ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

המאבק על פניה של אריתריאה הגיע השבוע לדרום תל אביב

תאריך: 8.6.18 מקור: הארץ, לי ירון

שעות אחר הצהריים הן בדרך כלל שעות עמוסות במדרחוב נווה שאנן בתל אביב. אבל שלשום, אחרי ימים של עימותים אלימים בין תומכי המשטר באריתריאה למתנגדיו, היו רבות מהחנויות במדרחוב סגורות. המעטים שפתחו אותן הצביעו על הנזקים שגרמו אירועי הימים האחרונים. "אנחנו מפחדים, וגם הלקוחות", סיפר ב', בעל עסק במדרחוב ומבקש מקלט המתנגד למשטר. "פתחתי את החנות בשלוש, וכנראה אסגור בקרוב. אין עבודה". חנות הטלפונים של אחמד אמרו נפגעה מלבנים שהשליכו אריתריאים אלה על אלה. "ארבע שנים אני פה ושקט, אין בעיות, רק השבוע", אמר אמרו. "אתמול בצהריים סגרנו את החנות. האלימות מאוד פוגעת בפרנסה".

באותו בוקר פרצה ברחוב יסוד המעלה הסמוך קטטה, שבסופה דקר תומך במשטר אחד מהמתנגדים. יום קודם לכן נפצעו בעימותים ארבעה בני אדם, שאחד מהם עדיין מאושפז במצב קשה לאחר שחפץ כבר הוטח בראשו. 11 מהמעורבים בקטטות נעצרו, ושמונה מהם נשלחו לכלא סהרונים ללא משפט, לאחר שמשטרת ההגירה ערכה להם שימוע. ברחובות הריקים יחסית סיירו שוטרים וניידות, בניסיון למנוע תקריות נוספות.

העימותים האחרונים, שהתלקחו על רקע יום העצמאות ה–25 של אריתריאה, הם תוצאה של סכסוך מתמשך שמקורו בארץ המוצא, שכבר הביא לקטטות המוניות סביב ימי העצמאות בשנים האחרונות. בעוד שהתומכים בגירוש מבקשי המקלט הציגו את הסרטונים שתיעדו את הקטטות מהאירועים כהוכחה לסכנה הנשקפת מהם, המתנגדים לגירוש מוחים על הניסיון לייחס מקרי אלימות נקודתיים לעשרות אלפי בני אדם שנמלטו משלטון דיקטטורי. "האלימות הזו מתפתחת בכר הפורה של ההזנחה ברחובות דרום תל אביב, בלי קשר למוצאו של האדם", אומרת שולה קשת, פעילה חברתית מדרום תל אביב. "הממשלה מזניחה גם את דרום תל אביב וגם את מבקשי המקלט". בינתיים העמיק הקרע בתוך הקהילה האריתריאית עד כדי כך, שמתנגדי המשטר מבקשים לגרש מישראל כל מי שנראה בסביבתו של השגריר האריתריאי או השתתף במסיבת יום העצמאות למדינה.

מאז קיבלה אריתריאה עצמאות מאתיופיה, לפני רבע מאה, שולטת בה כת צבאית בראשות איסיאס אפוורקי. אזרחיה מחויבים בשירות צבאי ממושך בתנאי עבדות, והאו"ם מצא ראיות למעצרים שרירותיים, כליאה, עינויים, רדיפה, אונס ורצח של אזרחים בידי השלטונות. מתנגדי המשטר נמלטו למדינות שונות, ובהן ישראל, ומבקשים הגנה מפניו. ואולם, העימותים השבוע הזכירו שבין 26,081 האריתראים שחיים כיום בישראל יש גם כאלה התומכים במשטר אפוורקי — לפי הערכות המשטרה, כעשרה אחוזים מהם. אם כך, מה הם עושים כאן, ומה מונע מהמדינה לגרשם?

אמנת הפליטים קובעת כי פליט הוא מי שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום או השקפה פוליטית, ועל פניו נראה שתומכי המשטר אינם עונים להגדרה זו. אבל למעשה התמונה מורכבת יותר: ראשית, רשות ההגירה כלל אינה מבחינה בין הקבוצות, ונמנעת בעקביות מלבחון את בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה, שעד כה הוכרו רק עשרה מהם כפליטים. על כך גם ספגה ביקורת חוזרת ונשנית ממבקר המדינה ומבתי המשפט. "לדעתי ניתן להרחיק לאריתריאה את הגרעין הקשה של תומכי השלטון, כפי שמרחיקים מהגרי עבודה חסרי אשרה, אם בוחנים את בקשות המקלט כמו שצריך", אומרת פרופ' גליה צבר, נשיאת המרכז האקדמי רופין וחוקרת הגירה ופליטות. "אבל לא עושים את זה, כי אז היתה עולה האמת המורכבת, שיש פליטים ויש כאלה שלא, והמדינה לא רוצה להכיר בזה".

מעבר לכך, לא פשוט להבחין בין תומכי המשטר ומתנגדיו. "לחגיגות יום העצמאות של אריתריאה באים אלפים רבים, אבל לא כולם תומכי השלטון", מוסיפה צבר. "הם אוהבים את המולדת שלהם, אבל לא את השלטון". התמיכה יכולה לנבוע גם מכורח, לנוכח האיום מצד השלטונות באריתריאה והיעדר המעמד בישראל. כך למשל נענים מבקשי מקלט לדרישת המשטר, להעביר לו "מס" חודשי בסך שני אחוזים משכרם, כדי להגן על משפחותיהם שנותרו מאחור. ישנם גם כאלה המקווים ששמירה על קשר עם השגרירות בישראל תציל אותם ממעצר ומעינויים במקרה שבו יגורשו לארצם. לעתים נאלצים מבקשי המקלט לבקש דרכון אריתריאי, אם כיוון שבבנקים דורשים מהם בניגוד להנחיות להציגו כתנאי לפתיחת חשבון, ואם משום שהם מבקשים להתאחד עם קרובי משפחה במדינות אחרות. תמיכה במשטר גם אינה שוללת רדיפה על רקע שאינו פוליטי, ואינה מבטיחה בהכרח שהחוזרים לא ייענשו על עריקתם.

פרופ' צבר אומרת כי למעשה, המשטר באריתריאה עודד גם את תומכיו לעזוב. סיבה אחת לכך היתה ההערכה שהם ישתכרו יותר מחוץ למדינה וישלחו חלק מהכסף הביתה, כפי שהודה בפני צבר שגריר אריתריאה בישראל לשעבר. הסיבה השנייה, לדבריה, היא הרצון להשתיק את האופוזיציה לאפוורקי: "הם (התומכים) נציגים של המשטר בפזורות האריתראיות, היד הארוכה של השלטון. הם מאיימים על האוכלוסייה שיפגעו במשפחות שלהם כדי שישלמו מסים, הם ממש זרוע של הפחדה. אנחנו רואים את זה גם במדינות אחרות, כמו הולנד וגרמניה". השנה החליט הפרלמנט בהולנד לפעול להרחקת דיפלומטים אריתריאים מהמדינה, לאחר שהתברר כי הם סוחטים פליטים ומנסים להטיל אימה על פעילי אופוזיציה.

מי שמבקשי מקלט רבים מזהים כגורם מרכזי לתסיסה האחרונה הוא הממונה על שגרירות אריתריאה בישראל, סולומון קינפה, שנכנס לתפקידו לפני שבועות ספורים, לאחר שנתיים שבהן לא הוצב בארץ שגריר. לדברי ד"ר רמי גודוביץ, פעיל למען ילדי מבקשי מקלט שגורשו מישראל, "השגרירות היא הנציגות הפורמלית של המשטר באריתריאה, והשגריר הוא שגובה את המס מהנתינים. אנחנו יודעים שהשגרירות עודדה בעבר את תומכי המשטר לאיים ולהלשין, והקהילה האריתראית חיה תחת טרור".

ל"הארץ" נודע כי קינפה יזם השבוע פגישה עם מפקדי מרחב יפתח של המשטרה, על רקע התקריות האלימות, והתחייב לפנות לחברי הקהילה בניסיון להרגיע את הרוחות. בשגרירות אריתריאה לא הגיבו לפניות "הארץ" בנושא.

בנימין מנגסטאב, בן 23, חי בישראל זה שבע שנים ועובד בבית קפה בצפון העיר. שלשום בצהריים, בזמן שהרוחות בדרום תל אביב עוד סערו, הוא זיהה בבית הקפה את קינפה, ניגש אליו וצילם אותו תוך שהוא מטיח בו מלים קשות. "אנחנו מזהים את השגריר כמי שמעודד את המהומות", אמר מנגסטאב ל"הארץ". "אנחנו ברחנו מהדיקטטורה, מפוזרים בכל העולם וסובלים, ולו לא אכפת. הוא חלק מהשלטון הדיקטטורי, ולא יכולתי פשוט להעביר את המשמרת מבלי לפנות אליו".

"מנסים להכתים את כל מבקשי המקלט"

מנהיגי קהילת מבקשי המקלט מאריתריאה נשארו השבוע ספונים במשרדיהם בדרום תל אביב, מתוך הבנה שהם מהווים כעת יעד להתקפה. אחד מהם הוא תומאס יוהנס, בן 30, שחי בישראל כבר שמונה שנים. "בימים האחרונים כולם בבית", סיפר. "אי אפשר להסתובב בחוץ, כי כל הרחוב מלא בתומכי משטר. אנחנו מדברים עם המשטרה, מדברים עם הישראלים, אנחנו רוצים להסביר לכולם שלא יתנו לתומכי המשטר להשיג את המטרה שלהם. הם יוצרים אלימות וכאוס ברחובות כדי להכתים את כל מבקשי המקלט, כדי שאנחנו נחיה בפחד וישראלים ירצו לגרש אותנו. אנחנו יודעים שהשגרירות מדרבנת את תומכי המשטר לפגוע בנו ולהתסיס את השטח. צריך להבין שזו קבוצה קטנה, ושגם אנחנו מבקשים ממדינת ישראל שישלחו אותם מפה. אנחנו אמרנו די לאלימות ולדיקטטורה במדינה שלנו וברחנו לפה בשביל לחיות. הגשתי בקשת מקלט לפני ארבע שנים, ועדיין לא קיבלתי תשובה. אני רוצה שהמדינה תחליט מי פליט ומי לא, ותתן למי שבאמת מאוים לחיות כאן חיים נורמלים".

פעיל בולט נוסף, עמנואל ימנא, אמר: "המשטר באריתראה מודאג מזה שמבקשי המקלט בישראל מטיחים בו ביקורת ומדברים על העוולות שלו והפגיעה בזכויות האדם. התומכים הם הזרוע הארוכה של המשטר, שמאיימת עלינו גם פה בשביל להפחיד ולהשתיק אותנו. נפגשנו עם המשטרה ומסרנו להם את השמות של המארגנים, הקטטות האלה יזומות בשביל להפחיד אותנו ולהכתים את שמנו בפני הישראלים".

ל"הארץ" נודע כי כבר לפני שנים פנו נציגי הקהילה האריתריאית למשרד הפנים והציעו למסור לו רשימת שמות של תומכים במשטר, כדי שהמדינה תגרש אותם. ככל הידוע, הרשויות לא עשו דבר. מרשות ההגירה נמסר בתגובה לשאלות "הארץ" כי הנושא "לא קשור אלינו". השר אריה דרעי לא השיב לשאלת "הארץ", מדוע אינו פועל לבדיקת מעמדם של תומכי המשטר האריתריאי בישראל.

"שיעיפו את מי שאלים, לא את כולם"

"הביאו לכאן את מבקשי המקלט באוטובוסים והשאירו אותם פה", אמר השבוע דוד, בן 72, שחי בנווה שאנן כל חייו. "אתמול הלכתי לקנות אוכל בפינת הרחוב, הם התחילו להרביץ אחד לשני והגיעו המון משטרות. אני שומע מהבית את כל הרעש, המשטרה לא מונעת את האלימות. צריך לפזר אותם בארץ או לגרש אותם, אי אפשר שהם יישארו פה". תושב אחר, שהיה עד לאחת הקטטות, סיפר: "הנחתי תפילין בבוקר, ראיתי אותם מרביצים אחד לשני ורצתי לשם להפריד ביניהם. אני מכיר אריתריאים מהשכונה שהם אנשים זהב יותר מכל הישראלים. המשטרה והממשלה צריכים להעיף את מי שמייצרים את האלימות וזהו. לא צריך להעיף את כולם, אנחנו חיים פה ביחד טוב מאוד".

על רקע העימותים האלימים, התקיימו השבוע בדרום תל אביב הפגנות בעד ונגד גירוש מבקשי המקלט. מנהיגת המאבק למען הגירוש, שפי פז, כתבה לראש הממשלה בנימין נתניהו: "תכריח את המנוול (אפוורקי) לקחת מפה את הנתינים הבלתי נסבלים שלו, כולם עד האחרון בהם, גברים, נשים וטף, תומכים ומתנגדים". שלמה מסלאוי, יו"ר ועד שכונת התקווה וחבר מועצת העיר תל אביב, הוסיף: "ממשלת ישראל, באוזלת ידה ובהחלטה שלא להחליט, הפכה במו ידיה את המצב בדרום תל אביב לבלתי נסבל ואת חייהם של התושבים לגיהנום. ההתפרעויות האלימות הן הוכחה נוספת לכך שהמסתננים מרגישים ביטחון רב בחייהם כאן, ויודעים כי לעולם לא יגורשו ולא ייענשו על מעשיהם. ממשלת ישראל צריכה להידרש לעניין באופן מיידי, לחצות את מחסום בג"ץ ולגרום להוצאתם של המסתננים מדרום תל אביב, כך או אחרת. תושבי דרום תל אביב עייפים ופוחדים ומבקשים שקט וביטחון, אחת ולתמיד".

מנגד אומרת קשת, המתנגדת לגירוש: "דרום תל אביב לא מעניינת אף אחד, היא החצר האחורית של המדינה. ההזנחה והסמים נמצאים פה כבר עשרות שנים ולא הגיעו עם מבקשי המקלט, וגם האלימות של תומכי המשטר היא תוצאה של ההזנחה הזו. אם הממשלה היתה בודקת את בקשות המקלט, היא היתה משאירה את מי שצריך ומגרשת את מי שלא. אבל הם מפקירים את האזור בתקווה שכולנו נתייאש ונעזוב, גם מבקשי המקלט וגם המשפחות המזרחיות הוותיקות שחיות פה, ככה שהעירייה תוכל לתת הכל לטייקונים. במקום לשסות ולהאשים, הממשלה צריכה להשקיע סוף סוף תקציבים בדרום תל אביב".

נראה שכל הצדדים מסכימים לפחות על דבר אחד: הטיפול הכושל של הממשלה בסוגיית מבקשי המקלט והצורך הדחוף לשקם את שכונות הדרום. דרור מזרחי, תושב שכונת נווה שאנן ומועמד מטעם מרצ למועצת העיר, האשים: "אם האלימות הזו היתה מתרחשת קצת צפונה, בשדרות רוטשילד למשל, היינו שומעים את רון חולדאי מדבר על הנושא בכל במה, ואת העירייה פועלת למיגור האירועים. בגלל שזה קורה בדרום תל אביב, קולו של ראש העיר נדם. יש פה מהגרי עבודה מכל העולם, פשע והזנחה, אבל לממשלה קל לצייר את זה כאילו אם יגרשו מפה את כל האנשים השחורים לא תהיה פה אלימות. אנחנו מנהלים פה קרב איתנים על שיקום השכונות, והגיע הזמן שגם העירייה וגם הממשלה יפסיקו להסית ויחליטו להשקיע בשיקום עבור כל תושבי דרום תל אביב".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה לטענות: "בניגוד לנטען, ראש העירייה פעל ופועל מול המשטרה בכדי להשיב באופן מיידי את הביטחון האישי והסדר הציבורי על כנו. הנושא הובא לידיעת התקשורת ואף פורסם. כמו כן, ראש העירייה אף העלה פוסט בנושא". בעירייה ציטטו את הפוסט מעמוד הפייסבוק של חולדאי: "ההתפרעויות האלימות באזור נווה שאנן אינן דבר שניתן להשלים אתו. שוחחתי עם ניצב דוד ביתן, מפקד מחוז תל אביב, שהבטיח להשיב באופן מיידי את הביטחון האישי והסדר הציבורי על כנו. אני עוקב ואמשיך לעקוב באופן אישי אחרי המצב ונעשה את הכל כדי להשיב את הביטחון לתושבים".

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-MAGAZINE-1.6157397