזו עמדתה הרשמית. ביולי האחרון הבהירו בשגרירות שווייץ בישראל כי גירוש בכפייה נחשב ל"אסור, בלתי סביר ובלתי אפשרי", גם אם קיימת אפשרות חוקית להחזיר חלק מהאריתריאים לארצם.

מתשובת משרד ההגירה בדנמרק בנוגע למדיניות ביחס למבקשי מקלט מאריתריאה מתברר כי מרבית האריתריאים זכאים לקבל מעמד פליט עקב חובת השירות הלאומי במדינה, שכולל עבודות כפייה. מבקשי מקלט מאריתריאה שלא נמצאים מתאימים לקבל מעמד פליט, עשויים לקבל בנסיבות מסוימות הגנה משלימה מסוג אחר - למשל בעקבות יציאה המדינה באופן לא חוקי וחשש לחזור נוכח הסיכון שייענשו. גם בשווייץ, לא כל מי שבקשת הפליטות שלו נדחית לא מקבל כלל מעמד.

לדברי מנהלת המדיניות הציבורית במוקד לפליטים ומהגרים, סיגל רוזן, "הדו"ח מציין שמידע אודות הקלות בהתעמרות המשטר, התבסס על 'איסוף עדויות בשטח... מאינטלקטואלים מקומיים, נציגי חברה אזרחית אנשי נציגויות זרות וכדומה', תוך התעלמות מכך ש'אינטלקטואלים מקומיים' חייבים לתמוך במשטרו הרודני של אפורקי, שאין 'חברה אזרחית' באריתריאה ושאנשי נציגויות זרות שנחשדו כי דיווחו על מצב זכויות האדם במדינה גורשו מיידית מהמדינה. הנתונים המופיעים בדו"ח מאשרים את שידוע לכל בר דעת: רוב רובם של אזרחי אריתריאה שנמלטו ממולדתם זכאים למעמד פליט על פי אמנת הפליטים של האו"ם ולא ניתן לגרשם".

ברקו, שהזמינה את המחקר, מקדמת את גירוש מבקשי המקלט מאריתריאה למדינתם. ביולי כתבה בעמוד הפייסבוק שלה: "אריתראים הביתה! גם בשווייץ מחפשים פתרונות וכיווני מחשבה זאת בעקבות פסק דין הקובע שאין חשש להרחיק מסתננים לאריתראה. בנוסף, מסמכים הועברו על ידי לשרת המשפטים בנושא זה. כל יום שעובר, הבעיה מחריפה. העליתי את העניין בפני ראש הממשלה ואני מתכוונת להתמיד בפעילותי על מנת לשלוח מיד את המסתננים מאריתריאה למולדתם בהקדם!". 

ברקו מסרה בתגובה: "נכון, המסמך של הכנסת מורה אחרת, הוא נכתב לבקשתי כדי שנוכל להבין את התהליכים בשווייץ ובדנמרק בצורה מדויקת. עם זאת, החלו תהליכי הסרת ההגנה הקבוצתית מאריתריאים בשווייץ. העברתי חומרים בעניין זה משגריר שווייץ בווינה, שהועבר אליי בצינורות משרד החוץ כראש המשלחת ל-OSCE, למועצה לבטחון לאומי. בנוסף, השלום בין אתיופיה לאריתריאה משנה את המצב לחלוטין ואירופה מחפשת פתרונות כל הזמן. ישראל איננה מדינה קולטת עריקים והסכם השלום שם מחייב התייחסות שונה למצב".

 

עשרה הוכרו כפליטים

בישראל חיים כיום כ–26 אלף מבקשי מקלט מאריתריאה, עד כה עשרה מהם הוכרו כפליטים. מאז 2013 משרד הפנים בישראל לא מקבל עריקה מצבא אריתריאה כעילה לשם הכרה בבקשת מקלט, ויש צורך במה שהמשרד מכנה "דבר מה נוסף" כדי לבסס עילת פליטות.

גם בישראל עשוי להתרחש שינוי ביחס לאזרחי אריתריאה. בפברואר אשתקד קבע בית הדין לעררים בירושלים זו הפעם השנייה, כי עריקה מצבא אריתריאה יכולה להוות עילה למתן מעמד פליט. בעקבות זאת הנחה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בינואר את הדרגים המקצועיים ברשות האוכלוסין לבחון מחדש את הקריטריון לאישור בקשות מקלט של אזרחי אריתריאה, המתייחס לעריקה מהצבא. בעקבות ההנחיה הוקפאה בדיקת בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה וצוות מקצועי מטעם הרשות אמור לקבוע קווים מנחים להבהרת הנסיבות שייחשבו כ"דבר מה נוסף", תוך התחשבות בעריקה מהצבא.

 

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.7068749?fbclid=IwAR3_A391droQsHIwukSA71xura9agUmiZX6s-8g6dkubw2FCG90A4y4ocBc