ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

המדינה תפסיק להעניק מעמד הומניטרי למבקשי מקלט מסודאן ובוחנת אפשרות לגרשם

תאריך: 28.10.18 מקור: הארץ, לי ירון

המדינה לא תעניק יותר מעמד הומניטרי למבקשי מקלט סודאנים שהגיעו לישראל מחבל דארפור - כך נודע ל"הארץ". מדובר בהחלטה חדשה שקיבלו לאחרונה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הפנים דרעי ושרת המשפטים איילת שקד. המדינה תמשיך לבחון אם חל שינוי במצב בסודאן, שיאפשר לגרש את אלפי מבקשי מקלט שהגיעו משם.

מאז אמצע 2016 העניקה המדינה לכ-800 מבקשי מקלט מסודאן מעמד הזהה לזה של אדם המוכר כפליט. כך מתאפשר להם לעבוד ולקבל זכויות סוציאליות כמו ביטוח בריאות וכן אישור לצאת מישראל ולחזור. בשבועיים האחרונים התקיימו שתי ישיבות בנושא מעמדם של יוצאי חבל דארפור, בראשות ראש הממשלה, שר הפנים, שרת המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ראש המל"ל מאיר בן שבת, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה ובכירים נוספים.

    הישיבות התקיימו לקראת דיון שיתקיים מחר (שני) בבג"ץ בעתירות בעניין מתן מעמד ליוצאי דארפור, שהגישו עורכות הדין כרמל פומרנץ ומיכל פומרנץ ועו"ד תומר ורשה. בישראל חיים כ-3,500 יוצאי דארפור. כ-2,300 מהם הגישו בקשות מקלט, אך מלבד בקשת מקלט אחת שאושרה – כל היתר לא קיבלו מענה. רובן המכריע של בקשות המקלט של יוצאי חבל דארפור מחכות למענה כבר כמה שנים.

    בדיון בבג"ץ בדצמבר האחרון ביקשה המדינה ארכה לגיבוש מדיניות רוחבית בנושא - אך היום מסרה הודעת עדכון, לפיה מעתה כל בקשה תיבחן באופן פרטני. על פי ההודעה, "מעתה והלאה יוכרעו בקשות מקלט של סודנים יוצאי חבל דארפור, חבל הרי הנובה והנילוס הכחול במסלול פרטני ובהתאם לנסיבותיו של כל מקרה". בנוסף לכך הודיעה המדינה כי "מעת שבקשות מקלט נבחנות באופן פרטני ובהתאם לנוהל הטיפול במבקשי המקלט, אין עוד מקום להמשך מתן מעמד מסוג א/5 מטעמים הומניטריים לאנשים נוספים כפי שנעשה עד כה".

    בשנים האחרונות סיפקה המדינה לבג"ץ נימוקים שונים להימנעותה מהחלטה בבקשות המקלט של יוצאי דרפור, בהם: מחסור בכוח אדם, עומס, קושי באיוש תפקיד יו"ר ועדת הפליטים. במשך 18 החודשים האחרונים אף טענה המדינה כי טרם אימצה חוות דעת עקרונית בסוגיה.

    עורכות הדין כרמל פומרנץ ומיכל פומרנץ דרשו מהמדינה להורות למדינה להשיב לכל בקשות המקלט של יוצאי דארפור, שזכו עד כה להתעלמות מצדה. עתירה נוספת, שהגיש עו"ד תומר ורשה, מבקשת להעניק לכל יוצאי דארפור מעמד תושב ארעי, לפחות עד שיוכרעו בקשות המקלט הפרטניות שלהם.

    לדברי עו"ד פומרנץ, "ראש הממשלה משתמש בכותרת 'עכשיו באמת נתחיל לבדוק!' כדי לקנות עוד זמן, בתקווה שהחובה לתת להם מעמד לא תפגע במעמדו בבחירות.  איש לא הפריע להם לבדוק את הבקשות במשך עשור. לא ברור למה ראש הממשלה סבור שלמלה שלו בנושא עוד יש משקל. ההודעה היא עוד חוליה בפארסה שהיא התייחסות מדינת ישראל לפליטי דארפור".

    מעו"ד תומר ורשה נמסר כי, "המטרה של המדינה בהודעתה החדשה היא להמשיך למשוך זמן. אין להם עדיין מדיניות, והמדיניות הקודמת שהיתה לנסות לגרש מרצון או בכפייה למדינות שלישיות ירדה מהפרק". עוד הוסיף כי, "המדינה מגיעה מחר לדיון בלי תוכנית, בלי לבחון את בקשות המקלט ובלי הסבר למה נתנו מעמד ל-800 דארפורים בלבד". 

    לדברי ורשה, "המדינה מנסה להוציא מהשרוול בדקה ה-90 הצהרה שאולי תימנע התערבות של בג"ץ, אך בפועל בהצהרה יש יותר ריק מאשר תוכן כי אין בה התחייבות ללוחות זמנים. אנחנו למדים כי המדינה אינה רוצה להכיר בדארפורים כפליטים בכל מחיר, ואין פה בחינה בלב פתוח של בקשות המקלט בקריטריונים הבינלאומיים. ההצהרה שלא יתנו יותר אשרות הומניטאיות היא המשך ישיר של טענותינו בבג"ץ. כל מה שהמדינה עשתה במתן בקשות מקלט ל-800 איש היא אפליה ברורה וזריעת ריב וסכסוך בתוך הקהילה ללא שום היגיון או בסיס או הסבר למה נתנו להם מעמד בעבר".

    בדצמבר 2017 התקיים הדיון הראשון בבג"ץ בנושא, שבו מתחו השופטים ביקורת על גרירת הרגליים של המדינה בגיבוש מדיניות בנוגע למעמדם בישראל של יוצאי חבל דארפור בסודאן. אולם, בדיון לא נקבע לוח זמנים או תאריך יעד לקביעת מדיניות כזו.

    בדיון דרשה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לדעת מה לוח הזמנים לגיבוש מדיניות כוללת בנושא, אך לא הצליחה לקבל מענה. השופטת חיות התריעה בפני נציגת המדינה, עו"ד הדס ערן מהפרקליטות, כי כל עוד לא גובשה מדיניות כזו, על המדינה להכריע בבקשות המקלט.

    נשיאת העליון העירה כי העדר המדיניות הוא ההסבר שהציגה המדינה לאי קבלת ההחלטה בעניינם של אלפי בקשות מקלט שהוגשו מצד אזרחים סודאנים. על כך השיבה עו"ד ערן כי מתן המעמד למאות יוצאי דארפור מעיד על "פעולות ממשיות" והתייחסה לכך שגירוש מבקשי המקלט ישפיע על גיבוש המדיניות ביחס אליהם.

    https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.6601010