ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

המשנה ליועמ"ש: ישראל מתרשלת בטיפול בבקשות המקלט

אליהו הרשקוביץ
תאריך: 2.3.16 מקור: הארץ, אילן ליאור

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, מודה כי המדינה התרשלה בטיפול בבקשות המקלט של אזרחי אריתריאה וסודאן. "אני לא מתכוונת להתיפייף. בהקשר הזה המדינה חייבת להשתפר בנושא של היישום", אמרה אמש זילבר בתשובה לשאלת "הארץ" בדיון בסוגיית מבקשי המקלט שהתקיים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. לטענתה, משרד המשפטים הפעיל בעבר לחץ על משרד הפנים לקדם את בחינת בקשות המקלט, אך למרות זאת לא חל שיפור.

לפי נתונים שפורסמו ב"הארץ" לפני כחודשיים, יותר מ-10,000 בקשות מקלט, רובן של אריתראים וסודאנים, ממתינות לתשובת המדינה, חלקן זה זמן רב. ב-2015 הסתיים הטיפול ב-909 בקשות מקלט בלבד — כולן נדחו, פרט לשני אזרחי אריתריאה שקיבלו מעמד פליט. זילבר, ראש מחלקת הייעוץ במשרד המשפטים וזו שהיתה אמונה על ניסוח גלגוליו השונים של החוק למניעת הסתננות, התייחסה להתחייבות המדינה בבג"ץ לפני כשנה להשלים תוך שנה את הטיפול בכ-3,500 בקשות מקלט של אריתראים וסודאנים שהמתינו באותה עת למענה. חרף ההתחייבות בכתב, השיבה המדינה ב-2015 רק לרבע ממספר הבקשות, ואלה כוללות גם בקשות של מי שאינם מאריתריאה או מסודאן.

לדברי זילבר, "אין הצדקה לעובדה שהתחייבות שהמדינה הצהירה עליה בבג"ץ מבחינת טיפול וקצב בקשות המקלט (הכוונה לקצב הטיפול בבקשות המקלט, א"ל) והשלמת הטיפול בהן לא מיושמות".

לדברי המשנה ליועמ"ש, "אין הצדקה" לכך שלא מונה עדיין יו"ר לוועדה הבוחנת את בקשות המקלט והיא אינה מתכנסת בשמונה החודשים האחרונים, מאז פרש מהתפקיד עו"ד אבי חימי. "למדינה, כמי שמקדמת מדיניות שנשענת כל כולה על הבחנה בין פליטות לבין מהגרי עבודה, צריך להיות אינטרס מהמעלה הראשונה להשלים את הטיפול בבקשות המקלט ולבסס אחת ולתמיד את הטיעון שלה — האם באמת הרוב המוחלט של האנשים האלה הם מהגרי עבודה כלכליים או אנשים שעונים על הפרמטרים מבחינה משפטית של אמנת הפליטים". זילבר הדגישה כי "זו בעצם סוגיית היסוד שעומדת בבסיס הוויכוח". לדבריה, יש לפעול במהירות האפשרית להבהרת תמונת המצב העובדתית כדי להחליט החלטות מדיניות הנובעות ממנה. "אני לא חושבת שיש הצדקה לאי עמידה בנושא הזה", אמרה.

זילבר ציינה כי משרד המשפטים הפעיל בעבר לחץ על משרד הפנים לקדם את בחינת בקשות המקלט. "משרד המשפטים עצמו הרים את הדגל הזה מספר פעמים בפני משרד הפנים והעמיד אותו על חובתו להתקדם בנושא הזה ומהר", אמרה זילבר. "יש הרבה הסברים — שרי פנים התחלפו... זה מינוי (של יו"ר הוועדה המייעצת לשר הפנים בענייני פליטים, א"ל) שהוא בעצם תלוי גם בשר הפנים וכו' — אני לא רוצה ללכת לכיוון הזה".

זילבר דיברה בדיון שהתקיים לרגל השקת הספר "לוינסקי פינת אסמרה" שערכה ד"ר טלי קריצמן אמיר, המקבץ מאמרים בסוגיית מבקשי המקלט. בדיון השתתפו גם שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר והפרופסורים רות גביזון ואייל גרוס (המשמש פרשן משפטי של "הארץ").

בפסק הדין שניתן באוגוסט בשנה שעברה ובו קבע בג"ץ כי תקופת הכליאה במתקן חולות בלתי מידתית, מתחה השופטת אסתר חיות ביקורת על מערכת המקלט בישראל. "הפגיעה הבלתי מידתית באלה המוחזקים במרכז השהייה מתחדדת נוכח הקצב האטי מאוד שבו מטפלת המדינה בבקשות מקלט", כתבה חיות. היא ציינה כי בג"ץ העיר על קצב בדיקת הבקשות בספטמבר 2014, בפסק הדין שפסל את התיקון השני לחוק למניעת הסתננות, אך לא חל כל שיפור מאז. "נוכח התנהלותה זו של המדינה לגבי נתיני סודאן ואריתריאה, נראה כי נתינים אלה לכודים במצב מתמשך ובלתי אפשרי של ערפל נורמטיבי בנוגע למעמדם", כתבה בהתייחסה לבחינת בקשות המקלט.

חרף הביקורת, גם בשנה שעברה היה קצב בדיקת בקשות המקלט נמוך מאוד ביחס למספרן. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, מפברואר 2015 ועד ינואר השנה עלה ביותר מ-90% מספר בקשות המקלט הממתינות למענה. רבים ממגישי הבקשות, אזרחי אריתריאה וסודאן, מוחזקים בינתיים במתקן חולות.

עד 2012 לא אפשרה המדינה כלל לאזרחי אריתריאה וסודאן להגיש בקשות מקלט בטענה שהם ממילא זוכים להגנה קבוצתית. רק לפני כשנתיים אפשרה לכל אזרחי המדינות האלה השוהים בישראל להגיש בקשות, תוך שהיא מערימה עליהם קשיים בתהליך. עד כה פחות מ-0.1% ממגישי בקשות המקלט מאריתריאה וסודאן הוכרו בישראל כפליטים, לעומת עשרות אחוזים במדינות מערביות אחרות.

 

http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2869713