ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

חוק ההסתננות החדש: בניגוד לפסיקת בג"ץ, מבקשי מקלט יוחזקו בחולות שנה וחצי

צילום: יותם גדרון
תאריך: 29.11.15 מקור: הארץ, אילן ליאור

תזכיר התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות, שפרסם היום (ראשון) משרד הפנים, קובע כי מבקשי מקלט יישלחו למתקן חולות לשנה, אך שר הפנים יהיה רשאי להאריך את התקופה לשנה וחצי "מטעמים מיוחדים". מבקשי מקלט חדשים, שייכנסו לישראל לאחר פרסום החוק, יוחזקו בחולות שנה וחצי. זאת, אף שבג"ץ התערב בחוק באוגוסט בפעם השלישית ומתח ביקורת על שלילת החירות הממושכת, פסל את הסעיף בחוק שאפשר החזקה בחולות לשנה ושמונה חודשים והגביל לשנה את תקופת השהייה במתקן.

תזכיר החוק החדש גם מבטל את האיסור הקיים בחוק על זימון אבות לקטינים למתקן חולות. "נוכח העובדה כי הוראת השהייה תינתן למסתנן לאחר שמיעת טענותיו ובחינת מכלול הנסיבות בעניינו, הרי שממונה ביקורת הגבולות מוסמך לפעול על פי שיקול דעתו ועל פי ניסיונו בכל מקרה. משכך, אין צורך להחריג אוכלוסייה זו בחקיקה ראשית", נכתב בדברי ההסבר לחוק.

סעיף חריג המופיע בתזכיר החוק מבקש להגביל הליכים משפטיים וקובע כי לא תהיה אפשרות להוציא צו מניעה המקפיא את כניסתו לתוקף של זימון לחולות. כך למעשה, כל מי שיזומן לחולות יחויב להתייצב במתקן גם אם טרם נבדקו טענותיו. נכון להיום, ניתן להגיש ערר על זימון לחולות לבית הדין לעררים. במקרים רבים מקפיא בית הדין את השליחה לחולות עד לתום ההליך המשפטי ולא פעם בוטלו זימונים שניתנו בניגוד להוראות החוק.

"לאחר שנכנס לתוקפו תיקון מספר חמש, הוגשו מאות עתירות ועררים נגד החלטת ממונה ביקורת הגבולות ליתן הוראת שהייה למסתנן, כאשר כמעט בכל ההליכים המשפטיים ניתנו צווים שמעכבים את ההתייצבות במרכז השהייה הפתוח — דבר אשר הביא לקשיים ביישומו של החוק", נכתב בדברי ההסבר לחוק החדש. מנסחי החוק עומדים על ההבדל בין הליכים נגד שלילה מוחלטת של חירות לבין "התייצבות במרכז שהייה פתוח, כאשר הפגיעה בחירות היא מופחתת ואין המדובר במצב שהוא בלתי הפיך או שיגרום לנזק שאינו בר תיקון".

החוק גם מחמיר את העונשים שיכול פקיד של רשות האוכלוסין וההגירה להטיל על מבקשי מקלט בגין היעדרות מחולות. עד כה יכול היה ממונה ביקורת גבולות להורות על כליאתם של מי שלא התייצבו במתקן או עזבו אותו בלי רשות לתקופה שבין חודש לארבעה חודשים, בהתאם למשך ההיעדרות. התזכיר החדש מאריך לחודשיים את תקופת הכליאה המינימלית בשל היעדרות מחולות ואת המקסימלית לחמישה חודשים.

"בפועל, ניסיון מצטבר הוכיח כי התקופות שנקבעו ביחס לסעיפים אלו בתיקון מספר חמש לא היו אפקטיביות ולא הובילו להרתעה של מסתננים ששבו והפרו את הוראת השהייה שהוצאה להם ולא התייצבו במועד שנקבע, או כאלו שנטשו את מרכז השהייה ולא שבו אליו", נכתב. "הגדלת תקופת ההחזקה במשמורת ב-30 ימים לכל הפרה תקבע סנקציה מחמירה יותר אך מידתית, בהתאם לנסיבות העניין ולהפרות של אי התייצבות למרכז או נטישתו".

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "לצד הסדרים מוצעים אלו לתיקון החוק, ממשיכה הממשלה בנקיטת צעדים נוספים, שאינם טעונים חקיקה לשם הגשמת מארג התכליות וביניהם: עידוד היציאה מרצון ממדינת ישראל, בין למדינות המוצא ובין למדינות אחרות, על ידי הענקת מענק יציאה מרצון; המשך מגעים עם מדינות שלישיות נוספות לאיתור חלופות יציאה וגירוש למדינות שלישיות נוספות; השלמת הגדר; תגבור מערך הבדיקות של יחידת מבקשי המקלט ופעולות אכיפה שונות".

באוגוסט קבע בג"ץ, בהרכב של תשעה שופטים, כי החזקת מבקשי מקלט במתקן חולות לשנה ושמונה חודשים אינה מידתית. השופטים הורו לכנסת לקבוע בתוך חצי שנה משך זמן קצר משמעותית לשהייה במתקן. עד לחקיקה חדשה הגבילו את תקופת ההחזקה בחולות לשנה. נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, מתחה בפסק הדין ביקורת על תקופת ההחזקה הארוכה בחולות וציינה כי "לפרק הזמן הארוך שנקבע בחוק אין אח ורע במשפט המשווה". עוד הוסיפה כי "חירותו של אדם היא היסוד הבסיסי לחייו ולקיומו. שלילתה, ולו למשך יום אחד, פוגעת באופן משמעותי בזכויותיו... יש לזכור כי מדובר במסתננים שלא ניתן לגרשם מישראל ואשר לא נשקפת מהם סכנה קונקרטית לביטחון המדינה או לחיי אזרחיה. כל חטאם הוא כניסה בלתי חוקית לגבולותינו, אשר בגינה אין המדינה רשאית ככלל להענישם".

http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2787396