ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

המגעים הסודיים בלשכת רה"מ: "חיילים יירו במסתננים"

תאריך: 16.3.19 מקור: אמיר אלון, ynet

במשך חודשים רבים שמרו פעילי דרום תל אביב בסוד את דבר המגעים שלהם היו שותפים בנושא גירוש הזרים. עכשיו הם החליטו להפר את האמון שנתנו בהם ראש הממשלה ואנשיו, ולחשוף את השיחות לפרטי פרטים. מה הניע אותם לעשות זאת? מדוע דווקא בעיתוי הזה?

 

"הכתבה הזאת לא הונעה מכעס או מתאוות נקם", מסבירה שפי פז, מובילת המאבק למען הגירוש. "היא הונעה מאכזבה ומעצב ומהרבה מאוד כאב. אני יודעת שעכשיו גם יקפצו עליי וישאלו: 'אבל למה רגע לפני הבחירות? את מי את באה לשרת? ומה לעזאזל את מנסה להשיג?' אז קודם כל, אין לי קשר לשום גורם בזירה הפוליטית. אני לא מחוברת לשום מפלגה ולא מועמדת מטעם שום מפלגה. החשיפה הזו היא החלטה שלנו, אחרי הרבה מאוד התחבטויות ותהיות, ואחרי שהגענו להבנה המפחידה שאם לא נשבור את הכלים רגע לפני הבחירות, הכלים יישברו על ראשינו רגע אחרי הבחירות".

לפני כשנה החליטה הממשלה על גירושם של עשרות אלפי האריתריאים והסודאנים שהסתננו לישראל דרך גבול מצרים. ההחלטה הובילה למחאה ציבורית ופוליטית ולמאבק משפטי של מתנגדי הגירוש ושל הזרים עצמם. תוכנית הגירוש לא יצאה כידוע אל הפועל לאחר שלטענת הממשלה, המדינות שעימן נחתם הסכם לקליטת הזרים חזרו בהן ממנו. נתניהו הציג הסכם עם האו"ם לקליטת חצי מהזרים במדינות מערביות - וביטל אותו באותו יום בגלל לחץ ציבורי, ומאז ירד הנושא מסדר היום וכמעט שאינו תופס מקום במערכת הבחירות.

אלא שמתחת לפני השטח, והרחק מעין הציבור, התקיימו בשנה האחרונה מגעים בניסיון לחדש את ההסכם עם האו"ם, בתנאים משופרים מעט. הם התנהלו במשולש שבין המדינה, באמצעות ראש הממשלה, צוותו הקרוב ורשות האוכלוסין וההגירה, נציבות האו"ם לפליטים, והפעם - גם הפעילים המתנגדים לשהותם של הזרים בדרום תל אביב, בהנהגת שפי פז. כעת, לראשונה, הם חושפים בפני "ידיעות אחרונות" ו-ynet בפירוט רב, מגובה בהקלטות ומסמכים, את מה שהתרחש בחדרי החדרים של לשכת ראש הממשלה ורשות האוכלוסין וההגירה, במעורבות גורמים פוליטיים נוספים כמו שר החינוך נפתלי בנט.

 

1 באפריל 2018: רואנדה ירדה מהפרק

ביום שבו תוכננה לצאת לפועל תוכנית הגירוש כבר היה ברור שהדברים אינם מתנהלים כמתוכנן. צו המניעה שהוציא בג"ץ שבועיים קודם לכן עדיין היה בתוקף, לאחר שנציגי המדינה ביקשו ארכה נוספת למסירת תשובתם לעתירה שהוגשה נגד הגירוש. המדינה הייתה אמורה להשיב לבית המשפט מיהן אותן "מדינות שלישיות" שאליהן יגורשו הזרים ומה טיב ההסכם שנחתם איתן. היום כבר ידוע כי המדינות שאליהן תיכננה ישראל לגרש את הזרים הן רואנדה ואוגנדה. בצהרי אותו היום מקבלת שפי פז שיחת טלפון מלא אחר מאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו. "שפי", אומר לה נתניהו, "יש בעיות. רואנדה ירדה מהפרק. תגיעי בבקשה ללשכתי מחר ב-11:00".

שעה עוברת והשלושה מוזמנים למשרדו של יואב הורוביץ, ראש לשכתו של נתניהו. מלבד הורוביץ משתתף בפגישה גם ראש המטה לביטחון לאומי, מאיר בן-שבת. הורוביץ פותח בסקירה כללית של המצב ומסביר כי רואנדה חזרה בה מההסכם לקליטת המגורשים, ומאחר שמדובר באדן העיקרי שעליו נסמכה תוכנית הגירוש, לא נותרה ברירה אלא למצוא פתרון אחר. אותו פתרון, הוא חושף בפניהם, גובש במשא ומתן מול נציבות הפליטים של האו"ם.

השלושה קיבלו את הבשורה בתדהמה. כבר יותר מחצי שנה שפז מנהלת שיחות עם נתניהו ואנשי לשכתו בעניין, ובשום שלב אף אחד מהם לא הזכיר שבמקביל לתוכנית הגירוש מתנהל משא ומתן עם האו"ם לגיבוש הסכם חלופי. עוד בפגישתם הראשונה ב-2017, שבה נתניהו ניסה לגייס את תמיכתה במהלכיו בנושא, היא ביקשה וקיבלה ממנו התחייבות מפורשת ש"לא ישאירו אותה בחשיכה", וכעת מתברר אחרת.

הפעילים ביקשו לקבל פרטים נוספים על ההסכם: אילו מדינות יקבלו את הזרים, לאיזה יישובים הם יפוזרו בישראל, איך יאכפו את אי-חזרתם לדרום תל אביב, כיצד ימנעו מבג"ץ לאשר איחוד משפחות וכדומה. הם לא קיבלו תשובות. הורוביץ ובן-שבת הבהירו שזהו רק הסכם הבנות כללי, ולצורך יישומו תוקם מינהלת מיוחדת. כחלק מהניסיון לגייס אותם לתמוך במתווה, הובטח לפעילים שהם ישולבו בה. הפעילים לא התרצו. בשלב זה התקשר הורוביץ לנתניהו, חזר לפעילים ואמר להם שראש הממשלה מעוניין להיפגש עימם בעצמו.

 

2 באפריל, 13:30: הפגישה הסתיימה בהלם

מוכי הלם יוצאים הפעילים מלשכת ראש הממשלה. יש להם שעה וחצי עד לפגישה עם נתניהו, שנקבעה לשעה שלוש, והם מתחילים לדון ביניהם ולהתייעץ טלפונית עם פעילים נוספים. הם חלוקים ביניהם האם בכלל יש טעם לחזור לפגישה עם ראש הממשלה, כשממש באותו זמן לשכתו מוציאה הודעה לתקשורת על ההסכם שגובש עם האו"ם והזמנה למסיבת עיתונאים בשעה 16:00 שבה נתניהו ודרעי יציגו אותו. "קודם הצמידו לי אקדח לרקה, עכשיו אני יודעת שהוא טעון", אמרה פז לחבריה. השלושה החליטו שרק יעקובוביץ' יחזור ללשכת ראש הממשלה לפגישה עם נתניהו, בעוד שפז וחוגי יסרבו לה וישובו לתל אביב.

הורוביץ, שקיווה כי הפגישה עם נתניהו תשכנע את הפעילים לתמוך בהסכם טרם הצגתו לציבור, ההתקשר שוב ושוב לפז, שסיננה אותו. כשחוגי ענה, הורוביץ ביקש ממנו: "תחזרו מיד, לא עושים דברים כאלה לראש ממשלה". חוגי השיב: "אני כבר בכביש ירושלים-ת"א ולא יכול להסתובב".

בציבור ובמערכת הפוליטית מתגברים הקולות שקוראים לחזור למתווה האו"ם כפתרון הריאלי היחיד. גם נציבות הפליטים פועלת בנושא באמצעות נציגתה הבכירה בישראל, שרון הראל, שנפגשת עם פז, יעקובוביץ' וכהן-צמח בניסיון לשכנע אותם לתמוך במתווה האו"ם. פעילה נוספת, איילה סינואני, מסרבת להיפגש עימה.

הפעילים לא משתכנעים, אך מגיעים למסקנה שכדי למנוע את חזרתו של מתווה האו"ם עליהם להציע מתווה חלופי משלהם.

 

26 באפריל 2018: פגישה ברחוב, בגשם

מטה המאבק למען הגירוש מסיים לגבש מתווה אלטרנטיבי תחת הכותרת "במקום כליאה - איסור העסקה". כלומר: העברת מוקד הלחץ למישור הכלכלי, מתוך הנחה שהזרים הם מהגרי עבודה ואם לא יוכלו לשלוח כסף למשפחות שהשאירו מאחור, הם יתייאשו ויעזבו מרצון.

בשעות הבוקר מתקשר היועץ הפוליטי של פז ליועצו הקרוב של נתניהו, ומבקש ממנו להיפגש בהקדם כדי להציג בפניו את עקרונות המתווה. בשעות אחר הצהריים נפגשים השלושה בתל אביב. מאחר שהתקשו למצוא חנייה הם עומדים ברחוב, בגשם, ודנים בקצרה על המתווה המוצע. יועצו של נתניהו מבקש שתקציר המתווה יועלה על הכתב ויועבר אליו כדי שיעבירו לנתניהו כבר למחרת, יום שישי, וראש הממשלה יוכל לעיין בו במהלך סוף השבוע.

הפעילים מסכמים את המתווה בתקציר בן שני עמודים ושולחים אותו ליועצו של נתניהו בצירוף הבקשה: "אל תפתיעו אותנו, שלא נגלה שמתווה האו"ם חזר פתאום".

 

2 במאי 2018: להרגיע את הפעילים

בחדשות 10 מתפרסם כי גורמים במטה לביטחון לאומי פנו לנציבות האו"ם לפליטים כדי להשיג הסכם משופר. הפרסום מכה גלים בקרב תושבי דרום תל אביב, ונתניהו שולח את יועצו הקרוב לשוחח עם היועץ הפוליטי של פז ולהרגיע אותו. יועצו של נתניהו מכחיש את הפרסום ואומר כי האו"ם הוא שפנה לישראל ולא להפך. עם זאת, הוא אינו מכחיש שישראל לא דחתה את ההצעה על הסף. "התעקשתי מול ראש הממשלה שהכל ייעשה תוך דיאלוג איתכם, גם אם יקרה משהו עוד חודש או חודשיים", הוא מוסיף. יועצה של פז, שמבין כי הציר ישראל-או"ם טרם נפח את נשמתו, מבקש להיפגש שוב עם נתניהו בכדי להציג לו את המתווה האלטרנטיבי שגיבשו.

 

4 במאי 2018: פגישה בלי עסקנים

נתניהו ופז משוחחים בטלפון. השיחה חברית ונתניהו מעדכן את פז כי הוא מתכוון להעלות בממשלה את נושא "פסקת ההתגברות". הוא מאשר כי "קרא ברפרוף" את המתווה האלטרנטיבי של הפעילים, ופז מבקשת פגישה מצומצמת או בארבע עיניים כדי להציג לו את המתווה בעל פה. נתניהו מסכים, ומתחייב כי הפגישה תתנהל "ללא עסקנים".

 

6 במאי 2018: שולחן מדליית אל-כרמל

בשעות הבוקר מקבלים הפעילים הודעה שנקבעה להם פגישה עם נתניהו במעונו בבלפור ב-23:00 בלילה. בפגישה משתתפים ארבעה, מלבד נתניהו: פז, יועצה הפוליטי דוד, ראש המל"ל בן-שבת והרל"ש הורוביץ, שנאלץ לעזוב כבר בתחילתה. הפגישה מתנהלת בפאטיו, שנתניהו מכנה אותו בפניהם בהומור "הכלא שלי", מאחר שמתוחה מעליו רשת. נתניהו, בעודו מעשן מקטרת, מציין בחיוך כי השולחן "נרכש בדליית אל-כרמל".

זו הייתה תקופה עמוסה מאוד מבחינה ביטחונית ומדינית, בעיקר בחזית הסורית-איראנית, ומדי פעם נשמע צלצול הטלפון האדום ונתניהו נאלץ לקטוע את הפגישה ולהיכנס פנימה.

נתניהו מבקש מפז שתציג את יועצה הפוליטי ומתעניין לדעת מה הביא אותו להצטרף למאבק להרחקת הזרים. דוד מספר שהחל בפעילות פוליטית כי הזדעזע מהתנהלות בג"ץ בעתירה נגד תוכנית ההתנתקות. נתניהו חייך ואמר: "אתה בחור תמים. ציפית למצוא צדק בבית משפט? זה המקום האחרון למצוא בו צדק".

לאחר שפז ודוד מעלים בפני נתניהו את נושא הרחקת המשפחות, ולא רק הרווקים - ראש הממשלה אומר כי הוא מסכים איתם שכל הזרים מאפריקה, כולל אלה שיש להם משפחות בישראל, צריכים לעזוב. נתניהו שואל בחיוך את בן-שבת: "למה שלא נמצא מדינה מספיק ענייה באפריקה ונשלם לה מספיק כסף כדי שתיקח אותם?".

פז ודוד מציגים בפני נתניהו את המתווה שגיבשו ומדוע לדעתם הוא צפוי לעבור בבג"ץ. אחד הסעיפים קובע כי הזרים יוכלו לשהות בשיכונים שבהם יסופקו צורכיהם הבסיסיים לאחר שיילקח מהם אישור העבודה. תגובתו המשועשעת של ראש הממשלה: "אז אני מבין שאתם רוצים לבנות להם הילטונים?" דוד מאשר בהיסוס: "כן, בערך". נתניהו צוחק: "ישראלים שלא גומרים את החודש יתקפו אותי על כך שהמסתננים 'חיים בהילטונים'". דוד משיב: "אני מודע לזה, ואפילו בונה על זה. ככה יהיה קשה לארגונים שמתנגדים לגירוש להרים קמפיין נוסף על 'שואה ומחנות ריכוז'. אף אחד כבר לא יקנה את זה".

מיד בתום הסקירה מפתיע נתניהו את הפעילים ואומר: "אני אוהב את זה, נראה לי שאני הולך על זה". פז מבקשת שאחד מהפעילים יהיה בצוות שמגבש את המתווה ונתניהו מצביע על היועץ שלה: "שדוד יהיה בצוות המוביל". הוא פונה לראש המל"ל ומנחה אותו להעביר את המתווה לעיונם של "אריה" (השר דרעי) ו"אביחי" (היועמ"ש מנדלבליט). "יש כמה דברים שצריך לחשוב עליהם ולתקן, אבל זה כבר ייעשה בצוותי העבודה", מסכם ראש הממשלה.

בסיום הפגישה מלווה נתניהו את פז ודוד החוצה, ומפטיר: "בבית הזה הייתה בעבר אשת ראש ממשלה שהשמירה וההגנה על המסתננים היו פרויקט אישי שלה", ברומזו לעליזה אולמרט, רעייתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.

 

21 במאי 2018: המתווה המשופר

פז ודוד מגיעים לפגישה בלשכתו של מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, פרופ' שלמה מור יוסף. בחדר יושבים גם ראש מנהל אכיפה וזרים ברשות, יוסי אדלשטיין, והיועץ המשפטי של הרשות, עו"ד דניאל סלומון.

מור יוסף פותח ואומר כי מדיניות הממשלה בנושא הזרים אינה אחידה ובתי המשפט מתערבים בה ללא הרף. לדבריו, "זו התערבות ששחקה את הכלים למלחמה בהסתננות עד ש'חולות' נהפך לבית הבראה". מנכ"ל הרשות מדגיש: "אנחנו לא נהיה המדינה הראשונה שתחזיר מסתננים מאריתריאה וסודאן למדינותיהם, אבל נהיה המדינה השנייה. תראו לי מדינה אחת שאנחנו רוצים להיות כמותה שמחזירה אותם למדינותיהם".

 

24 בדצמבר 2018: פגישה עם נציגת האו"ם

שרון הראל, הנציגה של נציבות הפליטים, מאותתת לפעילים שמתווה האו"ם עדיין חי וקיים. היא נפגשת עם דוד, אומרת לו שעוד אפשר להניע מחדש את המתווה המשופר, ומנסה להפיג את חששותיו. "אם נלך ביחד", היא אומרת, "נוכל לעשות דברים מדהימים".

באותו ערב משוחח דוד עם שפי פז ומעביר לה את עיקרי השיחה. פז מחייכת בעצב ואומרת: "כן, קץ הציונות. להפוך את ישראל ממדינת המקלט של העם היהודי למדינה של הגירה חופשית".

 

סוף דבר: "תעצרו את האסון הזה"

"הסיפור הזה יושב על ליבי כבר חודשים", אומרת פז. "עד היום סירבתי להוציא אותו מסיבות של אמון ויושרה. הבטחות, כך חינכו אותי, לא מפירים. אבל הבטחות כן מפירים. נתניהו הפר את ההבטחה להחזיר את דרום תל-אביב לתושביה, והתסכול והייאוש גברו עליי. כל המערכות כבר נעולות על מתווה האו"ם האסוני, וקיים סיכוי גבוה שמיד אחרי הבחירות נתניהו ודרעי יעבירו את המתווה בחטף וללא כל דיון ציבורי.

"לעולם לא אבין מדוע נתניהו נכשל כישלון חרוץ בסילוקם של כמה עשרות אלפי גנבי גבול שכפו את נוכחותם על תושבי המדינה החלשים ביותר", מוסיפה פז. "לעולם לא אבין מדוע הוא מעדיף את פתרון הכניעה של האו"ם על פני פתרון אמיץ וציוני".

והיא מסכמת: "אנחנו קוראים לחברינו בציבור ובכנסת להציב את מתווה האו"ם כקו אדום לממשלה הבאה, תהא אשר תהא. אל תיתנו לאסון הזה לקרות. כל אדם שיקדם הבנות עם מוסדות האו"ם העוין לישראל, על מנת להכשיר את המסתננים ולסלול את הדרך לאיחוד משפחות ולפתיחת השערים להסתננות מחודשת, ייתקל בהתנגדות עזה שלנו ושל המחנה הלאומי. יש גבולות שלא חוצים אותם".

 

לשכת נתניהו: ההסכם עם האו"ם ירד מהפרק

מלשכת נתניהו נמסר בתגובה: "המגעים עם האו"ם בנוגע למסתננים הופסקו לחלוטין ובשלב זה לא מתקיימים שום מגעים בנושא. ראש הממשלה והמל"ל בוחנים את האפשרויות השונות בעניין הוצאת המסתננים. איננו מתייחסים לדברים שנטען שנאמרו, בין אם נאמרו ברצינות ובין אם בבדיחות הדעת".

מהליכוד נמסר כי "תושבי דרום תל אביב חשובים מאוד לראש הממשלה נתניהו, וכפי שעצר באופן מלא את ההסתננות הבלתי חוקית לישראל על ידי בניית הגדר בדרום, כך הוא גם יגיע לפתרון הטוב ביותר בנוגע להוצאת המסתננים השוהים במדינה. ראש הממשלה בוחן את האפשרויות השונות בעניין הוצאת המסתננים מישראל. כל טענה אחרת בנושא איננה אמיתית".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "במסגרת הטיפול בסוגיית המסתננים נפגשים נציגי הרשות והנהלתה עם גורמים שונים לקידום הנושא, לרבות עם נציגי התושבים בדרום תל אביב. אין בכוונתנו להרחיב או לפרט את תוכן הפגישות".

 

בנציבות האו"ם לפליטים אומרים כי "נציגי הנציבות נפגשים עם כל הצדדים המעורבים, תומכי המתווה ומתנגדיו, כדי להסביר את יתרונותיו הרבים והנדירים של המתווה ולתת מענה לחששות שעולים מן השטח. לצד יציאה של פליטים רבים ומתן מעמד לנותרים, המתווה אמור לספק הכשרות מקצועיות ולעודד פיזור גיאוגרפי וולונטרי בישראל. מצב זה יביא לרווחה מיידית בריכוזי הערים הצפופים שבהם התיישבו מבקשי מקלט רבים, יפחית את הנטל מהעיריות וממשרדי ממשלה, ויקדם פתרונות עבור פליטים פגיעים, שזקוקים להם כצורך קיומי מיידי".

 

https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5478785,00.html