ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

חיות דחתה את עתירת המדינה, ועיגנה תקדים המקל על מבקשי מקלט לקבל מעמד

תאריך: 7.7.20 מקור: הארץ, לי ירון

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות דחתה אתמול עתירה של רשות האוכלוסין בבקשה לדיון נוסף בפסיקה תקדימית של העליון, שהקלה על מבקשי מקלט לקבל מעמד של פליטים בישראל. הפסיקה העבירה את חובת ההוכחה לגבי "חלופת מגורים פנימית", העוסקת באפשרות של מבקשי מקלט לקבל הגנה במקום כלשהו במדינת מוצאם, ממגישי הבקשה למדינה. עד כה מבקשי מקלט היו צריכים להוכיח לרשות האוכלוסין שאין להם חלופה כזו - ומעתה המדינה תצטרך להוכיח שיש להם – אם תרצה לדחות בשל כך את בקשתם.

התקדים נקבע במסגרת פסק דין שהורה להעניק מעמד פליט לבני משפחה מחוף השנהב, בעקבות טענתם כי יירדפו בארצם בשל סירובם לערוך לבנותיהם מילת נשים. הרשות כתבה בבקשתה לדיון נוסף כי היא איננה מערערת על הקביעה בנוגע למילת נשים אלא רק על עניין חלופת המגורים הפנימית.

משרד הפנים טען כי הפסיקה "תטיל נטל כבד על המדינה שלעמדת גורמי המקצוע ברשות האוכלוסין וההגירה ספק רב אם ניתן לעמוד בו" ותקשה על יכולתה של רשות האוכלוסין וההגירה לבחון אלפי בקשות מקלט. חיות דחתה את טענות המדינה כי פסק הדין "מציב רף ראיות גבוה מהמקובל", ו"ללא התחשבות ביכולתה של המדינה לעמוד בנטל זה מבחינת משאבי המחקר וצינורות המידע הנגישים", וקבעה שהן אינן מבוססות מספיק.

בהחלטתה ציינה נשיאת העליון כי על פי דו"ח מבקר המדינה, 88% מבקשות המקלט שהוכרעו בישראל נדחו על הסף או בהליך מקוצר, וכי "מכאן שרק חלק קטן מבקשות המקלט עובר, אם בכלל, לשלב שבו נבחנת חלופת המגורים הפנימית". היא הוסיפה כי "לנוכח נתונים אלה, שלא נסתרו על ידי המבקשת, הטענה כי פסק הדין מטיל על המבקשת נטל שלא ניתן יהיה לעמוד בו היא טענה מוקשית".

עורכי הדין אסף וייצן ומיכל פומרנץ, שהגישו את העתירה המקורית בנושא מילת הנשים, מסרו: "דחיית העתירה של משרד הפנים במילים נכוחות וברורות מחייבת את משרד הפנים לבחון מחדש את כל ההחלטות שניתנו בניגוד לדין ולבחון מעתה ואילך את כל בקשות המקלט בהתאם לפסיקת העליון. אנחנו מברכים על כך ומקווים שהדברים יקבלו ביטוי ממשי בחיי המעש".

  • במסגרת הפסיקה המקורית, בית המשפט העליון הורה להעניק מעמד של פליטים לזוג הורים מחוף השנהב ולשתי בנותיהם - בשל חשש שהילדות יעברו מילת נשים אם יוחזרו לארצן. השופטים דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף קיבלו את ערעור המשפחה, בניגוד לדעת המיעוט של השופט יוסף אלרון. בדעת הרוב נכתב כי איום של מילת נשים יכול לעלות לכדי רדיפה, שמעניקה לאשה מעמד של פליטה מכוח אמנת הפליטים.

https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.8977662