ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

זו האחריות שלנו: אל תגרשו את מבקשי המקלט

תאריך: 13.1.18 מקור: ynet, פרופ' רוחמה וייס

מתנה ליום העצמאות השבעים

תתארו לכן: יום רביעי, 18 באפריל, ערב קריר בכל מקום בישראל וקר מאוד בהר הרצל. אל מרכז הבמה, עם לפיד בידו, צועד איש צעיר, כריזמטי ולמוד ניסיון. תלתליו נעים ברוח. בעברית של עולה ותיק ובקול רועד הוא קורא מהדף: "אני, מוּנים הרוּן, פליט חרב, שהוריי וחבריי נרצחו בידי המילציות בדרפור המבקשות גם את נפשי, מתכבד להדליק משואה זו של יום העצמאות השבעים למדינת ישראל, לכבוד חזרתו של העם היהודי לארצו לאחר שנים ארוכות של גלות, רדיפות וסבל.

"לכבוד תורת ישראל שחרטה על דגלה את הדאגה לגר, ליתום ולאלמנה; לנשים ולגברים הדחויים והפגיעים ביותר בחברה האנושית. לכבוד העם היהודי שדבק בעקרונות המוסר של תורתו ומורשתו ומציע מקלט לנרדפי העולם. לכבוד החברה הישראלית שקלטה אותנו לקרבה בחן, בחסד וברחמים.

"לכבוד מנהיגות ומנהיגי מדינת ישראל שהובילו באחריות ובאהבה את התהליכים החוקיים והמעשיים לקליטתנו כאן, ולתפארת מדינת ישראל".

מוּנים הרוּן

בבתי הכנסת בפרשת "שמות" קראנו בתורה שמשה ואהרון צוו ללכת עם זקני העם אל פרעה, אלא שבתיאור הפגישה עצמה נאמר (ה', א'):" וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי".

שואלים הדרשנים (שמות רבה, ה', י"ד): "היכן הלכו הזקנים?" איך ייתכן שהמסע החשוב אל ארמונו של העריץ התחיל בחבורה והסתיים בשניים? "הלכו עמהם הזקנים והיו מגנבים עצמם ונשמטים, אחד אחד שניים שניים, והלכו להם". זקני העם פחדו לבוא אל המלך, ובהתגנבות יחידים נשמטו מהחבורה ונותרו משה ואהרון לבדם.

כואב לראות את ההנהגה שלנו בוחרת את הבחירה הנוחה ולא את הבחירה המוסרית (כואב לי במיוחד לראות בשורות אלה גם את אבי גבאי. חשבתי שהוא מציע מנהיגות מוסרית יותר). הפוליטיקאים שתומכים בגירוש הפליטים עושים זאת כֵּיוון שהם פוחדים. הם חושבים שאנחנו לא נסכים להתמודד עם האתגר המוסרי שרובץ לפתחנו. הם מנסים להתחנף אלינו במקום להנהיג.

בואו נהיה משה ואהרון ונוביל את המחנה; במכתבים, בעצומות, בהפגנות ובפוסטים בפייסבוק. נספר להם שיש לנו אומץ, נדיבות, מוסר וגם פתרונות מעשיים בשפע, ושבא לנו שגם הם יהיו קצת משה ואהרון: "שלח את עמי" – גם כשמדובר בעם אחר.

ֲעניי עירך קודמים?

בבקשו להרגיע את המצפון שלנו ושלו, פטר אריה דרעי את סוגיית מבקשי המקלט בטענה: "עניי ערך קודמים". מדובר בטיעון תלמודי שנזרק לחלל בכל פעם שבה מבקשים לדחות אתגר מוסרי ייחודי.

כֵּיוון שמרבים להשתמש בטיעון זה, חשוב לי לומר שמדובר בטיעון שפונה אל אנשים פרטיים המתבקשים להציע עזרה כספית לשני אנשים שונים. "עניי עירך קודמים" לא מתייחס למדינה, וגם לא למצב שבו מדינה נדרשת לעזור לאנשים במצוקה קיצונית וייחודית כל כך.

יתר על כן. הקביעה "עניי ערך קודמים" היא קביעה אחת ולא מוחלטת. היא מתקיימת במתח עם הקביעה "ואהבת את הגר", ועלינו להחליט בכל רגע ורגע כיצד נבחר במתח המוסרי שאין לו תשובה אחת נכונה. העדפה גורפת של עיקרון: "עניי עירך קודמים" משולה לאומרת תמיד "שלי שלי ושלך שלך", ויש האומרים שזו מידת סדום.

בעצם, יש

ביוזמת ארגון "תג מאיר" נכתב מכתב שעליו חתומים עשרות רבות ורבנים מכל הזרמים, מכתב הקורא לעצור את הגירוש. כמה טוב שהסוגיה הזו מצליחה לאגד את מנהיגי כל הזרמים הדתיים.

דבר התורה של מוּנים

"אני לומד מדעי המדינה, ותקוותי היא לחזור לסודן ולסייע להקים מדינה שמקבלת את אזרחיה בלי להבחין בין גזע, דת ועמדה פוליטית. השלטון בסודן ניסה להקים מדינה ערבית מוסלמית. הם טוענים שלמי שלא הולך בדרכם אין מקום במדינה. ניסיון החיים מלמד אותי שאי אפשר לשנות אנשים בכוח. אם אלוהים ברא אותנו שונים אז הוא ידע מה הוא עושה. יש סיבה לגיוון האנושי ועלינו לכבד אותו.

"המילציות הרגו את חבריי וגם את אמא שלי. אני לא ארצה לעולם לנקום בהם. נקמה רק מייצרת הרג נוסף ובשביל שהדור הבא יחיה אחרת אנחנו חייבים לדבר על סליחה".

ולי לא נותר אלא להודות לאיש צעיר, מוכה ונרדף שבוחר להרים את הראש ולפסוע בנתיב הפיוס.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5070416,00.html