ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

המדינה לא אפשרה להגיש בקשות מקלט, וכעת דוחה אותן בנימוק שהוגשו באיחור

אליהו הרשקוביץ
תאריך: 31.3.16 מקור: הארץ, אילן ליאור

רשות האוכלוסין וההגירה החלה לדחות בחודשים האחרונים בקשות מקלט של אזרחי אריתריאה וסודאן בשל איחור בהגשתן. מי שהגישו בקשה יותר משנה לאחר כניסתם לישראל קיבלו תשובה שלילית אוטומטית בלי שטענותיהם נבדקו — אף שלרבים מאזרחי אריתריאה וסודאן לא ניתנה כלל אפשרות להגיש בקשת מקלט בשנתם הראשונה בישראל. עד 2012 סירבה המדינה באופן גורף לבחון בקשות מקלט של אריתראים וסודאנים משום שזכו להגנה זמנית ולא גורשו מישראל.

רק ב–2012, בעקבות התיקונים לחוק למניעת הסתננות והליכים משפטיים שלא הותירו ברירה, החלה המדינה לאפשר הגשת בקשות מקלט של אריתראים וסודאנים שהוחזקו במתקני כליאה. לאחרים ניתנה האפשרות להגיש בקשת מקלט רק ב–2013, חודשים רבים לאחר שפסק גל ההגירה לישראל. 

בשום שלב לא עדכנה רשות האוכלוסין וההגירה את אזרחי אריתריאה וסודאן כי שינתה את מדיניותה והחלה לאפשר להם להגיש בקשות מקלט. בשנתיים האחרונות הגישו אלפי אריתראים וסודאנים בקשות מקלט. הרשות בחנה חלק מהן, גם אם הוגשו יותר משנה לאחר כניסת המבקש לישראל. פרט למעטים שהוכרו כפליטים, דחתה הרשות את כל בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה שנבדקו: לרוב, באותו נימוק, שעריקות מצבא אריתריאה אינה עילה מספקת לקבלת מעמד פליט. הרשות לא השיבה כלל לבקשות של יוצאי חבל דארפור בסודאן, אף שחלקן הוגשו לפני יותר משלוש שנים.

סעיף הנוגע לנוהל הטיפול במבקשי מקלט, שנכנס לתוקף בינואר 2011, קובע כי "נתין זר שיפנה לראשונה בבקשה למקלט מדיני לאחר שחלפה שנה מיום כניסתו לישראל, בקשתו תידחה על הסף". עוד קובע הנוהל כי אם "הציג הנתין הזר במעמד הפנייה טעמים מיוחדים להגשת בקשתו באיחור, תיבחן פנייתו על ידי ראש צוות באגף המסתננים ומבקשי המקלט ברשות, שיהיה מוסמך להחליט על קבלת הבקשה לטיפול על אף האיחור". ככל הידוע, רשות האוכלוסין החלה לעשות שימוש בסעיף זה רק בקיץ 2015. 
בשבוע שעבר הגיש אזרח אריתריאה המוחזק במתקן חולות ערר על ההחלטה לדחות את בקשתו למקלט. בערר, שהוגש לבית הדין לעררים בתל אביב באמצעות עו"ד אסף וייצן מהמוקד לפליטים ולמהגרים, נטען שהדחייה האוטומטית של בקשות מקלט בשל שיהוי בהגשתן מנוגדת לדין הבינלאומי ונגועה בחוסר סמכות. העורר מבקש כי עד לפרסום ברור של שינוי המדיניות, תאפשר המדינה לאריתראים וסודאנים להגיש בקשות מקלט גם אם הם שוהים בישראל יותר משנה.

מגיש הערר נכנס לישראל ב–2010 ונלקח ישירות לכלא סהרונים. לדבריו, הצהיר מיד כי בא לישראל עקב סכנה שנשקפת לו באריתריאה. ב-2014 הבין שיש באפשרותו להגיש בקשת מקלט ומילא טפסים בסיוע מתנדבים, אך בדיעבד גילה כי הטפסים לא הוגשו. בנובמבר 2015, פחות מחודש לאחר שנכנס למתקן חולות, הגיש בקשת מקלט. בינואר זומן לראיון והסביר מדוע לא הגיש בקשה מוקדם יותר, אך זמן קצר לאחר מכן קיבל דחייה של בקשתו כי הוגשה "באיחור".

כפי שפורסם ב"הארץ", בינואר השנה המתינו למענה יותר מ-10,000 בקשות מקלט, רובן של אריתראים וסודאנים. בשנה שעברה הסתיים הטיפול בכ-900 בקשות בלבד. כולן נדחו, פרט לשני אזרחי אריתריאה שקיבלו מעמד פליט. חרף העומס, הוועדה הבוחנת את בקשות המקלט לא התכנסה מיוני 2015 במשך יותר משמונה חודשים, בשל פרישתו של עו"ד אבי חימי מראשותה. רק בתחילת החודש הזה הודיע שר הפנים אריה דרעי על מינוי עו"ד ציון אמיר ליו"ר הוועדה.

"שנים ארוכות הצהירה המשיבה שאין היא בוחנת בקשות של אזרחי אריתריאה וסודן, שכן אין היא יכולה להרחיקם ולכן מעדיפה לבחון תחילה את בקשותיהם של מי שניתן להרחיקם מישראל", נכתב בערר. "מדיניות 'ההגנה הזמנית' או 'אי ההרחקה' עומדת בעינה, מדוע לפתע אצה למשיבה הדרך? באופן בלתי נמנע מתגנב החשד שהמשיבה מבקשת 'לחסוך' לעצמה מאמץ ולהימנע מבחינת בקשות למקלט בדרך של הכרזה כי הוגשו באיחור".

רשות האוכלוסין וההגירה מסרה בתגובה כי "נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני פורסם בינואר 2011 והמדיניות לא השתנתה. הנוהל מסמיך לדחות על הסף בקשתו של מי שחלפה שנה מכניסתו לישראל. עם זאת, הנוהל קובע כי באפשרות המבקש להציג טעמים מיוחדים להגשה באיחור ואלו ייבחנו".

עוד הוסיפה הרשות כי "אין מחלוקת שהחל מיוני 2012 מוגשות בקשות למקלט על ידי אריתריאים וסודאנים, בניגוד לדעה הרווחת שהרשות מונעת מהם הגשה של בקשות. ולראיה, עד כה הוגשו אלפי בקשות למקלט של נתינים אריתריאים וסודאנים. עובדה זו אף צוינה בפסקי דין של בית המשפט העליון בעניין החוק למניעת הסתננות. לעניין הערר שהוגש, תשובתנו המפורטת תימסר במסגרת הטיפול בערר בבית הדין לעררים".

http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2899953