ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

המדינה הודתה כי לא בדקה 1,400 בקשות מקלט של כלואים אפריקאים

צילום: א.ס.ף
תאריך: 28.5.13 מקור: אילן ליאור, הארץ

מדינת ישראל לא השלימה את הליך הבחינה של אף אחת מ-1,404 בקשות המקלט שהגישו לה אזרחים זרים המוחזקים במתקני הכליאה. ואף על פי כן קבעה המדינה, בתשובתה לבג"ץ בעתירה נגד התיקון לחוק למניעת הסתננות (המאפשר כליאת מבקשי מקלט לפרק זמן מינימלי של שלוש שנים), כי רוב המסתננים לישראל מגבולמצרים הם מהגרי עבודה ולא מבקשי מקלט. זאת, בלי שהמדינה בחנה את ענייניהם באופן פרטני.

בתשובה לבג"ץ, שהוגשה לפני כשבועיים, הדגישה המדינה פעמים רבות שמניע כלכלי הוא הגורם העיקרי להסתננות לישראל. כך, למשל, בסעיף 44 לתשובה נכתב כי "כוונת המחוקק היתה לבלום את גל המסתננים שפקד את מדינת ישראל בשנים האחרונות בממדים משמעותיים, שהינו בעיקר גל הגירה כלכלי". תכלית החוק היא "בלימה והתמודדות עם הגירה כלכלית רחבת היקף", הוסיפה המדינה בסעיף 90.

המדינה ציינה בתשובתה שהחוק נועד "לאפשר למדינה לממש את ריבונותה כלפי המסתננים אשר אינם זכאים למקלט מדיני בישראל, קרי למנוע את הסתננותם לישראל, ואגב כך להחזיקם במשמורת למשך תקופה ארוכה מזו הקבועה בחוק הכניסה לישראל".

עוד נכתב בתשובת המדינה, שהתיקון לחוק נועד "לבלום את תופעת ההסתננות של מי שאינם פליטי חרב עוד בהיותם מצויים במדינות מוצאם". המדינה חזרה שוב ושוב על כך שהחוק מונע תמריץ כלכלי גבוה להסתננות לישראל.

כעת, בתשובה לבקשה להשלמת פרטים, שהגיש עו"ד יונתן ברמן, ראש הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, מודה המדינה לראשונה כי למעשה לא השלימה את הבחינה של לא אף אחת מבקשות המקלט של המוחזקים במתקני כליאה.

נציגי הפרקליטות, עוה"ד יוכי גנסין, מיכל מיכלין-פרידלנדר, מוריה פרימן ורז רוזנברג, השיבו לברמן: "עד כה לא הסתיים הליך ההכרעה בעניין בקשות המקלט של נתינים אריתראים וסודאנים המוחזקים במשמורת, ואשר הגישו בקשות מקלט. הבקשות מצויות בשלבים שונים של בחינה". 

החוק קובע שחובה על המדינה להתחיל לבחון בקשת מקלט בתוך שלושה חודשים ולהשלים את הטיפול בה עד תשעה חודשים לאחר הגשתה. במוקד סיוע לעובדים זרים אומרים שזמן רב הקשתה המדינה על הגשת בקשות מקלט. רק בספטמבר החל המוקד להגיש בקשות רשמיות בשם מוחזקים במתקני כליאה.

בקרוב ימלאו תשעה חודשים להגשת הבקשות הראשונות. אם לא תשיב המדינה למבקשי המקלט עד אז, תהיה לבית הדין למשמורת עילה לשחרר אותם. בארגוני זכויות האדם אומרים שאין זה מקרה שהבקשות אריתראים וסודאנים אינן נבדקות, אלא זו מדיניות מכוונת. 

בין ארגוני זכויות האדם לבין רשות האוכלוסין וההגירה יש מחלוקת על המועד שאליו יש להתייחס בנוגע להגשת בקשת המקלט. הארגונים סבורים שאת ספירת הזמן יש להתחיל מרגע פניית מבקש מקלט לנציג הרשות או שירות בתי הסוהר.

לעומת זאת, הרשות טענה לאחרונה בבית המשפט כי הגשת הטפסים היא המועד הקובע. בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע קיבל, בחודש שעבר, את עמדת מוקד סיוע לעובדים זרים בעניינו של אזרח סודאן, והורה לשחררו, כי רשות האוכלוסין וההגירה לא החלה את הטיפול בבקשתו יותר משלושה חודשים לאחר פנייתו הראשונה, אף שאת הטפסים מילא רק מאוחר יותר. 

לפי תשובת המדינה, אין בבתי הכלא אף מהגר שהגיש בקשת מקלט לפני יותר מתשעה חודשים. עם זאת, העובדה שלא הושלם הטיפול באף אחת מבקשות המקלט של המוחזקים במתקני הכליאה עומדת לכאורה בסתירה לטענות המדינה בתשובתה לבג"ץ, כי מתקיים איזון ראוי בין התיקון לחוק לבין המנגנון המסדיר את בחינת הבקשות. "אכן, אין להתעלם מכך כי השמה במשמורת מגבילה את חירותם של המסתננים, אולם בה בעת היא מבטיחה כי מי מבין המסתננים שהגיש בקשת מקלט פרטנית יזכה לבחינה מהירה ויעילה של בקשתו", נכתב בתשובת המדינה.

עו"ד ברמן אומר כי "משרד הפנים מחזיק זה כשנה אלפיים מבקשי מקלט, בהם קורבנות עינויים וילדים, במעצר מינהלי בתנאים קשים, אף על פי שאין כל אפשרות לגרשם". לדבריו, "העובדה שעד כה לא הסתיימה בחינתה של אפילו בקשת מקלט אחת מצביעה על האכזריות של הכליאה הממושכת ועל ההטעיה הגדולה של המדינה: בעוד משרד הפנים מצהיר בבית המשפט ולפני הציבור שכל הכלואים אינם פליטים כלל, מעמדם מעולם לא נבדק".

על פי תשובת המדינה לבג"ץ, בישראל שוהים היום כ-56 אלף מסתננים, 66% מהם מאריתריאה, 25% מסודאן והשאר ברובם ממדינות אחרות באפריקה. אזרחי אריתריאה וסודאן זוכים להגנה קולקטיבית ואינם מגורשים מישראל. כ-2,000 מהגרים מוחזקים היום במתקני כליאה בישראל, כ-1,750 מהם בהתאם לתיקון לחוק למניעת הסתננות, שנכנס לתוקף ביוני 2012. מתקן הכליאה הגדול ביותר הוא סהרונים, שמוחזקים בו 1,630 מהגרים, מהם 1,416 גברים, 203 נשים ו-11 קטינים. 

בתשובתה לבקשה לקבלת פרטים נוספים, המדינה סירבה לפרט כמה מהכלואים לפי החוק למניעת הסתננות נעצרו לפי "נוהל הטיפול במסתננים המעורבים בהליך פלילי". הנוהל מאפשר לכלוא ולבטל את אשרת השהייה של מסתנן החשוד בעבירה פלילית, גם אם אין די ראיות להעמידו לדין פלילי. כך, במצבים מסוימים, עושה המדינה שימוש בנוהל כדי לכלוא מהגרים לתקופה בלתי מוגבלת, אף שאין כל הוכחה לכך שעברו עבירה, פרט לעצם ההסתננות לישראל.

עם זאת, המדינה מסרה נתונים אחרים שלא היו גלויים עד כה. כך, למשל, מסרה כי מאז כניסת התיקון לחוק לתוקף, בשנה שעברה, לא גורשו אזרחי אריתריאה או סודאן מישראל, אך שלושה אזרחי אריתריאה ו-2,104 אזרחי סודאן יצאו מישראל מרצון, 534 מהם שהוחזקו במתקן כליאה. זאת, אף שלפי עמדת נציבות הפליטים של האו"ם, לא תיתכן חזרה מרצון מבין כותלי הכלא, שכן כאשר נשללת מאדם חירותו, לא ניתן להתייחס להחלטתו כאל החלטה הנובעת מרצון חופשי. 

עוד מתברר כי כ-160 מהגרים מוחזקים באגף 14 בסהרונים, שבו מוגבלת תנועתם ברוב שעות היממה. רבים מהם, מסבירה המדינה, הועברו לשם לאחרונה בעקבות אירוע שבו סירבו עשרות כלואים במתקן להתייצב לספירה. "זה אגף שבו שוהים מסתננים עם בעיות משמעת ובכלל זה פגיעה בשוהים אחרים", מסבירים נציגי הפרקליטות. הם מציינים כי פרט למגבלות על שעות היציאה לחצר – שעתיים בבוקר ושעתיים בצהריים – התנאים זהים לאגפים האחרים בסהרונים. 

ביום ראשון ידון בג"ץ, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בעתירת ארגוני זכויות האדם נגד התיקון לחוק למניעת הסתננות. את העתירה הגישו יחד מוקד סיוע לעובדים, האגודה לזכויות האזרח, אס"ף (ארגון סיוע לפליטים), קו לעובד והמרכז לקידום פליטים אפריקאים, באמצעות עו"ד ברמן, ענת בן דור, עודד פלר ואסף וייצן. נציבות האו"ם לפליטים ביקשה, באופן חריג, להצטרף לעתירה כידידת בית המשפט, ואילו ועד תושבי דרום תל אביב ביקש להצטרף למשיבים.

לכתבה: http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2032091