ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

יותר מ-1,000 מבקשי מקלט גילו שכספם נגנב, אך המדינה הענישה רק 30 מעסיקים

תאריך: 9.8.20 מקור: הארץ, לי ירון

אכברת, מבקשת מקלט מאריתריאה, ניקתה משרדים בבני ברק במשך תשעה חודשים לחברת "אל-דן חברה לשירותים ניקיון ואחזקה". שש פעמים בשבוע צחצחה את המשרדים במשך שעות ארוכות: בימי ראשון עד חמישי, מ-7:00 עד 17:00, וגם בימי שישי מ-7:00 עד 12:00. "אני תמיד עובדת קשה בשביל להאכיל את הילדים שלי, ולשלם על אוכל וחשבונות", סיפרה ל"הארץ", "ואני לא מצליחה, למרות שאני לוקחת כמה שעות נוספות שאני יכולה".

במשך כל אותה תקופה נכתב על תלוש השכר שלה – בין 3,600 ל-5,000 שקלים נטו בחודש – שכאלף שקלים נוכו בשל סעיף "פיקדון למסתננים". הסעיף מתייחס לחוק הפיקדון, שלפיו מעסיקים של מבקשי מקלט חייבים להפריש בכל חודש 20% משכרם ולהפקידם בקרן ייעודית בניהול רשות האוכלוסין וההגירה. את הסכום שהופקד בקרן היו אמורים מבקשי המקלט לקבל רק עם עזיבתם את ישראל.

באפריל קבע בג"ץ שהחוק אינו חוקתי, ביטל אותו והורה למדינה להחזיר למבקשי המקלט את הסכום שהצטבר בקרן בתוך 30 ימים. מאות מהם, כולל אכברת, ניסו להבין כיצד הם יכולים לקבל את הכסף וגילו דבר שזעזע אותם: המעסיקים שלהם כלל לא הפקידו את הכסף שניכו בקרן הייעודית ושמרו אותו לעצמם. במשרד העבודה אמרו ל"הארץ" שפתחו 60 תיקי חקירה בלבד עד כה וננקטו סנקציות נגד 30 מעסיקים שנקנסו בסכום מצטבר של כ-580 אלף שקל. בחמישה מקרים נפתח הליך פלילי נגד מעסיק, ועד כה רק בתיק אחד הוגש כתב אישום. רשות האוכלוסין וההגירה אמרה מנגד כי הטיפול בנושא אינו בסמכותה אלא בסמכות משרד העבודה.

בארגון "קו לעובד", המסייע למבקשי המקלט לברר את זכויותיהם ולהשיג את הכספים בחזרה, מלווים 1,250 מקרים של מבקשי מקלט מסודאן ומאריתריאה אשר בתלושי השכר שלהם מתועד כי 20% משכרם הועברו לקרן הפיקדון – אך בדיקה מול רשות האוכלוסין וההגירה גילתה כי כלל הסכום או חלקו לא הועברו. להערכת "קו לעובד", הסכום המצטבר של הכספים שנגנבו נע בין עשרות למאות מיליוני שקלים. נתונים חדשים של רשות האוכלוסין וההגירה המתפרסמים כאן לראשונה מעידים כי מתוך 31,457 מבקשי מקלט מעל גיל 18 – רק ל-385 מהם (פחות מאחוז) הופקדו כל הכספים המגיעים להם בקרן הפיקדון. יותר מ-21 אלף זכו עד כה לכל הפחות להפקדה אחת בקרן הייעודית שלהם, ו-6,000 מבקשי מקלט זכו להפקדות במשך חצי שנה או פחות.

עוד עולה כי כ-36% ממבקשי המקלט לא זכו אפילו להפקדה אחת בשלוש שנות "חוק הפיקדון". בסך הכול, עד 1 ביולי קיבלו כ-14 אלף מבקשי מקלט את כספם מהרשות – בסכום מצטבר של יותר מ-200 מיליון שקל. במדינה לא יודעים כמה מבקשי מקלט עבדו בתקופה הזו, ואם המעסיקים שלהם ניכו את דמי הפיקדון משכרם. לפי אנשי "קו לעובד", רבים ממבקשי המקלט אינם מצליחים לקרוא את התלוש ואינם מודעים לכך שכספיהם לא הופקדו.

"במשך שלוש שנים התרענו הן בתלונות, הן בדיונים ובמסמכים, על גנבה חסרת תקדים שקורית בחסות החוק, של כספים שאמורים להיות בידי המדינה ולא היו שם", אמרה ל"הארץ" נועה קאופמן, רכזת תחום פליטים ומבקשי מקלט ב"קו לעובד". "המדינה הקימה וניהלה קרן, ועל אף שיש לרשות האוכלוסין מגע עם העובדים שנוכה מהם הכסף, ולמרות שבעת חידוש אשרה העובדים מתבקשים להציג תלושי עבודה - לא התקיים כל פיקוח מטעם המדינה על הפקדת הכספים כחוק".

לדברי קאופמן, "רבים ממבקשי המקלט לא בדקו עד היום את ההפקדות לחשבון הפיקדון שלהם, שאינו מצוי בידם אלא מתווך להם דרך רשות האוכלוסין וההגירה ואינו נגיש להם מבחינת שפה ותוכן. רבים מהם הניחו, בהסתמך על תלושי השכר שלהם, שניכויי הפיקדון מצויים בידי הרשות".

אכברת, שקיבלה ייצוג בהתנדבות מעו"ד אפרים יצחקוב, תבעה את כספה מחברת "אל-דן" בבית הדין האזורי לעבודה, והוא הורה לחברה לשלם לה 12,827 שקלים.  "כואב לי הלב שלקחו לי את הכסף שעבדתי בשבילו כל כך קשה", אמרה אכברת, "אני עצובה מאוד וצריכה אותו בשביל לשרוד". בינתיים חלפו 30 הימים שהוקצבו ל"אל-דן" להחזיר את הכסף, אך היא טרם העבירה את הסכום שהצטוותה להחזיר למבקשת המקלט. בחברה לא ענו על פניית "הארץ".

סיכויי הפיצוי נמוכים

פ' עבד במסעדה בהרצליה במשך שנים, ועשרות אלפי שקלים נוכו משכרו. באפריל, לאחר שבוטל החוק, הוא ביקש לקבל את הכסף בחזרה, אך גילה שהקרן שלו ריקה. "אני כל כך עצוב, זה הכסף שלי שעבדתי במטבח לילות וימים בשבילו", אמר, "עשו ממני בדיחה כי אני שחור ולא יודע לקרוא את התלוש שלי מספיק טוב. כשביטלו את החוק חשבתי שיהיה לי סוף סוף כסף לשלם שכר דירה. ואז גיליתי שאין שם כלום". עתה, בסיוע "קו לעובד", הוא נערך לתבוע את המסעדה שהעסיקה אותו.

אך לאחרונה פחתו הסיכויים שפ' יצליח לקבל את כספו בחזרה. "חלק מהמעסיקים המדוברים הם מסעדות, מלונות, חברות כוח אדם. רבים מהם נפגעו מהמשבר הכלכלי, וכעת מנסים להתאושש או עומדים בפני פשיטת רגל", הסבירה קאופמן, "לפעמים המעסיק פשוט לא קיים יותר, מסעדה שסגרה את שעריה או חברת ניקיון שהפסיקה לפעול. אמנם הכספים שיושבים במחזור המעסיק שייכים דה פקטו לעובדים, אבל הסכומים האלו נבלעים בתוך המינוסים של חלק מהמעסיקים".

גם צגה, מבקשת מקלט בת 29 מאילת שעבדה בניקיון מיוני 2018 עד מארס שעבר במשך שישה ימים בשבוע, גילתה שכספה נעלם עם פרוץ משבר הקורונה. "ראיתי שכל חודש הורידו לי את הפיקדון וסמכתי עליהם", סיפרה, "אחרי כמה חודשים של עבודה אמרו לי חברים שאפשר לבדוק באינטרנט כמה כסף שמו לי וגיליתי שאין כלום. כל חודש ביקשתי מהבוסית שלי שיחזירו לי את הכסף, ואמרו לי כל פעם חודש הבא, אבל לא העבירו אף פעם". לדבריה, "לא הייתה לי ברירה, לא יכולתי להתפטר, הייתי צריכה את העבודה". במקביל עבדה בעבודת ניקיון נוספת וגילתה כי גם שם לא הופקד לה דבר.

זהו אופן נוסף שבו משבר הקורונה פגע במיוחד באוכלוסיית מבקשי המקלט. בדומה לרבים אחרים, מספר גדול של מבקשי מקלט מצאו עצמם לאחרונה חסרי עבודה. אך בניגוד לאזרחים ישראלים הם אינם זכאים לדמי אבטלה, לפיצויי פיטורים או לביטוח בריאות ממלכתי. בארגוני הסיוע מדווחים כי לאחרונה חל זינוק במספר מבקשי המקלט הנזקקים לתרומות של מזון, ביגוד וצורכי קיום בסיסיים אחרים.

בתשובה על פניית "הארץ" מסרה רשות ההגירה והאוכלוסין כי הטיפול בתופעה אינו באחריותה: "הרשות אינה מוסמכת בכל הנוגע לניכוי משכר העובד ואי הפקדת הכספים שנוכו בחשבון הפיקדון, הסמכות היא של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים". 

גם הסכומים שבהם קנס משרד העבודה את המעסיקים שנתפסו מעידים על טיב הטיפול בנושא. על פי המשרד, מעסיק שמנכה כספי פיקדון ולא מעבירם עלול לקבל אחת מהסנקציות הבאות: "אם הכספים הועברו באיחור של עד שלושה חודשים – תינתן התראה בפעם הראשונה. בגין איחור בהעברת הכספים מעל שלושה חודשים אפשר להטיל עיצום בגין כל הפרה לעובד בסך 35,900 שקל. במקרים חמורים שעונים לקריטריונים של נוהל ניתוב לחקירות פליליות אפשר להגיש כתבי אישום כנגד מעסיקים מפירי חוק".

במשרד הבהירו כי מבקשי מקלט יכולים לכפות על מעסיקים להחזיר להם את כספם רק באמצעות תביעה אזרחית. עו"ד יצחקוב, שייצג את אכברת, הסביר שהמעסיקים הללו מנצלים את העובדה שהסיכוי שמבקש מקלט יצליח להגיש תביעה נגדם קטן. "התקלות שהתבררו בהליך שלה אופייניות לחברות נוספות שמעסיקות עובדים זרים ולא מעבירות כספים לפיקדון", אמר, "בכך הן מנצלות את חולשת העובדים כדי לפגוע בזכויותיהם באופן שיטתי מתוכנן ומכוון".

ב"קו לעובד" אמרו כי המדינה צריכה למצוא פתרון למבקשי המקלט והציעו כי המדינה תפצה עובדים שלא קיבלו את הכסף שנוכה ממשכורתם, ולאחר מכן שתתבע את הסכום בעצמה מהמעסיקים. הצעה נוספת שעלתה היא שהמדינה תסייע למבקשים להם לתבוע את הכסף. "המינימום שהמדינה צריכה לעשות במצב עניינים זה הוא לייצג את העובדים ללא עלות", הוסיפו בארגון.


https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.9057001