ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

הפתעה: ה"מסתננים" התבררו כבני אדם

תאריך: 18.12.13 מקור: וואלה חדשות! יותם גידרון

צעדת מבקשי המקלט ממתקן חולות לירושלים היא המחאה האזרחית המרשימה ורבת העוצמה ביותר שהתחוללה בישראל זה זמן. היא אמנם הייתה קצרה וזכתה לכיסוי תקשורתי מועט יחסית - אך מבחינת המסרים שנשאה היא מותירה את המחאה החברתיתשל קיץ 2011 הרבה מאחור, וכך גם מבחינת האומץ של המשתתפים בה ותעצומות הנפש שגילו במהלכה.

אמנם היה מדובר בפחות מ-200 מבקשי מקלט - תשושים, למודי סבל וחסרי מעמד בישראל - אך דווקא זו הסיבה שהפכה את המאבק הזה לכה חשוב עבור כל אחד ואחת מאיתנו: זה לא היה מאבק רק על זכות כזו או אחרת - זה היה מאבק על הזכות של כל אדם להשמיע את קולו בעולם; הזכות של כל אדם להיות בעל משמעות, להיחשב כאדם, להשמע על ידי אחרים, להביע את עמדתו ולפעול בעולם.

 

השר סער עדיין לא מבין

 

אם נחזור כמה ימים לאחור, קשה שלא לתהות כיצד איש לא צפה את זה? כיצד איש לא צפה שבני אדם חפים מפשע יסרבו למעצר ללא תאריך סיום במחנה כליאה בלב המדבר? כיצד לא צפה איש שהם יהיו אלה שיכריעו בדבר חוסר התוחלת של אותו מתקן "פתוח" מבלי לחכות לפסיקת בג"ץ, ובוודאי שמבלי לחכות ששר הפנים או ראש הממשלה שלנו יועילו בטובם לגלות טיפת אנושיות או הגינות?

השאלה הזו חשובה דווקא משום שהיא נשמעת כל כך טפשית ומיותרת. הרי התשובה ברורה לכל אחד ואחת - אף אדם בר דעת לא היה מוכן לשבת שנים על גבי שנים בכלא כשהוא יודע שהוא חף מפשע. הרי זהו עוול חסר תקנה! אף אדם בעל קמצוץ תושייה לא היה מוכן לשתוק אל מול עוול שכזה, עוול שרומס את כבודו כאדם כאילו כלל לא היה. והנה, למרות שהתשובה נראית כה ברורה ומובנת מעליה, היא לא עלתה בדעתו של איש, וזה לא היה במקרה. אמנם נראה לנו מובן מאליו שאף אדם לא היה מוכן להיכלא לכל החיים במחנה מעצר מבלי שפשע, אך הצרה היא שהרגילו אותנו לחשוב על מבקשי המקלט כמי שכלל אינם בני אדם. לכן גם לא חשבנו שיעזו לפעול, להשמיע קול, לעשות מעשה. 

הרגילו אותנו שמבקשי מקלט הם "מסתננים". זה כינוי נוח, משום שהוא מוחק לחלוטין את העובדה שמאחוריו עומד אדם עם רגשות, רצונות, שאיפות, כבוד ודעה. זהו כינוי נוח משום שהוא מזהה את אותו אדם אך ורק על פי הפעולה אותה עשה כשנכנס לישראל - "הסתנן". בני אדם לא נעים לכלוא ככה סתם ולהתאכזר אליהם - אבל "מסתננים" אפשר.

מירי רגב, גדעון סער ושאר החברים בכנופיית רומסי הכבוד האנושי לדורותיהם, עשו כל מאמץ להרחיק את אותם "מסתננים" כמה שרק אפשר מעינינו. סגרו אותם שנים בכלא סגור. רחוק. שלא נשמע מהם ושלא ייכנסו לנו רעיונות מיותרים לראש על כך שאולי מדובר באנשים ממש כמונו. כשבג"ץ פסק לפני שלושה חודשים שיש לשחררם ממעצרם המיותר, מעצר בו חלקם שוהים כבר כמעט שנתיים, מיהרה הכנופייה המבישה לחוקק חוק חדש, שיאפשר להמשיך לכלוא את אותם האנשים שצריך היה לשחרר, ושאת כבודם כבר עשו כל מאמץ לבזוז ולרמוס. בנחישות ובזרירות הוקם הכלא "הפתוח" - שכן חדש בשכונה המבודדת במדבר, סמוך לכלא הסגור - ואת אותם מבקשי מקלט שהיו צריכים לשחרר על פי פסיקת בג"ץ, העבירו ישר אליו. 

והנה קרה מה שאיש לא ציפה לו, והתברר ש"המסתננים" הם בכלל בני אדם. מיד לאחר שהועברו מבקשי המקלט אל הכלא הפתוח וניתנה להם האפשרות לצאת ממנו לכמה שעות, הם החליטו להביע את עמדתם בנושא בבירור, בדרך היחידה שעמדה לרשותם. חלקם יחפים, ללא ביגוד חם וללא אוכל - אך עם הרבה כוח נפשי ואמונה - החליטו לעזוב את מחנה המעצר שבנו להם במאות מליונים. 

שר הפנים מתעקש שארגונים ישראלים ופעילים חברתיים הם שהסיתו את מבקשי המקלט לצאת למחאה. האמת הפשוטה היא שהוא טועה. המחאה הזו הפתיעה גם אותם, אבל ההתעקשות של סער מוכיחה שגם כעת, לאחר האומץ והנחישות שגילו מבקשי המקלט, הוא עדיין מסרב להאמין שמי שהוא מכנה "מסתננים" הם בני אדם ממש כמוהו.

למבקשי המקלט לא היה מה להפסיד - הרי כשנתפסו, הוחזרו לכלא בכל מקרה. בקצת יותר מ-48 השעות בהן צעדו מהנגב לירושלים הם הזכירו לכל אחד ואחת מאיתנו, ולכל בן ובת אדם באשר הם, שכל אדם הוא אדם, ושלכל אדם יש זכויות בעולם. לא משנה כמה חוקים גזעניים ימשיכו לחוקק בכנסת ישראל - לא יוכלו למחוק את זה.

 

http://news.walla.co.il/?w=%2F4996%2F2704380