ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

המדינה לא קבעה תנאים למתן מעמד ל-200 פליטים מדארפור; המספר נקבע באקראי

תאריך: 26.6.17 מקור: הארץ, אילן ליאור

המדינה הודיעה לפני שבועיים וחצי כי החליטה להעניק תושבות ארעית ל–200 מבקשי מקלט מחבל דארפור שבסודאן, אך טרם גיבשה קריטריונים שלפיהם ייקבע מי יקבל את המעמד. בדיקת "הארץ" גילתה כי המספר 200 נבחר באופן אקראי לחלוטין. שר הפנים אריה דרעי ביקש לדחות את ההכרעה בעניין מתן המעמד ליוצאי דארפור עד שבית המשפט העליון יכריע בעתירה נגד מדיניות הגירוש של מבקשי מקלט לאוגנדה ולרואנדה. לבסוף, בלחץ היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הסכים דרעי להעניק תושבות לחלק קטן מהם. מנדלבליט דרש להעניק מעמד לקבוצה גדולה ואילו דרעי ביקש להסתפק במספר מצומצם. הפשרה היתה להעניק ל–200 יוצאי דארפור מעמד של תושב ארעי, המקנה זכויות סוציאליות ובראשן ביטוח בריאות ממלכתי.

בתשובה לשאלת "הארץ" מדוע הוחלט להעניק מעמד דווקא ל–200 יוצאי דארפור אמר דרעי בשבוע שעבר כי זהו "שלב ראשון". הוא מינה צוות בראשות ראש מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין, יוסי אדלשטיין, לקביעת הקריטריונים שלפיהם יינתן המעמד. היחידים שיודעים בשלב זה שיקבלו מעמד הם כ–20 אזרחי סודאן מחבל דארפור ומהרי הנובה, שהגישו עררים לבית המשפט המחוזי בעקבות ההתעלמות הממושכת של רשות האוכלוסין מבקשות המקלט שלהם. המדינה הודיעה לבית המשפט כי האחרונים יקבלו מעמד עוד לפני שגובשו קריטריונים. רבים אחרים הסיקו כי יוכלו לקבל מעמד רק אם יהיה להם ייצוג משפטי, ולכן שכרו לאחר הודעת המדינה עורכי דין פרטיים.

לפי נתונים שמסרה באחרונה רשות האוכלוסין וההגירה בתשובה לבקשת חופש מידע של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל ישראל, 2,312 בקשות מקלט של יוצאי דארפור ממתינות להכרעה. היחידה הבוחנת בקשות מקלט ערכה ראיונות מקיפים לכ–80% מהם, אך לא גיבשה חוות דעת באף תיק ולא העבירה אף אחת מהבקשות לדיון בוועדה המייעצת לשר הפנים לענייני פליטים. המדינה דיווחה לבתי המשפט כמה פעמים בשנים האחרונות כי היא מגבשת מדיניות בעניינם של יוצאי דארפור. בינתיים, עיכבו כל שרי הפנים האחרונים את הטיפול בבקשות המקלט הפרטניות שהגישו יוצאי דארפור, ששיעורי ההכרה בהם כפליטים גבוהים מאוד ברחבי העולם.

"מתוך למעלה מ–2,000 מבקשי מקלט ניצולי רצח העם בסודאן, אשר נמשך בימים אלה, היחידים שיודעו כי הם מצויים ברשימה הם מי שיכלו להרשות לעצמם לממן הליכים משפטיים בשתי ערכאות", אמר עו"ד נמרוד אביגאל מהיא"ס, ארגון בינלאומי המסייע לפליטים. "היתר נותרו בחוסר ודאות הן לגבי הימצאותם ברשימה והן לגבי עתיד הטיפול בבקשת המקלט שלהם", הוסיף. ארגון היא"ס פנה ליועץ המשפטי לממשלה ולרשות האוכלוסין בשם כ–70 דארפורים וביקש לדעת אם הם צפויים לקבל מעמד של תושב ארעי. אחרת, דורש הארגון להכריע בהקדם בבקשות המקלט שלהם ולהעניק להם בינתיים מעמד שמקנה להם זכויות סוציאליות.

חן בריל־אגרי מאמנסטי אינטרנשיונל מתחה גם כן ביקורת על הרשויות. "משמח מאוד שמשרד הפנים הודה סוף סוף שגם לשיטתו הדארפורים והנובים הם פליטים, אחרי שנים של הסתרות ושקרים. ועכשיו, הם אומרים לאלפי הדארפורים להמתין. עשר שנים בלי מעמד, בלי זכויות סוציאליות — שנים שבהן היו כלואים בסהרונים ובחולות רק כי הצליחו להימלט מרצח עם ולברוח מהתופת — לא מספיקות? מי שזכאי למעמד צריך לקבלו לאלתר, אנשים אלו חיכו מספיק".

עד היום הכירה ישראל בפליט אחד בלבד מחבל דארפור לאחר מאבק משפטי ממושך. מוטסים עלי, ממנהיגי קהילת מבקשי המקלט בישראל, קיבל את המעמד לפני שנה, ארבע שנים אחרי שהגיש בקשת מקלט. דרעי הכיר בו כפליט בלחץ היועץ המשפטי לממשלה. בזמן שהמתין למענה, נשלח עלי למתקן חולות והוחזק שם שנה וחודשיים. הוא שוחרר לבסוף בעקבות הליכים משפטיים, משום שלא קיבל מענה לבקשת המקלט שהגיש בזמן סביר. באוקטובר בשנה שעברה הודיעה המדינה כי לא תזמן עוד יוצאי דארפור למתקן חולות, משום שרובם המכריע הגישו בקשות מקלט ולא נענו זמן רב.

בינואר השנה נחשף כי רשות האוכלוסין הסתירה במשך יותר משנתיים חוות דעת לפיה מבקשי מקלט מדארפור, שאינם בני השבטים הערביים, זכאים למעמד פליט. באותו חודש אמר נציג רשות האוכלוסין בדיון בכנסת כי שר הפנים דרעי אינו מתכוון לקבל החלטה בעניינם של יוצאי דארפור עד שבית המשפט העליון יכריע אם לאשר גירוש מבקשי מקלט לאוגנדה ולרואנדה. חודשיים אחר כך חזר על כך דרעי במכתב למשנה ליועמ"ש, דינה זילבר. בדיון בוועדת הפנים של הכנסת בשבוע שעבר אמר דרעי כי "סודאן היא מדינת אויב, אבל האנשים שנכנסו משם ברחו מסודאן בגלל שהם נרדפים בסודאן". הוא השיב לדבריה של ח"כ ענת ברקו (ליכוד), שמחתה בפניו על ההחלטה להעניק מעמד של תושב ארעי ל–200 יוצאי דארפור, שכן סודאן היא מדינת אויב. איש מקודמיו של דרעי בתפקיד לא התבטא באופן דומה.

בינתיים, נדרשת המדינה להגיב עד אמצע החודש הבא לעתירה שהגישו עורכות הדין מיכל פומרנץ וכרמל פומרנץ, בדרישה להורות לרשות האוכלוסין להכריע בבקשות המקלט של יוצאי דארפור. העתירה הוגשה בשם 24 דארפורים שבקשותיהם למקלט לא נענו זמן רב. בעתירה נטען כי החלטת שר הפנים לעכב את ההחלטה בעניינם של כל יוצאי דארפור אינה עולה בקנה אחד עם נוהל הטיפול במבקשי מקלט ועם התחייבויות שניתנו לבית המשפט, ופוגעת קשות בזכויות יסוד של העותרים.

http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.4197075