ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

ועדת האו"ם דורשת מישראל הסברים על הטיפול במבקשי המקלט

תאריך: 25.9.19 מקור: הארץ, לי ירון

ועדה של האו"ם דורשת מישראל הסברים בנוגע למדיניות שלה כלפי מבקשי מקלט. בשבוע הבא תקיים הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות של הארגון דיון בז'נבה, ונציגים מטעם משרדי הממשלה יידרשו לספק לה לראשונה הסברים בנוגע למדיניות של ישראל. לאחר הדיון צפויה הוועדה לפרסם המלצות בנושא ולדרוש מישראל עדכונים.

בין השאר תדרוש הוועדה הסברים בנוגע למדיניות "אי־ההרחקה הזמנית" שננקטת כלפי מבקשי מקלט מאריתריאה ומסודאן ולמספר הנמוך של בקשות המקלט שאושרו עד כה לאוכלוסיות אלה (13 בסך הכל). עוד תדרוש הוועדה התייחסות מצד ישראל לצעדים הכלכליים שהיא נוקטת נגד מבקשי מקלט בדמות חוק הפיקדון, הקובע שיש לנכות 20% משכרם החודשי, אשר יושב להם רק כשיעזבו את ישראל או אם יקבלו מעמד פליט. כמו כן תידרש ישראל להסביר את מדיניותה בנוגע למניעת זכויות וגישה לשירותים סוציאליים ולשירותי בריאות חיוניים ממבקשי מקלט לאורך זמן.

בין השאר תידרש המדינה להשיב האם פעולות אלה עולות בקנה אחד עם מחויבויותיה בהתאם לאמנת האו"ם בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, שישראל חתומה עליה. אחת השאלות שהופנו לישראל על ידי הוועדה היא מה הם הצעדים שננקטו כדי להתמודד עם המספר הגבוה של בקשות מקלט שטרם נבדקו (יותר מ–15 אלף, שהוגשו על ידי יוצאי אריתריאה וסודאן). כמו כן, תידרש ישראל להסביר מה הם השיפורים שנעשו בתחום. זאת, בתגובה על דו"ח מבקר המדינה ממאי 2018, שמתח ביקורת על הטיפול הלקוי בבקשות המקלט בישראל.

בתגובה ששלחה לאו"ם בחודש שעבר טענה המדינה כי יחסית לגודלה, היא מתמודדת עם מספר גדול במיוחד של בקשות מקלט. לפי הנתונים שהציגה ישראל, מאז 2009 הוגשו 90 אלף בקשות. בנוסף, ציינה המדינה כי בתוך שנה וחצי קיבלו 800 מבקשי מקלט מדארפור, נובה והרי הנילוס תושבות ארעית מטעמים הומניטריים. מעמד זה מעניק זכויות סוציאליות, ביטוח בריאות ואת הזכות לעבוד. ואולם, המדינה לא ציינה כי נתנה מעמד לקבוצה זו בלי לבחון את בקשותיה באופן פרטני וכתוצאה מהליכים משפטיים שהוגשו נגדה על ידי ארגוני זכויות אדם בישראל.

"לאריתריאים ולסודאנים בישראל יש סיכוי מועט, עד לא קיים, לקבל מעמד פליט דרך מערכת המקלט בישראל", כתבו ארגוני זכויות האדם א.ס.ף–ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל ורופאים לזכויות אדם, בדו"ח צללים שוועדת האו"ם ביקשה מארגוני זכויות אדם להגיש בתגובה על תשובת המדינה.

באוקטובר 2018 הודיעה ישראל כי תפסיק את הענקת המעמד ההומניטרי ליוצאי דארפור ותחל בבחינה פרטנית של בקשות המקלט שלהם בהליך מזורז, אולם עוד בטרם העניקה ולו מעמד פליט אחד חזרה בה והודיעה כי בשל המצב בסודאן, תופסק בעת הזו בחינת הבקשות לחלוטין.

כיום, כ–3,400 בקשות מקלט של יוצאי דארפור ממתינות לבדיקה. כמו כן, ביולי 2019 הודיע משרד הפנים כי יבחן את בקשות המקלט של יוצאי אריתריאה לפי קריטריונים חדשים. לפי הקריטריונים, בקשת מקלט בעילה של עריקות מהצבא האריתריאי, צריכה לשקף ממד אידיאולוגי מובהק. "הקריטריונים לבדיקה שקבעה ישראל מחמירים יותר מאלו שהנהיגה נציבות הפליטים של האו"ם במקרים דומים", מסרו ארגוני זכויות האדם. "הטיפול הלקוי והבלתי ראוי בבקשות המקלט של יוצאי אריתריאה וסודאן מותיר אותם במעמד ה'זמני' הנוכחי, משוללי זכויות בסיסיות, ללא הגבלת זמן".

עוד ביקשה הוועדה הבהרות בנוגע למדיניות העברת יוצאי אריתריאה וסודאן למדינות שלישיות באפריקה, ובכלל זה התייחסות להגנה על זכויותיהם בהסכמים עם המדינות הקולטות, ופירוט כל אמצעי שננקט לשם הבטחת זכויותיהם בעת העברתם ולאחר מכן.

בתגובה טענה המדינה כי ישראל הגיעה להסכמים עם שתי מדינות שלישיות למעבר בטוח של יוצאי אריתריאה וסודאן שנכנסו לישראל דרך הגבול עם מצרים באופן לא חוקי. עוד נטען כי בשל מגוון של סיבות, ההסדרים לא יושמו במלואם. "ההסכמים עם רואנדה ואוגנדה (המדינות השלישיות) נותרו חסויים ולא נחשפו לביקורת ציבורית", כתבו הארגונים בדו"ח הצללים שהכינו. "מבקשי המקלט שעזבו לאחת מהמדינות השלישיות בשנים 2014–2019 לא קיבלו שום ערובה להגנה מפני החזרה למדינות המוצא, גישה למערכת המקלט במדינות השלישיות או מעמד". לפי הארגונים, בשנים 2014–2018 עזבו את ישראל למדינות השלישיות 4,469 יוצאי אריתריאה וסודאן (טרם פורסמו נתונים לשנת 2019).

שאלה נוספת שהציגה הוועדה היא כיצד מתיישבת מדיניות אי־ההחזרה הזמנית של מבקשי המקלט עם חובותיה על פי האמנה של האו"ם, ובפרט ביחס לזכויות עובדים, ביטוח לאומי ורמת חיים נאותה. הוועדה ביקשה גם התייחסות להמלצות הוועדה הבין־משרדית בראשות פרופ' שלמה מור־יוסף בעניין זכויות סוציאליות המוענקות למבקשי מקלט; כמו כן שאלה הוועדה מה הם הצעדים שננקטו כדי להרחיב את היקף שירותי הבריאות הניתנים למבקשי מקלט, ואילו צעדים ננקטו כדי להבטיח כי לכל הילדים חסרי המעמד תהיה גישה לטיפול רפואי ללא קשר למצבם החוקי של הוריהם.

המדינה ציינה בתשובתה כי המטרה המרכזית של הוועדה היתה לבחון את האפשרות לספק שירותי בריאות ורווחה למבקשי מקלט שלא ניתן להרחיקם. הוועדה הגישה את מסקנותיה ביולי 2018 לשר העבודה והרווחה, חיים כץ, והוא אימץ אותן בפברואר 2019.

כתוצאה מהחלטה זו הורה השר על מתן שירותי רווחה באופן חלקי למבקשי מקלט שלא ניתן להרחיקם הנזקקים לסיוע: קורבנות אלימות במשפחה, אנשים עם מוגבלות וחסרי דיור. מנגד, ארגוני זכויות האדם ציינו בדו"ח הצללים, כפי שפורסם בעבר ב"הארץ", כי המלצות הוועדה לא פורסמו ואינן מיושמות בשטח.

"המלצות הוועדה הזו כוללות רק השמות של הפגיעים ביותר במוסדות חירום, ללא טיפול מונע, טיפול בקהילה או שיקום", נכתב בדו"ח. "בתחום הבריאות, מבקשי מקלט בגירים מודרים ממערכת הבריאות הציבורית מלבד במצבי חירום או סכנת חיים. מי שמושפעים בצורה החריפה ביותר ממדיניות זו הם החולים במחלות קשות, מורכבות או כרוניות, אשר נאלצים להמתין עד להידרדרות חמורה במצבם כדי שיהיו זכאים לטיפול בחדרי המיון".

עוד שאלה הוועדה מה הם הצעדים שננקטו על ידי המדינה לשינוי חוק הפיקדון. הארגונים הדגישו בדו"ח שלהם כי חוק הפיקדון עוצב כאמצעי לחץ וענישה כלפי מבקשי מקלט, וכי ההשפעה של החוק על רמת החיים שלהם חמורה במיוחד.

"ככל שחולפות השנים, נעשים מבקשי המקלט מוחלשים, מודרים ופגיעים יותר לניצול ואף לסחר", אמרה מנכ"לית א.ס.ף, טלי אהרנטל, שתייצג את הארגונים בדיוני הוועדה בשבוע הבא. "אלו ההשלכות של המדיניות השיטתית שנוקטת ישראל כלפיהם. במקום לפעול לקליטתם של מבקשי המקלט, פועלת ישראל להחלשתם ו'מענישה' את מי שנסו על נפשם וקיוו לזכות כאן בהגנה".

לדברי זואי גוטצייט, מנהלת המרפאה הפתוחה לפליטים ומהגרים של רופאים לזכויות אדם, "ישראל מאפשרת למבקשי המקלט לחיות בשטחה – אך מבלי שהיא נותנת להם את התנאים הבסיסיים להתקיים ולחיות כאן בכבוד".

היא הוסיפה כי "בזמן שישראל מדווחת לאו"ם על הקמת עוד צוות בין־משרדי שיישב ויבחן ומפזרת הצהרות, מבקשי מקלט שחולים בסרטן מתחננים לטיפול, נשים בהריון לא זוכות למעקבים סדירים, וחולים כרוניים נאלצים לחכות שמצבם יידרדר כדי לקבל מענה. הניסוי החברתי הזה בבני אדם צריך להיפסק ומיד".

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.7897854