ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

היועמ"ש הורה לבחון אם עריקה מצבא אריתריאה היא עילה למתן מקלט

תאריך: 2.1.19 מקור: הארץ, לי ירון

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הנחה את הדרגים המקצועיים ברשות האוכלוסין לבחון מחדש את הקריטריון לאישור בקשות מקלט של אזרחי אריתריאה, המתייחס לעריקה מהצבא. בפברואר האחרון קבע בית הדין לעררים בירושלים כי עריקה מצבא אריתריאה יכולה להוות עילה למתן מעמד פליט. בעקבות הוראת היועמ"ש ברשות הקפיאו את בדיקת בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה.

קביעת בית הדין לעררים הפכה את קביעת המדינה משנת 2013, לפיה עריקה מצבא אריתריאה לבדה איננה מספיקה לשם הכרה בבקשת מקלט, ויש צורך במה שניתן לכנות כ"דבר מה נוסף" כדי לבסס עילת פליטות. בעקבות הנחיית מנדלבליט, צוות מקצועי מטעם הרשות יקבע קווים מנחים להבהרת הנסיבות שייחשבו כ"דבר מה נוסף", תוך התחשבות בעריקה מהצבא.

במסיבת עיתונאים שערך היום (רביעי), אישר מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה פרופ' שלמה מור יוסף שברשות הפסיקו לבחון בקשות מקלט של אזרחי אריתריאה עד לגיבוש העקרונות החדשים. "בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה אנחנו עושים חשיבה מחודשת של הקריטריונים", אמר. "לא כל מי שהיה בצבא מצדיק פליטות, אבל אנחנו מגבשים דירוג של המצבים. יש מי שברח לפני גיוס ויש מי שעבר עינויים, ויש הבדל".

על-מנת לגבש את הקווים המנחים, שכבר נמצאים בבחינה ברשות האוכלוסין וההגירה, בקרוב צפויה להתכנס גם הוועדה המייעצת לשר הפנים אשר תדון בכמה בקשות מקלט. הוועדה, בה חברים בין היתר נציגי משרד המשפטים ומשרד החוץ, תעביר בהמשך את המלצותיה לאישור היועץ המשפטי לממשלה ושר הפנים. ההמלצות צפויות להשפיע על כ-25 אלף מבקשי מקלט מאריתריאה השוהים בישראל, ואשר מהווים את הרוב המכריע של מבקשי המקלט.

בפברואר קבע הדיין אלעד אזר בניגוד לעמדת המדינה, כי אין לדחות באופן גורף בקשות מקלט של אריתראים שבקשת המקלט שלהם מבוססת על עריקתם מהצבא והחשש מרדיפת השלטונות בשל כך. הדיין הפך את החלטת רשות האוכלוסין וההגירה בעקבות ערר שהגיש אזרח אריתריאה על דחיית בקשת המקלט שלו, קבע כי האיש זכאי למעמד פליט בישראל והדגיש שהוכיח כי "יש חשש מבוסס היטב לרדיפה בשל דעה פוליטית המיוחסת לו על ידי שלטונות ארצו כתוצאה מעריקתו משירות צבאי". מבקש המקלט טען אז כי בשל עריקתו מצבא אריתריאה רואים בו השלטונות בארצו מתנגד פוליטי למשטר ולכן הוא זכאי למעמד פליט. המדינה טענה מנגד כי עריקה או השתמטות משירות צבאי בלבד אינן מהוות עילה להכרה באדם כפליט.

https://www.haaretz.co.il/news/education/1.6805296