ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

המטה לביטחון לאומי ומשרד החוץ: מוקדם לקבוע אם ניתן לגרש מבקשי מקלט לאריתריאה

תאריך: 25.7.18 מקור: הארץ, לי ירון

היועץ המשפטי של המועצה לביטחון לאומי אמר היום (רביעי) כי מוקדם מדי לקבוע אם ניתן לגרש את מבקשי המקלט לאריתריאה לאור הסכם השלום בינה לאתיופיה, והדיווחים כי יבוטל בה הגיוס לצבא לכל החיים.

"בהחלט אפשר להגיד שההתפתחויות האחרונות טומנות בחובן סיכוי לשינוי עתידי באריתריאה, למרות שעוד מוקדם להגיד", אמר בדיון בוועדת הפנים של הכנסת. לדברי היועץ, "המבחן המרכזי הוא אם הנסיבות והתנאים החדשים יאפשרו את חזרתם תוך הבטחת ביטחונם האישי לפי הדין הבינלאומי. אני חושב שעוד מוקדם, כי הדברים האלה רק מתרחשים".

סמנכ"ל אפריקה במשרד החוץ הוסיף בדיון: "מדובר בהתפתחות דרמטית והיסטורית בין שתי מדינות. חשוב לציין שזה תהליך בהתהוות. אחרי שנים של מתיחות ומלחמה, הדברים לוקחים זמן. אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות מיום ליום. מוקדם מדי להגיע למסקנות. אי אפשר לדעת כמה זמן זה ייקח, אבל זה יכול לקחת זמן".

הדיון בוועדת הפנים מתקיים תחת הכותרת "מדיניות אי-ההרחקה לאריתריאה לאור ההתפתחויות הבינלאומיות". יו"ר הוועדה, יואב קיש (הליכוד), אמר בפתח הדיון: "אי אפשר להתעלם בשינוי המדיניות באריתריאה. אסור לנו להיות אחרונים בשיירה אלא להוביל ולבחון את המשמעות של השינויים שקורים בשטח. הסכם השלום עם אתיופיה הוא דרמטי והיה מפתיע".

נציגת נציבות האו"ם לפליטים, קרן מיכאלי, הבהירה בדיון כי לפני שמבטלים את אי-הרחקת מבקשי המקלט לאריתריאה, יש לבדוק אם יש שינוי יציב במדינה. "כאשר יבשילו התנאים, נציבות האו"ם לפליטים תשמח לסייע להחזירם". מיכאלי הדגישה כי "ממשלת אריתריאיה לא אישרה קיצור של גיוס באופן רשמי. זה נאמר לצוערים שסיימו את ההכשרה שלהם. כמו כן, חשוב להגיד ששוויץ לא מחזירה אריתריאים וכי ומרבית הפליטים והעריקים מקבלים הכרה שם". נציג משרד המשפטים הוסיף כי "אין שום מדינה מערבית שמרחיקה לאריתריאה".

קיש אמר בתגובה לדברים כי ישנם אריתריאים שאינם מועמדים לגיוס במדינה, ושאל מדוע לא ניתן להחזיר אותם לארצם. "הגיוס הוא לא העילה היחידה למדיניות אי-ההרחקה", הסביר נציג משרד המשפטים. קיש אמר כי "מדינת ישראל חייבת להוביל את המהלך. לא יכול להיות שהאמירה שנשמעת פה מסביב לשולחן זה 'אנחנו נחכה לראות מה יעשו הגויים'".

שפי פז, שפועלת לגירוש מבקשי המקלט, אמרה בדיון: "מנהלים לנו מלחמת אזרחים מתחת לבתים שלנו. יש לנו זכות לביטחון. בחוק הלאום כתוב שמדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, אז למה יש בבית התנועה לשחרור אריתריאיה?".

ח"כ מוסי רז (מרצ) אמר לאחר הדיון כי "השנאה מזינה את ממשלת הליכוד. כך במקום לדאוג לפיתוח דרום תל אביב ולטיפול ראוי במבקשי המקלט, הממשלה בוחרת לתת לשכונות תקציבים שהם בגדר בדיחה ולהאשים את מבקשי המקלט במצב המחפיר שלהן. יושבים חברי הכנסת של מפלגת השלטון בדיון, מתנהגים כמו עריצים ומרגישים כמו קורבנות. אל גורמי המקצוע הם מתנהגים בזלזול, לפעילים נגד מבקשי המקלט הם נותנים לחגוג ולארגוני הסיוע לפליטים הם משאירים חמש דקות בסוף. הדיון המחפיר היום היה דוגמא טובה לרפובליקת הבננות שהפכנו להיות".

אתמול פורסם ב"הארץ" כי ישראל הפסיקה את המגעים עם נציבות האו"ם לפליטים בנוגע למתווה הרחקת מבקשי מקלט. שר הפנים, אריה דרעי, כתב במכתב רשמי לפני כשבועיים כי ישראל בודקת חלופות לטיפול במבקשי המקלט, אך מדיניות האי הרחקה למדינותיהם עדיין בתוקף.

אתמול אמרה שרת המשפטים, איילת שקד, כי אם חובת הגיוס לצבא אריתריאה תבוטל, ישראל תחזיר את מבקשי המקלט לארצם באופן מיידי. בכנס של הבית היהודי בתל אביב, ציינה שקד כי הממשלה עוקבת בדריכות אחר יישום הסכם השלום בין אריתריאה לאתיופיה, שבעקבותיו עשוי גיוס החובה להתבטל. "אם בעקבות ההסכם תבוטל חובת הגיוס, ישראל תוכל להחזיר את המסתננים לאריתריאה וזו בשורה גדולה לתושבי דרום תל אביב", אמרה.

הסכם השלום בין אריתריאה לאתיופיה שם קץ לסכסוך בן 20 שנה שהביא למותם של 80 אלף בני אדם. "אין ספק שהסכם השלום מאיץ את הבחינה בנושא (הגירוש)", אמר ל"הארץ" מקור במשרד הפנים. "אם יהיה שלום, הסיבה העיקרית שבגינה דורשים אריתריאים הכרה בפליטות - עריקה והשתמטות מהצבא - תהיה פחות רלוונטית. אנחנו מחכים לראות איך מדינות אחרות ינהגו".

ארגוני סיוע למבקשי מקלט כתבו באחרונה כי "הסכם השלום המבורך בין אתיופיה לאריתריאה שנחתם לאחרונה לא יגרום בהכרח למשטר האריתראי להפסיק לשעבד את אזרחיו. נציבות הפליטים של האו"ם קובעת מפורשות כי לנוכח הפרות זכויות האדם הנמשכות באריתריאה, רוב רובם של אזרחיה המצויים כיום בישראל אינם יכולים לשוב בבטחה לארצם". גם משרד החוץ האמריקאי קובע כי המצב באריתריאה לא השתפר והפרות זכויות האדם שם משמעותיות וכוללות שלילת חיים שרירותית, היעלמויות ועינויים על ידי כוחות הביטחון.

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.6313687