ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

הפרקליטות בתשובה לבג"ץ: שתי מדינות באפריקה החלו לקבל מבקשי מקלט

ActiveStills
תאריך: 11.3.14 מקור: הארץ, אילן ליאור

המדינה מדווחת כי הגיעה להסדרים להעברת מבקשי מקלט לשתי מדינות באפריקה, ואף החלה ליישמם. בתשובה שהגישה פרקליטות המדינה לעתירת ארגוני זכויות האדם לבג"ץ נגד התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות, היא חושפת כי עד כה יצאו לשתי המדינות 72 מבקשי מקלט מאפריקה. המדינה מסרבת לחשוף את שמות המדינות, אך מציינת כי שליחו המיוחד של ראש הממשלה, חגי הדס, פנה "רק למדינות אשר המצב בהן מאפשר יציאה בטוחה אליהן".

עוד מציינת המדינה בתשובתה כי היועץ המשפטי לממשלה עודכן ואישר את ההסדרים עם המדינות. "ככל שבית המשפט הנכבד יורה על כך, נכונים המשיבים להציג בפניו את ההסדרים במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות", נכתב בתשובת המדינה. "על פי בקשת המדינות המעורבות, בשל הרגישות המדינית והפוליטית הגבוהה, התחייבו הצדדים להימנע מפרסום זהות המדינות, נכונותן לסייע בנושא וממילא פרטים נוספים הנוגעים לכך".

לפני שלושה שבועות פורסם ב"הארץ" כי בינואר החלה המדינה להטיס בחשאי לאוגנדה עשרות מבקשי מקלט ובהם אזרחי סודאן שהיו כלואים בסהרונים. המדינה לא עדכנה בכך את נציבות האו"ם לפליטים. לפי עמדת האו"ם, לא ניתן להתייחס לרצונו של אדם כלוא כאל רצון חופשי ולכן הטסתו למדינה אחרת ישירות מהכלא פסולה. לפי שעה כלל לא ברור לאילו הסכמות הגיעה ישראל עם המדינות השלישיות, אם בכלל, שכן אוגנדה הכחישה קיומו של הסדר כזה.

המדינה מדווחת כי נכון ל-3 במארס, הורתה ל-3,172 מבקשי מקלט להתייצב במתקן חולות. זאת, אף שרשות האוכלוסין וההגירה מסרה בשבוע שעבר ל"הארץ" כי הורתה כבר ל-4,100 מבקשי מקלט להתייצב במתקן השהייה. 708 מתוך 1,514 מבקשי מקלט שנדרשו להתייצב במתקן חולות עד 2 במארס עשו זאת – כ-46% התייצבות. יחד עם מבקשי המקלט שהועברו למתקן ישירות מסהרונים שהו בחולות במועד זה 918 בני אדם. עוד 105 היו במתקן אך יצאו ממנו ולא שבו.בתשובתה לבג"ץ מוסרת המדינה לראשונה גם פילוח של מבקשי המקלט שעזבו את ישראל בחודשים האחרונים בהתאם לנוהל "יציאה מרצון". עד כה סירבה רשות האוכלוסין וההגירה למסור נתון זה, חרף בקשות חוזרות ונשנות של "הארץ". המדינה מדווחת כי מתחילת דצמבר ועד סוף פברואר יצאו מישראל 2,989 אפריקאים, מהם 2,650 סודאנים, 189 אריתראים ו-150 אזרחי מדינות אחרות באפריקה.כל אחד מהעוזבים את ישראל מקבל מענק בסך 3,500 דולר.

עוד מעדכנת המדינה כי נכון לתחילת חודש מארס, 179 מהשוהים בחולות ביקשו להיות מועסקים בעבודות שונות בתחומי המתקן, בהתאם לחוק. בפברואר העסיקה המדינה 78 מבקשי מקלט בעבודות ניקיון ותחזוקה במתקן, באפסנאות, במספרה, במכבסה, במרפאה ובעבודות משרדיות. כל אלה, מציינת המדינה, קיבלו תמורת עבודתם תגמול כספי. המדינה מציינת כי בכוונת הממשלה להגדיל את מתקן חולות, אם יהיה בכך צורך.

החוק המתוקן הוא נדבך חשוב במערך נורמטיבי וביצועי מורכב, הוא חוקתי, ויש בו איזון מיטבי בין האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל ובין זכויותיהם של אזרחיה ותושביה, לבין האינטרסים והזכויות של עשרות אלפים מתושבי אפריקה אשר הסתננו למדינת ישראל בשנים האחרונות", מסכמים עורכי הדין יוכי גנסין, יצחק ברט, רן רוזנברג ונועם מולה מפרקליטות המדינה.

המדינה מודה בתשובתה כי החוק החדש פוגע במבקשי המקלט מאפריקה, אך לדבריה "מדובר בפגיעה הכרחית ומידתית אל מול האינטרסים החשובים והמרכזיים העומדים על הפרק, אשר עומדים תדיר על סדר יומם של מקבלי ההחלטות, אשר מקדישים לטיפול בתופעה זמן ומשאבים רבים. איזוניה ומידתיותה של התוכנית המשולבת לטיפול בתופעת ההסתננות, מתחדדים ומתעצמים נוכח האבחנה הברורה שהיא מבקשת לעורך בין 'מהגרי עבודה' לבין מי שבפיהם טענת מקלט פרטנית מבוססת על יסוד מיסודותיה של אמנת הפליטים. מדינת ישראל אינה מתכחשת – ואף לא תתכחש בעתיד – למחויבותה על פי אמנת הפליטים". המדינה מוסיפה כי היא עושה מאמץ מיוחד לטיפול בבקשות המקלט.

המדינה מעדכנת כי עד הגישו אזרחי אריתריאה וסודאן 2,841 בקשות מקלט. לפי תשובת המדינה, רשות האוכלוסין וההגירה ראיינה 980 מתוך 1,468 אריתראים שביקשו מקלט מדיני, דחתה 444 מהבקשות ואישרה שתיים מהן. לבקשות המקלט של אזרחי סודאן המדינה כמעט ולא השיבה. 505 מתוך 1,373 סודאני שביקשו מקלט רואיינו, רק תשעה מהם קיבלו תשובה – בכל המקרים היתה זו תשובה שלילית.
בעתירה לבג"ץ, דורשים ארגוני זכויות לבטל את התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות, הקובע כי ניתן לכלוא לשנה, ללא משפט, אדם שנכנס לישראל בלי היתר ומסדיר את הפעלת מתקן השהייה חולות. "התיקון מקנה סמכות להחזיק את מי שלא ניתן לגרשם ב'מרכז שהייה' ללא הגבלת זמן, ללא עילות שחרור וללא ביקורת שיפוטית יזומה. 'מרכז שהייה' מנוהל על ידי שירות בתי הסוהר, ואת ההבדלים בינו לבין כלא קשה למצוא", נכתב בעתירה. "זהו בית סוהר, שנועד לשבור את רוחם, על מנת לאנוס אותם לומר כי הם 'מסכימים' ללכת לכל מקום שיוגד להם, גם אם נשקפת להם שם סכנה".

המדינה דוחה בתשובתה את הטענה שאין כמעט הבדל בין מתקן השהייה לבין כלא. "אף שישנה הגבלה על זכותם לחירות", נכתב בתשובת המדינה, "הרי שאין לומר כי הגבלה זו עולה כדי שלילה מלאה ואף לא קרובה לכך של הזכות לחירות". עוד מוסיפה המדינה כי "טענת העותרים ביחס לתכליתו של מרכז השהייה, ככזאת שנועדה לשבור את רוחם של השוהים, להידחות מכל וכל. לא רק שאין עיגון לכך בהוראות החוק או בדברי ההסבר, אלא שמציאות החיים במרכז השהייה... שומטת את הקרקע תחת טיעון העותרים".

עו"ד עודד פלר, ראש תחום הגירה ומעמד באגודה לזכויות האזרח ואחד העותרים לבג"ץ, אמר בתגובה כי "תשובת המדינה מלמדת על התעלמות מוחלטת מפסק הדין שניתן בחודש ספטמבר פה אחד על ידי הרכב של תשעה שופטים. חיפוש בכמעט 90 עמודי התשובה מעלה אזכורים בודדים בלבד של פסק הדין ואף הם בדרך כלל בעניינים שבהם נשמעו דעות מיעוט". לדברי פלר, "המדינה לא למדה את האיסור שנקבע על שלילת חירות של מי שאין אפשרות לגרשם וגיבשה הסדר שהוא לא פחות חמור מקודמו".

 

http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2267201