ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

המדינה לבג"ץ: הגענו להסדר עם מדינה שתקלוט אזרחי אריתריאה

צילום: אקטיבסטילס
תאריך: 2.6.13 מקור: אילן ליאור, הארץ

ישראל הגיעה להסדר עם מדינה, שאליה יועברו אזרחי אריתריאה שהגיעו לארץ, והיא נמצאת במגעים מתקדמים עם שתי מדינות נוספות, שישמשו מדינות מעבר לאזרחי סודאן, כך אמרה היום נציגת המדינה, עו"ד יוכי גנסין, בדיון בעתירה נגד החוק למניעת הסתננות בבג"ץ. לדברי גנסין, המדינה צפויה לדחות קרוב ל-100% מבקשות המקלט של יוצאי אריתריאה.

גנסין משיבה לעתירה של ארגוני זכויות אדם שדורשים לבטל את התיקון לחוק, שקובע כי ניתן להחזיק מהגר בלתי חוקי במשמורת לפרק זמן של שלוש שנים, בהתבסס על עבירת ההסתננות לבדה. על פי התיקון, שהתקבל בינואר 2012 ונכנס לתוקפו לפני שנה, רק טעמים הומניטאריים מיוחדים, ובהם גילו ומצב בריאותו של המהגר, מאפשרים לבית הדין ממשמורת לשחררו קודם לכן. "ספק אם אי פעם נצרב בספר החוקים של מדינת ישראל חוק שפגיעתו בזכות לחרות באמצעות מעצר מינהלי היא כה אנושה", נכתב בעתירה, עליה חתומים חמישה אזרחי אריתריאה השוהים בישראל, ועמם א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים), מוקד סיוע לעובדים זרים, האגודה לזכויות האזרח, קו לעובד והמרכז לקידום פליטים אפריקאים. העתירה נידונה בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס.

עו"ד גנסין טענה בדיון כי קרוב ל-100% מבקשות המקלט של אריתראים מבוססות על עריקה או יציאה שלא כדין מהמדינה. "ייתכנו מקרים של אריתראים שהם אכן מתנגדי משטר", אמרה גנסין, שהוסיפה כי המדינה מעריכה כי יהיה מדובר במיעוט וציינה כי שר הפנים דחה בימים האחרונים שלוש בקשות מקלט של אריתראים.מדובר בבקשות הראשונות שהמדינה השיבה להן, מתוך 1,400 בקשות של כלואים.

המדינה אינה מגרשת את אזרחי אריתריאה חזרה למדינתם בשל הסכנה הנשקפת להם שם. עם זאת, המדינה אומרת כי את אזרחי סודאן היא אינה מגרשת רק בשל היעדר יחסים דיפלומטיים עם סודאן ולכן ניתן לדעת המדינה להחזירם דרך מדינה שלישית. ראוי לציין כי ב-2011 עמד שיעור ההכרה ברחבי העולם באריתראים כפליטים על 74%.

"בקשתם של אלה שיש להם עילת מקלט פרטנית תידון ובמידת הצורך יינתן להם מקלט", אמרה גנסין. "כל היתר ייצטרכו לצאת את מדינת ישראל למדינה שלגביה יש הבנה. עם מדינה אחת הושג הסדר ועם עוד שתי מדינות הדבר הזה מצוי בדרך". גנסין הסבירה כי מדינת היעד נועדה לאזרחי אריתריאה בעוד שהמדינות הנוספות נועדו לאזרחי סודאן.

גנסין התייחסה גם לצניחה במספר המסתננים וטענה כי אינה נובעת מהגדר שהוקמה בגבול עם מצרים אלא משינוי החוק. רק היום דיווחה רשות האוכלוסין וההגירה כי בחודש מאי נכנסו לישראל שני מסתננים, לעומת 2,031 במאי בשנה שעברה.

"אם לא היינו מחוקקים את התיקון לחוק למניעת הסתננות ישראל היתה מוצאת את עצמה עם 80 אלף מסתננים היום, 100 אלף בשנה הבאה, 120 אלף בשנה הבאה ולהערכתי בטור גיאומטרי עם הרבה יותר בשנה שאחריה", אמרה גנסין.

עו"ד יונתן ברמן, ראש הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, אמר בדיון כי "מידתיות של חוק לא יכולה להיקבע על פי השאלה אם תימצא המדינה שתעשה טובה למדינת ישראל ותפטור אותה מן העונש הזה. גם אם תימצא המדינה שתיקח מחר את 2,000 האנשים שנמצאים במשמורת, החוק הזה עדיין יהיה בספר החוקים, ומכוחו המדינה תתחיל לעצור את אלה שבחוץ".