ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

המדינה מעודדת גירוש מבקשי מקלט, וזונחת את אלה שעוד שוהים בארץ

תאריך: 8.5.18 מקור: הארץ, לי ירון

מבקר המדינה יוסף שפירא מפרסם היום (שלישי) דו"ח מעקב המעלה כי המדינה טרם סיפקה תשתיות בריאות ורווחה ראויות למבקשי המקלט, זרים כהגדרתו, הנמצאים בישראל. זאת בהמשך לדו"ח קודם בנושא מ-2014. "אף שעברו שלוש שנים ממועד פרסום הדו"ח הקודם, נראה כי הממשלה נוקטת גישה פאסיבית אשר פוגעת בסופו של יום בעיקר בחלשים שבין הזרים", נכתב בדו"ח הנוכחי.

עוד מציין שפירא כי הממשלה טרם נקטה פעולות ממשיות להבטחת זכויות האדם הבסיסיות של מבקשי המקלט כך שיעלו בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. "יש לראות בחומרה את ממצאי המעקב של דו"ח זה המעידים על תיקון חלקי בלבד של הליקויים שהועלו בביקורת הקודמת על המשרדים הנוגעים בדבר... בדו"ח הקודם קבעה הממשלה מדיניות הכוללת עידוד עזיבה של זרים, אך לצד זאת זנחה את גיבוש המדיניות לטיפול בזרים שעודם שוהים בארץ".

המבקר כורך את אי הטיפול במבקשי המקלט בפגיעה בתושבים הישראלים החיים לצדם. "על הממשלה לנקוט פעולות שימנעו את הפגיעה במערך חייהם של אזרחי המדינה עקב כניסת הזרים לארץ, ובד בבד להבטיח את זכויות האדם הבסיסיות של הזרים, כמתחייב מהחוק ומהדין הבינלאומי. אזרחי המדינה והזרים המתגוררים בה כרוכים אלו באלו, והזנחה של בני הקבוצה האחת בידי המדינה מרעה את תנאי החיים של בני הקבוצה האחרת ופוגעת בהם".

בדבריו מותח המבקר ביקורת על היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, אשר לא השלים מאז פרסום דו"ח קודם בנושא לפני יותר משנתיים את בחינת עמדתו בסוגייה האם אי-פעולות הממשלה להבטחת אמצעים חומריים מינימליים שיאפשרו לנזקקים ולחלשים מבין מבקשי המקלט להתקיים בחברה, עולות בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועם הדין הבינלאומי. זאת כפי שפורסם לראשונה השבוע ב"הארץ".

על פי המבקר, גם משרד הרווחה, שכפי שפורסם ב"הארץ" אינו מעניק שירותים למבקשי המקלט, החל רק בשנת 2016 לפעול למיפוי צורכי הרווחה של מבקשי מקלט שאינם בני הרחקה. המיפוי לא היה שלם, שכן הוא לא כלל את צורכי הרווחה של מבקשי מקלט שאינם יכולים לעבוד ושל מבקשים שהיו קורבנות עינויים. נוסף על כך, בשל התקציב המצומצם שהוקצה למילוי צורכי הרווחה של מבקשי המקלט, יינתן מענה רק לחלק מהצרכים הקיימים.

כמו כן, המבקר כותב על אי-גיבוש מדיניות בנוגע לטיפול בקורבנות עינויים. במאי 2006 החליטה הממשלה להקים ועדת מנכ"לים קבועה שתתאם את המאבק בסחר בבני אדם בכל הנוגע לאכיפה, הגנה על נפגעי הסחר ולתוכניות המניעה. הוועדה החליטה למנות צוות שיעסוק בנושא קורבנות העינויים, ובמאי 2012 התכנס הצוות לדיון ראשון. מאז, במשך כחמש שנים, לא גיבשה הוועדה מסקנות בנושא. זאת אף שבמהלך השנים האלו מתחו גורמים בזירה הבין-לאומית ביקורת על המענה שמספקת ישראל לקורבנות עינויים שאינם בני הרחקה. "פעולות ועדת המנכ"לים בנושא זה מלמדות כי היא לא חתרה בנמרצות הנדרשת לגיבוש דרך פעולה לטיפול בקורבנות עינויים ובתקופות מסוימות אף התאפיינה פעולתה בתחום זה בגרירת רגליים", כתב המבקר.

בדוח מפורט כי "קיום תנאי מחיה בסיסיים לזרים השוהים בארץ זה תקופה ארוכה מותנה, על פי רוב, ביכולתם לעבוד ולהתפרנס משכר עבודתם. משנת 2008 מדיניות הממשלה היא שלא לתת רישיון עבודה לזרים שאינם בני הרחקה". בשנת 2010 הציגה המדינה לבג"ץ הסדר ביניים שיופעל במשך כשישה חודשים, ולפיו לא ייאכף האיסור להעסיק מבקשי מקלט בקטגוריה זו. גם לאחר סיום המעקב, בינואר 2018, עדיין נותר הסדר אי-האכיפה על כנו. משמעות הדבר היא כי אפשרות מבקשי המקלט להתקיים בכבוד ולספק את צורכיהם המינימליים עדיין תלויה ביכולתם להשיג עבודה ששכר בצדה, בהסדר ארעי המיושם זה שבע שנים.

"יישום הסדר אי-האכיפה במשך זמן כה רב פוגע בעקרונות היסוד של שלטון החוק", כותב המבקר. "רשות האוכלוסין המשיכה ליישם את הסדר אי-האכיפה באופן המערים מגוון קשיים על זרים ועל מעסיקים פוטנציאליים: רישיון הישיבה שמנפיקה רשות האוכלוסין לזרים שאינם בני הרחקה מנוסח בלשון עמומה, ועקב כך גם לזרים, שהאיסור על העסקתם אינו אמור להיאכף, אין מעמד ברור או מסמך המאשר כי מותר להעסיקם. באופן הניסוח באתר המרשתת של הרשות יש כדי לשמר את חוסר הבהירות של המידע המוצג למעסיקים פוטנציאליים. מסע ההסברה של הרשות משמר את העמימות בדבר חוקיות ההעסקה של זרים שאינם בני הרחקה, מאחר שגם בו לא מובהר כי קיימת מדיניות אי-אכיפה של איסור העסקתם של זרים כאמור. כל אלה עלולים להקשות על זרים שאינם בני הרחקה למצוא עבודה כדי להתקיים בכבוד", פירט שפירא.

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.6071207