ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

העיר הלבנה

תאריך: 18.12.20 מקור: הארץ, מאמר מערכת

אחרי פתח תקוה, אילת ונתניה, כעת מתברר שגם עיריית תל אביב — הנאורה, הפלורליסטית, הליברלית — מפרידה בין ילדי מבקשי מקלט ומהגרי עבודה לילדים ישראלים בבתי הספר. אתמול נחשפו נתוני העירייה הרשמיים (תחקיר "הארץ", לי ירון), שמשרטטים תמונה מובהקת של הפרדה: מתוך 2,433 ילדים של מבקשי מקלט ומהגרים בחינוך היסודי, 2,228 (91.5%) לומדים בבתי ספר לזרים בלבד. ילדים חסרי מעמד משכונות התקוה, שפירא ונוה שאנן, שאין להם מקום בבתי הספר ליד הבית, נשלחים לבתי ספר מרוחקים. ילדים ישראלים — לא.

במקרה של פתח תקוה, אילת ונתניה, שם ההפרדה היתה בוטה יותר, דרש בית המשפט מהעיריות לשנות את נוהגן. מוזר שבתל אביב לא למדו לקח והמשיכו במדיניות "נפרד אבל שווה" הידועה לשמצה, שנפסלה בארה"ב כבר באמצע המאה הקודמת.

בעיריית תל אביב הגיבו להאשמות בשני קולות: רשמית, הכחשה וטענה שהשיבוץ נקבע רק לפי עיקרון גיאוגרפי. ואמנם, כל עוד מדיניות העירייה לא תשתנה ותאפשר לשבור את אזורי הרישום — התוצאה תהיה בתי ספר של זרים בלבד. אבל בהקלטות שנחשפו מודים נציגי העירייה כי אכן הקימו בתי ספר ייעודיים נפרדים, משום שתושבי העיר התנגדו לשילוב. אבל בין אם הסיבה היא התנגדות התושבים ובין אם היעדר מקום במוסדות הקיימים, התוצאה הפסולה היא בתי ספר לזרים בלבד. טענתה של שירלי רימון ברכה, מנהלת מינהל החינוך בעירייה, כי אינטרגציה תמיד מלווה ב"עיקום פרצוף", אינה יכולה להצדיק זאת.

לממשלת ישראל של בנימין נתניהו אמנם יש חלק מרכזי בבעיה: מבקשי המקלט שנסו על נפשם מאריתריאה וסודאן, הורדו מהאוטובוסים בגינת לוינסקי. אך זה לא פוטר מאחריות את עיריית תל אביב. ראש העיר, רון חולדאי, מנהל בית ספר לשעבר, הוא גם מחזיק תיק החינוך בעירייה, ולכן נושא באחריות כבדה להפרדה. מי שמבקש להיות אלטרנטיבה ארצית לציבור שוחר הצדק והשוויון, נחשף כמי שמנהל מדיניות חינוכית שאינה שונה מהותית מזאת של איילת שקד, אמיר אוחנה ואריה דרעי.

עיריית תל אביב לא צריכה לחכות שהסוגיה תגיע לפתחו של בית המשפט. עליה לשים קץ להפרדה ביוזמתה, ובאופן מיידי.

https://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/.premium-1.9381241