ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

חמש שנים לאחר המלצת מבקר המדינה: אין שיעורי עברית לילדי הזרים

תאריך: 17.12.18 מקור: ynet, אדיר ינקו

למרות המלצת מבקר המדינה - ילדי הזרים לא לומדים עברית. בשנת 2013 קבע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי משרד החינוך צריך להקצות שיעורי עברית לילדים של מבקשי מקלט על-מנת שישתלבו. אלא שבדיקת ynet לקראת יום המהגר הבינלאומי שמצוין מחר (שלישי) מעלה כי הילדים אינם זוכים לשיעורי העברית בבתי הספר.

מבקר המדינה לא היה הראשון שדרש ממשרד החינוך להקצות את השיעורים לילדים. בשנת 2010 המשרד עצמו פרסם חוזר מנכ"ל שהחיל את חוק חינוך חובה גם על מבקשי מקלט, והדגיש כי החוק תקף לכל ילד מעל גיל 3 המתגורר בישראל. בניגוד לילדים של עולים חדשים הזכאים לשיעורי עזר בכל המקצועות, חוזר המנכ"ל קבע כי ילדי מבקשי המקלט יקבלו רק שיעורי עברית.

המבקר שפירא קבע כי "שילובם של תלמידים שאינם דוברי עברית במוסדות החינוך דורש, בראש ובראשונה, לימוד השפה. על משרד החינוך לקבוע כללים בדבר הקצאת שעות ללימוד עברית לתלמידים חסרי מעמד, ולהקצותם בהתאם". אלא שחמש שנים לאחר אותה קביעה גם היום הילדים אינם זוכים לשום סוג של שיעורי עזר שיסייעו להם ברכישת השפה העברית.

מומחים לחינוך וארגונים הפועלים בקרב אוכלוסיית הזרים טוענים כי אין כל הסדרה של שיעורי עזר לילדי הזרים, ומנגד משרד החינוך טוען כי הוא עומד בחובתו ומעניק להם שירותי חינוך "בהתאם לאמנת זכויות הילד הבינלאומית ובהתאם לחוק לימוד חובה".

דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2014 הצביע גם הוא על מספר בעיות באשר לשילוב ילדי הזרים במערכת החינוך, ובהן היעדר הנחיות חינוכיות לשילוב הילדים. הדו"ח הצביע על כך שאחד הקשיים המרכזיים עמם מתמודדים הילדים הללו הוא השפה. "חלק מילדי הזרים שוהים בישראל שנים אחדות, ומכיוון שאת חלקם אי-אפשר להחזיר למדינות מוצאם, מן הראוי לבחון גיבוש נהלים ותוכניות עבודה כדי לסייע לרשויות המקומיות, לבתי-הספר ולצוותי ההוראה להתמודד עם קליטתם ועם שילובם", נכתב בדו"ח של הכנסת.

"למרות החלטת משרד החינוך, לפיה ילדי המהגרים יהיו משולבים במערכת, לא נקבעה מדיניות סדירה ולא נכתבה תכנית לימודים מותאמת לאוכלוסיה ייחודית זו, לא בגן הילדים ולא בבית הספר", אומרת ד"ר איריס אלפי שבתאי, מרצה בכירה במכללת לוינסקי לחינוך.

לדבריה, "ניתנה החלטה מצד משרד החינוך לשילוב ילדי הזרים, אך לא ניתן תכנון ליישום ההחלטה לשלב את הילדים במסגרות החינוך בארץ תוך גיבוש מערך התמיכה המתבקש לילדים בכישורי למידה, בשפה, ברגש ועוד". עוד הוסיפה כי "עצם העובדה שילדי המהגרים אינם זכאים להוראה מתקנת, או לשעות אולפן - שילובם במערכת כמעט ואינו בר ביצוע. למשרד החינוך אין מדיניות סדירה לילדי פליטים ולמהגרי עבודה. שילובם במערכת ללא מעטפת תומכת - יצר קושי עצום במוסדות החינוך המשלבים ילדים אלו". לטענתה של אלפי שבתאי, במרבית המקרים התמונה העגומה שנוצרת היא ילדים ללא יכולת למידה, עם קשיי שפה רבים וקשיים רגשיים והתנהגותיים עצומים, אשר להם, ברוב המקרים, אין מענה.

"משרד החינוך עומד בחובה שלו לשלב מבקשי מקלט על פי חוק חינוך חובה אבל מסתבר שהוא לא עושה מילימטר יותר מזה", אמרה אורית מרום, מנהלת המחלקה הציבורית בארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל (א.ס.ף). "לישראל יש אינטרס ראשון במעלה בשילוב מהיר ונכון ואמיתי של מבקשי המקלט בכלל ושל ילדים בכלל. מבקשי המקלט לא ילכו מכאן לשום קום בשנים הקרובות ובוודאי שהילדים יישארו כאן, ולכן האינטרס שלנו הוא לשלב אותם בחברה הישראלית.

"שילוב פירושו היכולת שלהם להיות תלמידים טובים ולהגיע להישגים גם בבית הספר, ואת כל זה אי אפשר יהיה לעשות אם הם לא יקבלו חיזוק ותגבור בשעות הלימודים בשפה העברית ובמקצועות אחרים", טוענת מרום. "בכל המקרים להורים אין יכולת לסייע לילדים, ולכן משרד החינוך צריך ליישם בהקדם את ההמלצות של מבקר המדינה, לנער את האבק מעל הדו"ח הזה ולהתחיל לתגבר בעברית כמו גם במקצועות אחרים. במובן הזה משרד החינוך לא שונה ממשרדים אחרים. זו אוכלוסייה מודרת ושקופה, וככזו גם לא משקיעים בה, אבל שלא נטעה, כי את פירות ההזנחה, ההפקרה וההדרה אנחנו כבר רואים".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "תלמידים חסרי זהות-ישראלית מקבלים שירותי חינוך ממערכת החינוך הישראלית בדיוק כמו כל יתר תלמידי המדינה. משרד החינוך מעניק לתלמידים סל חינוכי מלא, בהתאם לאמנת זכויות הילד הבינלאומית ובהתאם לחוק לימוד חובה".

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5427559,00.html