ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

ישראל העניקה מעמד פליט רק ל-4 מתוך 5,573 מבקשי מקלט מסודאן ואריתריאה

תאריך: 18.2.15 מקור: הארץ, אילן ליאור

ישראל העניקה מעמד פליט לארבעה מתוך 5,573 מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן (0.07%). זאת, לעומת 84% מהאריתראים ו-56% מהסודאנים שהוכרו כפליטים או זכו להגנה משלימה ברחבי העולם במחצית הראשונה של 2014, לפי נתוני נציבות האו"ם לפליטים. בחמש וחצי השנים האחרונות הוגשו בישראל 17,778 בקשות מקלט של אזרחי מדינות רבות. רק 45 הוכרו כפליטים (0.25%), 12,175 בקשות נדחו או בוטלו (68.5%) ו-5,558 ממתינות למענה (31.25%).

המדינה השיבה ל-1.42% בלבד מבקשות המקלט שהגישו אזרחי סודאן ולא העניקה מעמד פליט לאף אחד מהם. מיולי 2009 הגישו אזרחי סודאן השוהים בישראל, רובם יוצאי חבל דארפור, 3,165 בקשות מקלט. המדינה השיבה רק ל-45 בקשות — 40 נדחו וחמישה קיבלו מעמד תושב ארעי כיוון שהתברר שהיו זכאים לו מתוקף החלטת ממשלת אולמרט ב–2007. 936 מבקשי מקלט מסודאן עזבו את ישראל או ביטלו את בקשתם (29.6%) ו-2,184 עדיין ממתינים לתשובה (69%). 

את הנתונים הגישה ביום שני המדינה לבג"ץ בהתאם להוראת הרכב השופטים המורחב הדן בעתירת ארגוני זכויות האדם נגד התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות. מצבם של אזרחי אריתריאה, שגם אותם ישראל אינה מגרשת, אינו טוב בהרבה. 2,408 אריתראים הגישו בקשות מקלט, אך רק ארבעה מהם הוכרו כפליטים (0.16%). 997 בקשות נדחו (41.4%), 72 מבקשי מקלט אריתראים עזבו את ישראל (3%) ו-1,335 טרם נענו (55.44%).

המדינה מציינת בתשובתה כי ביחידת ה-RSD של רשות האוכלוסין וההגירה, הממונה על בחינת בקשות המקלט, מאוישים כעת רק 47 מ-60 תקנים. "בימים אלו אנו פועלים לגייס עובדים נוספים", נכתב. עוד מדגישה המדינה כי הליך בחינת בקשת מקלט מורכב וכולל כמה שלבים. מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אמנון בן עמי, מעריך בתשובה לבג"ץ כי תוך שנה לכל היותר תתקבל הכרעה בכל 3,519 בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה וסודאן הממתינים למענה. המדינה מתחייבת, כפי שעשתה בעבר, להעניק קדימות לבחינת בקשות המקלט של המוחזקים במתקן חולות.

הנתונים מלמדים עוד כי 1,285 מתוך 5,803 סודאנים ואריתראים שעזבו את ישראל ב-2014 עשו זאת ישירות ממתקן חולות או מכלא סהרונים (22%). 822 מהעוזבים הגישו בקשות מקלט בעת שהייתם בישראל (14%). בדיון בבג"ץ לפני כשבועיים דחתה נציגת המדינה, עו"ד יוכי גנסין, את טענת ארגוני זכויות האדם כי מטרתו של מתקן חולות "לשבור את רוחם" של מבקשי המקלט. עם זאת, הודתה כי המדינה שואפת לעודד "יציאה מרצון" באמצעות שליחה למתקן חולות. 

בחודשים האחרונים לא חל שינוי משמעותי בקצב עזיבת אזרחי אריתריאה וסודאן את ישראל. על פי הנתונים שמסרה המדינה, פסילת התיקון הקודם לחוק למניעת הסתננות בספטמבר והחקיקה החדשה שאישרה הכנסת בדצמבר לא השפיעו באופן משמעותי על קצב העזיבה. בחודש וחצי הראשון של 2015 יצאו מהארץ 345 אזרחי אריתריאה וסודאן. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בסוף 2014 שהו בישראל 34 אלף אזרחי אריתריאה וכ-8,800 אזרחי סודאן. 

המדינה מספקת בתשובתה גם פילוח של המוחזקים בחולות, לפי מוצאם, משך שהייתם במתקן ומועד כניסתם לישראל. במתקן מוחזקים עתה 1,940 בני אדם: 1,476 אזרחי סודאן (76%) ו-464 מאריתריאה (24%). 865 מבקשי מקלט מוחזקים בחולות מעל תשעה חודשים (45%). החוק החדש מגביל את משך ההחזקה בחולות לשנה ושמונה חודשים. 1,198 מהמוחזקים בחולות נכנסו לישראל לפני שש שנים או יותר (62%).
מאז פתיחת מתקן חולות, לפני שנה וחודשיים, הגבירה המדינה את הלחץ על אזרחי אריתריאה וסודאן לעזוב את ישראל.

מעבר לשליחתם למתקן עצמו ודחיית בקשות מקלט או התעלמות מהן, מערימה רשות האוכלוסין וההגירה קשיים על חידוש אשרות השהייה הזמניות של מבקשי המקלט בישראל. מי שאינם מצליחים לחדש את האשרה מתקשים למצוא עבודה ועומדים בפני סכנת מעצר. כך למשל, בתחילת השבוע הזה עיכבו פקחי הרשות 100 מבקשי מקלט שלא נשאו עמם אשרה בתוקף או שזומנו לחולות ולא התייצבו במועד שנקבע להם. התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות מאפשר לכלוא בסהרונים מי שאינו נושא אשרה בתוקף במשך יותר מ-30 יום. כמו כן, הגדילה הממשלה את מענק העזיבה ל-3,500 דולר לאדם ששב למולדתו או לאחת משתי מדינות שלישיות באפריקה — אוגנדה ורואנדה. 

את העתירה הדורשת לבטל את התיקון לחוק למניעת הסתננות, המסדיר את הפעלת מתקן חולות, הגישו האגודה לזכויות האזרח, המוקד לפליטים ולמהגרים, התוכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב, הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט), קו לעובד, רופאים לזכויות אדם והמרכז לקידום פליטים אפריקאים. היא הוגשה גם בשמם של שני מבקשי מקלט, מאריתריאה ומסודאן, המוחזקים זה יותר משנה בחולות. בג"ץ דן בעתירה לפני כשבועיים בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור. הכרעה צפויה להתקבל בחודשים הקרובים. 

העותרים הבהירו עוד כי כל תכליותיו של התיקון החדש זהות לאלה שנפסלו בידי בית המשפט ובראשן המטרה המוצהרת לעודד עזיבה של מבקשי מקלט. "החוק ממשיך ופוגע בבני אדם הזכאים להגנות בינלאומיות, שמדינת ישראל החליטה שאין לגרשם מתחומה", נכתב בעתירה. "כמו החוקים שנפסלו לפניה, החקיקה מתמקדת בשבירת רוחם, כליאתם והגבלת חירותם של מי שלא ניתן לגירוש כאמצעי להפעלת לחץ שיביא לעזיבה 'מרצון' – מטרה שעליה עמדו השופטים בפסק הדין האחרון כתכלית בלתי ראויה השקולה לגירוש". בתשובתה לעתירה טענה המדינה כי ההסדר החדש מידתי יותר מקודמו והוטמעו בו הערות בית המשפט בעניין מגבלות החירות בחולות. 

עו"ד יונתן ברמן, המייצג יחד עם אחרים את ארגוני זכויות האדם בעתירה לבג"ץ, אמר כי "נתוני המדינה מלמדים עד כמה מערכת המקלט בישראל פגומה מהיסוד ועד כמה ההחזקה במתקן חולות היא פוגענית. הם מלמדים, כי בניגוד לטענת המדינה, הרשויות גוררות רגליהן בבחינת בקשות של מי שהשהייה במתקן נכפית עליהם; הם מלמדים כי המדינה אינה מהססת לשלול את חירותם של למעלה מאלף תושבי חבל דארפור, בו מתחולל רצח עם; הם מלמדים שמטרת ההחזקה בחולות היא לשבור את רוחם של מי שאסור לגרשם כדי להביאם לידי 'הסכמה' לשליחתם במקום בו נשקפת להם סכנה; והם מלמדים, יותר מכל, על חוסר התוחלת שבהגשת בקשת מקלט במערכת שסימנה לה מראש כמטרה שלא להכיר בפליטים". 

בעקבות פרסום הנתונים באתר "הארץ" אתמול, מתחה גם יו"ר ועדת העובדים הזרים, ח"כ מיכל רוזין (מרצ) ביקורת חריפה על התנהלות המדינה. "העובדה שישראל מסרבת להכיר באריתראים כפליטים מנוגדת לעמדתן של כל המדינות המתוקנות בעולם. כבר שנים שממשלות ישראל נוקטות במדיניות של אין־מדיניות ביחס למבקשי המקלט, כשמצד אחד נמנעים מלגרשם ומצד שני נמנעים מלבדוק ברצינות את בקשות המקלט שלהם. הנפגעים הם לא רק עשרות אלפי אפריקאים הסובלים מהזנחה לצד הסתה, אלא גם אנחנו — אזרחי ישראל, ובעיקר תושבי שכונות דרום תל אביב", אמרה.

בישיבת ועדת הפנים של הכנסת ב-26 במארס אשתקד, לציון 100 ימים לחקיקת התיקון הקודם לחוק למניעת הסתננות, התגאה שר הפנים דאז גדעון סער בקצב העבודה המהיר ביחידת הבוחנת את בקשות המקלט. "אנחנו יודעים לסיים 300-250 בקשות בחודש בכוח האדם הקיים ביחידת ה-RSD, שהוכפל בתקופתי, היום עובדים שם 60 אנשים", אמר. "זה לוקח זמן. עושים את המרב לסיים עם זה בהקדם ככל הניתן". סער התחייב שהמדינה תבחן כל בקשה. "הבקשות הללו ייבדקו על בסיס פרטני. מי שנמצא לנכון שמגיע לו מעמד של פליט יקבל מעמד של פליט. זה מיעוט".

בדיון בוועדת הפנים ב–6 באוקטובר, לאחר פסילת החוק הקודם בבג"ץ, התפתח עימות בין סער לבין רוזין ומרב מיכאלי (העבודה) שטענו כי המדינה אינה בוחנת את בקשות המקלט. "הרוב המכריע, למעלה מ–90%, בכלל לא הגישו בקשות מקלט", אמר סער. "משום שעד 2012 אתם לא בדקתם אותן", השיבה מיכאלי. "אנחנו בודקים כל בקשה. אתם משקרים באופן רציף", האשים סער. "אנחנו משקרים?", שאלה רוזין, "אתה נתת להם הגנה זמנית כי לא רצית לבדוק את בקשות המקלט שלהם. אתה יושב ומרמה ושוב ושוב משקר לציבור". בתגובה אמר סער: "יכול להיות שאתם הייתם רוצים שאחוז יותר גדול מאלה שמבקשים יקבל מעמד של פליטות אבל כל בקשה נבדקת, כל בקשה תוכרע".

 

http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2568438