ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

ועדת הפנים אישרה לקריאה שנייה ושלישית את החוק למניעת הסתננות

תאריך: 30.11.17 מקור: הארץ, אילן ליאור

ועדת הפנים של הכנסת אישרה אתמול (רביעי), לקריאה שנייה ושלישית, את הצעת החוק למניעת הסתננות. הצעת החוק כוללת כמה הסדרים שהממשלה מבקשת להאריך או לשנות, ובהם הארכה עד אמצע מארס את הפרק בחוק המסדיר את הפעלת מתקן חולות. אם לא יוארך פעם נוספת, ייסגר במועד זה המתקן שנפתח בדצמבר 2013 ושבהקמתו ובהפעלתו הושקעו עד כה כמיליארד שקלים וחצי. הוועדה אישרה גם תיקון לחוק, המאפשר לכלוא מבקשי מקלט שיפרו מגבלות גיאוגרפיות שיוטלו עליהם. כמו כן אישרה הוועדה להאריך בשלוש שנים הוראת שעה המאפשרת להטיל קנסות מינהליים על מעסיקים של מבקשי מקלט ללא אשרות, ובשנה אחת הוראה האוסרת על מבקשי מקלט להוציא כספים מישראל. כל אלה יובאו בימים הקרובים לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.

ההחלטה לסגור את חולות באה יחד עם כוונת הממשלה להתחיל במבצע לגירוש מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן לרואנדה ולכלוא את מי שיסרבו לעזוב את ישראל. מדיניות זו אינה טעונה חקיקה ולא הובאה לדיון בוועדה. "אנחנו לא מבטלים כאן את מרכז השהייה, אפשר היה לעשות את זה", הבהיר בדיון היועץ המשפטי של רשות האוכלוסין וההגירה, עו"ד דניאל סלומון. "אנחנו מאריכים את תוקפו והמטרה היא לעקוב אחר ההתקדמות לגבי המדינה השלישית", הוסיף. "כעת הדרג המדיני רוצה לשים את כל המאמצים על הפעילות לשם יציאה למדינה השלישית. אותם אנשים שיודיעו להם שישנה אפשרות להעביר אותם לשם, יוכלו לעשות את הפעולה הזאת מרצונם הטוב ואם לא יוכלו להיות מועברים למשמורת עד שיצאו למדינות".

"הדבר הזה שהצהירו עליו שני השרים הוא בלתי אפשרי", אמרה ח"כ תמר זנדברג (מרצ) בהתייחסה להודעתם של השרים אריה דרעי וגלעד ארדן על מדיניות הגירוש והכליאה. "אין דבר כזה לגרש או לכלוא כי אין דבר כזה לגרש מי שמוגנים מתוקף צו הגנה קולקטיבי. אם זה היה אפשר הרי כל אבירי הגירוש פה בכנסת כבר היו עושים את זה מזמן. גם לכלוא ללא משפט וללא הגבלת זמן – גם דבר כזה אין. לכן אנחנו לא נראה פה אנשים נזרקים לכלא באופן סיטונאי. אי אפשר לשים אנשים במתקן כליאה ללא משפט בלי שבוחנים את בקשות המקלט שלהם".

שרון הראל, בכירה בנציבות האו"ם לפליטים בישראל, הזהירה כי מדיניות הגירוש והכליאה אינה מתיישבת עם אמנת הפליטים, עליה חתומה ישראל. "מדובר בשתי אוכלוסיות שלאור המצב במדינות המוצא שלהם ניתן לצאת מנקודת הנחה כי מרביתם זקוקים להגנה בינלאומית. להעניש את האוכלוסייה בגין כניסה בלתי חוקית באמצעות חוק כזה או באמצעות מתווים ונהלים אחרים עומדת בסתירה לאמנת הפליטים ולזכות הבינלאומית לבקש מקלט מדיני", אמרה. "כל החלת מדיניות בנושא של הוצאה בכפייה ומאסר חייבת להיעשות לאחר בירור מי האנשים שזכאים, מתן ההגנה לאנשים הזכאים ואי החלת המדיניות עליהם", הוסיפה והזהירה מפני "עשיית הדברים בסדר הפוך".

עוד אמרה כי "על ישראל לקחת חלק בנטל האחריות לאותם אנשים שזקוקים להגנה בינלאומית. במתכונת הנוכחית של הסדר ההרחקה הכפויה ישאל בעצם מתפרקת מאחריותה ומעבירה את הנטל ממנה והלאה. כל הניסיונות של נציבות האו"ם לפליטים לעקוב אחר יישום ההסדר במדיניות השלישיות מציג תמונה שאינה מספקת ביטחון הולם או פתרונות ברי קיימא למצוקה של האנשים שיוצאים וכתוצאה מכך הם ממשיכים בדרכים מסוכנות באפריקה ומחוצה לה".

לפני נתוני רשות האוכלוסין, בישראל שוהים עתה כ-35,300 אלף אזרחי אריתריאה וסודאן ועוד כ-5,000 ילדים שנולדו בארץ. בשנה הנוכחית לא נכנס לישראל אף מבקש מקלט דרך גבול מצרים. היועץ המשפטי של רשות האוכלוסין מסר בדיון כי כ-12,360 אריתראים וסודאנים הגישו עד היום בקשות מקלט בישראל – כ-5,800 מהן טרם נענו, ובהן בקשות רבות של יוצאי חבל דרפור בסודאן. ישראל העניקה עד כה מעמד פליט רק ל-10 אזרחי אריתריאה ואילו כל השאר נדחו או שבקשותיהם נסגרו משום שעזבו את המדינה. במתקן חולות, שיכול להכיל כ-3,300 בני אדם, מוחזקים עתה 1,150 מבקשי מקלט. כ-5,000 אריתראים וסודאנים שנשלחו בשנים האחרונות למתקן חולות כלל לא התייצבו במתקן או שעזבו אותו ולא שבו אליו. "המתקן איננו מלא גם בגלל קשיים באכיפה וגם בגלל העלויות הגבוהות", אמר עו"ד סלומון.

בדיון התברר כי החוק האוסר על מבקשי מקלט להוציא כספים מישראל לא נאכף מאז אישורו בכנסת לפני ארבע שנים. היועץ המשפטי של ועדת הפנים, עו"ד תומר רוזנר, ציין כי שר הפנים מחויב לדווח לוועדה אחת לחצי שנה על יישום החוק, אך לא העביר אף דיווח למרות פניות חוזרות. "מסתבר שמאז 2013 ועד היום החוק הזה לא יושם ולו פעם אחת. לא נעשתה חקירה, לא הוגש כתב אישום נגד שום אדם", אמר רוזנר. "ביקשנו לפני הדיון מידע. למשטרה אין מידע". עו"ד הדס פטר מהייעוץ המשפטי של המשטרה אמרה כי יש "קושי אובייקטיבי בהבשלת תיקים. יש לנו כמה תיקים, לא יכולה כרגע לפרט. לא הוגש כתב אישום".

חברי הכנסת זוהיר בהלול (המחנה הציוני) ויעל גרמן (יש עתיד) מתחו בדיון ביקורת על מדיניות הממשלה, בניגוד לעמדת הסיעות שלהם. "אני חושב שבכלל צריך לסלק את כל הצעת החוק הזאת מן המדף ולאפשר ל-40 אלף להשתלב תוך כדי פיזורם ברחבי הארץ", אמר בהלול. "הצעת החוק הזו שמה את כולם בסל אחד – את המסתננים שכולנו חושבים שאין להם פה מקום ואת הפליטים שהרחמנות וגם ההיסטוריה שלנו מחייבת אותנו לתת להם פתרון", אמרה גרמן.

מנגד, חבר מועצת העיר תל אביב שלמה מסלאוי, המשמש גם יו"ר ועד שכונת התקווה, אמר כי האריתראים והסודאנים בישראל אינם פליטים. "פליטים לא באמת מתנהגים ככה. אילו היו באמת פליטים לא היינו שומעים אותם. אילו הייתי אני במדינות שלהם לא הייתי מתעטש בקול רם. ופה הפליטים פותחים ברים וחמארות ויש שם תעשייה גדולה של סחר בסמים בסיוע בדואים. הפליטים האלה גורמים להרבה תושבים בשכונות הדרום לעזוב את הבתים שלהם". הוא הביע פסימיות באשר לסיכויי הצלחת מדיניות הגירוש: "אני לא רואה 10,000 יוצאים לרואנדה, אני לא רואה אלפי ילדים שנולדים עם המשפחות שלהם עוזבים את הארץ. אני לא רואה פתרון, השכונות דועכות, המצב לא הופך להיות יותר טוב".

בצלאל יעקב, נציג קהילת העולים מאתיופיה בנתניה, טען כי אלפי מבקשי מקלט מתגוררים במפעלים נטושים בעירו. "לא באריתריאה ולא בסודאן יש מלחמה. אנחנו רוצים את השכונות שלנו יהודיות כמו שהן. אנחנו לא רוצים את המסתננים בשכונות שלנו. העדה האתיופית סובלת מהמסתננים יותר מכל מי שיושב פה בחדר. אלה שרוצים לשלב את המסתננים בשכונות שלי לא מוכנים לראות אפילו אותי בשכונות שלהם", אמר. "לא הגיוני שבגן של הבן שלי יושבים שבעה ילדים אריתראים, בגן דתי, עם צלב, כיפה וציצית. והוא אבא של שבת. מה אני מלמד הבן שלי? שהיהדות, זהו נמכרה בזול?".

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.4648246