ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

המדינה גרמה לחסימת חשבונות הבנק של מאות מבקשי מקלט

תאריך: 22.5.18 מקור: הארץ, לי ירון

רשות האוכלוסין וההגירה שינתה את מספר הזיהוי המופיע באשרה של מבקשי מקלט רבים, וכתוצאה מכך נשללה מהם הגישה לחשבון הבנק והם אינם יכולים למשוך כסף ולבצע פעולות יומיומיות. לפי עדויות שנאספו החל מדצמבר, הרשות שינתה את מספרי הזיהוי המופיעים באשרות מבלי להזכיר בהן את המספר הישן. כעת הבנקים מונעים גישה לחשבונות ממבקשי מקלט שמספר הזיהוי שלהם שונה ושאי אפשר לאמת את זהותם.

עשרות רבות של פניות בנושא הגיעו למוקד לפליטים ומהגרים, וגם ארגונים נוספים דיווחו על תלונות, כך שבמוקד מעריכים כי לכל הפחות נפגעו מהחלטת הרשות מאות מבקשי מקלט. האשרות הניתנות למבקשי המקלט הן לרוב המסמך המזהה היחיד שבידם, וברשות האוכלוסין לא הודיעו להם על השינוי בעת שערכו אותו.

לא ברור מדוע בחרו ברשות לשנות את מספרי הזיהוי של חלק ממבקשי המקלט ואצל אחרים להותיר את המספר הישן, ומהי מטרת השינוי. ברשות האוכלוסין טוענים שמדובר במקרים נקודתיים וכי הרשות פועלת להסדרת הסוגיה. במוקד לפליטים ומהגרים מעידים כי הפניות הראשונות בנושא התקבלו ממבקשי מקלט ששוחררו מחולות. 

עם סגירת המתקן התייצבו המשוחררים ברשות האוכלוסין בבקשה לחדש את אשרתם. ברשות ניתנה להם אשרה חדשה, אך במקום מספר הזיהוי שנכתב בכל מסמך שקיבלו לאורך השנים הופיע מספר חדש. "היו עשרות רבות של מקרים שהגיעו לטיפולנו, עובדה המוכיחה שהבנקים מתעקשים על מסמך מזהה נושא המספר שעמו נפתח החשבון", אמרו במוקד לפליטים ומהגרים. "לרוב מבקשי המקלט, אשרת השחרור בתנאים מגבילים היא אמצעי הזיהוי היחידי בהיעדר דרכון או מסמכים מזהים אחרים תקפים. פקידי רשות ההגירה יכולים על נקלה להוסיף בשורות ההערות את המספר המזהה הישן ואנו קוראים לרשות לעשות זאת באופן מיידי". במוקד ביקשו מהרשות להוסיף באשרות הערה בדבר שינוי מספר הזיהוי ולציין את מספר האשרה הישנה, אך לא נענו.

הלוואה לשכר דירה

ב', מבקש מקלט מאריתריאה שגר ברעננה, לא היה יכול לשלם את שכר הדירה שלו החודש מפני שהבנק אינו מאפשר לו גישה לחשבונו. הוא עובד בסופרמרקט ומקבל משכורת קבועה, אולם מרגע ששונה מספר הזהות עליו להיעזר באחרים. לדבריו, "כשנתנו לי את הוויזה החדשה לא שמתי לב ששינו לי את המספר. עכשיו אני לא יכול להפקיד כסף בבנק ולא להוציא. חזרתי לרשות ההגירה ואמרתי להם שיש לי בעיה עם הבנק בגלל השינוי, אבל אמרו לי שאין להם מה לעשות. עכשיו אני צריך ללוות כסף מחברים שלי, השותפים שלי משלמים גם בשבילי את שכר הדירה בגלל זה. קשה מאוד".

הגוס, מבקש מקלט נוסף מאריתריאה, נתקל בבעיה זהה. הוא הגיע לישראל ב–2011, ומאז חידש את אשרת השהייה כל כמה חודשים. כששוחרר מחולות במארס ניגש ללשכת האוכלוסין בבני ברק, ושם ניתנה לו אשרה עם מספר זיהוי חדש. "אני גר עם חברים בתל אביב למרות שכתוב לי בוויזה שאסור, כי אין לי מקום אחר ללכת אליו. בבנק לא האמינו לי שזה החשבון שלי ואמרו שזה לא אותו מספר. אמרתי להם שוב ושוב שזה החשבון, אבל לא הסכימו לתת לי להוציא כסף. יש לי כסף בחשבון אבל אני מפחד שעכשיו אני לא אוכל לקבל אותו יותר. אין לי כסף לכלום עכשיו, לא יודע איך אני משכיר דירה וקונה אוכל, אני שורד כל יום".

מאז דצמבר מלווה הפעילה החברתית יונית נפתלי קו–אל את מבקשי המקלט בתורים הארוכים שבלשכת האוכלוסין בבני ברק. היא יזמה ומנהלת את ארגון המתנדבים המסייע למבקשי המקלט במקום, ואלו נתקלים לאחרונה במספר הולך וגדל של מקרים דומים. "מאז שאנחנו מלווים את התור, אנחנו נתקלים כל שבוע-שבועיים בגזרה חדשה, משהו קטן או גדול שמשבש ומקשה על החיים של מבקשי המקלט בארץ", היא אומרת בשיחה עם "הארץ". "המדיניות של הממשלה היא עידוד יציאה מהארץ, והדבר הכי יעיל זה לא לאפשר למבקשי המקלט לחיות פה ברמה הכי בסיסית. חוק הפיקדון למשל שגוזל חמישית מהמשכורת שלהם ומרתיע מעבידים מלהעסיק אותם הוא אמצעי כזה. עוד אמצעי זה עצם הדרישה לחדש את אשרת השהייה שלהם כל חודש או חודשיים. כל מבקש מקלט שחי בארץ צריך להגיע לבני ברק, כי למעט אילת זו הלשכה היחידה שמטפלת בהם, לעמוד שעות בתור וכמובן להפסיד יום עבודה. אפשר היה לעשות את זה און־ליין או לפתוח לשכות אזוריות. עכשיו הסיפור עם החלפת המספר. החלפת המספר מייצרת בעיות מול הבנק מונעת מהם גישה לכסף שלהם. הנה עוד סוג של הכבדה, עוד אמצעי להקשות על החיים שלהם, מתוך מחשבה שזה ידחק אותם החוצה מפה".

לשנות גישה

באפריל הודיעה המדינה לבג"ץ כי מתווה גירוש מבקשי המקלט קרס, וכי אין באפשרותה לגרש אותם בכפייה. בהודעתה כתבה המדינה שתפסיק לערוך למבקשי מקלט שימועים לקראת גירוש, וכי ההחלטות שהתקבלו עד כה בנושא בטלות. בתנאי חוסר ודאות אלה, כשטרם התברר מה יעלה בגורל מבקשי המקלט, בארגוני זכויות האדם דורשים שינוי מהותי במדיניות הנוגעת אליהם.

אחת הדרישות היא פתיחת 24 לשכות הרשות בפני מבקשי המקלט, בניגוד להיום, כשרק הלשכה בבני ברק מטפלת בבקשותיהם של כלל מבקשי המקלט בישראל. "רחוק מהעין, בלב שטח מסחרי בבני ברק, במתחם מגודר מוצבת לשכת ההגירה והאוכלוסין", כתבו בתנועות "עוצרים את הגירוש" ו"חרדים נגד הגירוש", ובהנהגת מבקשי המקלט במכתב ששלחו אתמול לשר הפנים אריה דרעי, לראש מנהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין יוסי אדלשטיין ולמנכ"ל הרשות שלמה מור יוסף.

"מעל 35 אלף מבקשי מקלט מכל ישראל נדרשים להגיע ללשכה כל חודשיים־שלושה רק כדי להאריך את אשרת השהייה שלהם. עד יוני 2017 פעלו 24 לשכות, אולם כולן נסגרו והלשכה בבני ברק הפכה להיות היחידה שמטפלת בחידוש אשרות השהייה (למעט הלשכה באילת המיועדת למתגוררים באילת בלבד, ל"י). אלפי מבקשי מקלט, נשים, קשישים, הורים על ילדיהם, נאלצים להגיע מכל קצוות הארץ לעמוד שעות ארוכות בתורים האינסופיים. סגירת הלשכות היא חלק מההתעמרות הממושכת של המדינה במבקשי המקלט במטרה להפוך את חייהם לקשים מנשוא", כתבו. בפעולה משותפת של הארגונים ישלחו מאות אזרחים מכתבים לבכירי הרשות ולחברי הכנסת בדרישה לפתיחת הלשכות.

מרשות האוכלוסין נמסר: "הנושא הובא לידיעתנו ומדובר במקרים נקודתיים. מבחינת הרשות אין ספק שמדובר באותו אדם ואולם, אנו מטפלים להסדרת הסוגיה". מבנק ישראל נמסר שהנושא בבדיקה.

https://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.6110426