ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

החוק למניעת הסתננות עבר בקריאה שנייה ושלישית

תאריך: 10.1.12 מקור: שרון ליבנה, מגפון

"באישון לילה, מול כנסת כמעט ריקה, הכנסת הולכת לאשר את אחד החוקים המבישים בתולדותיה", כך אמרה הלילה ח"כ זהבה גלאון ממר"צ, מעל דוכן הדוברים בכנסת, בטרם אושר החוק למניעת ההסתננות, ברוב של 39 קולות נגד 9, סמוך לשעה 1 אחר חצות. מול אולם המליאה השומם נאמו כמה חברי כנסת. רק שר אחד, דן מרידור, נכח באולם.

החוק למניעת הסתננות שהוא למעשה תיקון לחוק משנת 54' שפעל בתוקף מצב חירום, עלה כבר בתקופת ממשלת אולמרט, אך נפסל. כעת במתכונת מרוככת אך במעט, חזר להצבעה בכנסת.

מטרת החוק המוצהרת היא להרתיע מסתננים מאפריקה להגיע אל מדינת ישראל. החוק מאפשר מאסר מנהלי (ללא משפט), לתקופה של שלוש שנים, לכל אדם שאינו תושב ישראל שחצה את הגבול ללא אשרה. כמו כן מאפשר החוק מאסר של חמש שנים על כל אדם המסייע למסתנן.

על אף ההסתייגויות שהעלו ח"כ שלי יחימוביץ', ח"כ ניצן הורוביץ וח"כ דב חנין ובהן הציעו בין השאר לכלול בחוק התייחסות לפליטים ומבקשי מקלט כדי להחריג אותם מן החוק, עבר החוק ללא החרגה זו. כלומר, הוא יחול גם על מבקשי מקלט המבקשים להכיר בהם כפליטים, גברים, נשים וילדים.

בסעיף קטן 4 אומר החוק, כי הממונה על ביקורת הגבולות רשאי במקרים חריגים להורות על שחרור מי שהגיש בקשה למקלט – כעבור תשעה חודשים מיום שהגיש את הבקשה למקלט, אם טרם החל הטיפול בה. החוק אינו מחיל כל חובה לשחרר מי שהוא פליט ואינו מבטיח טיפול הולם בבקשות מקלט ע"פ אמנת הפליטים.

ח"כ דב חנין מחד"ש הסביר באריכות את התנגדותו לחוק: "זו הצעת חוק מסוכנת, בלתי מוסרית, עומדת בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וסותרת את ההתחייבויות הבין-לאומיות של ישראל". לטענתו, החוק אינו נותן שום פתרון לבעיה הקיימת ואף מחריף אותה, בין השאר משום שמתקן הכליאה שמוקם בימים אלה מיועד רק ל-11 אלף מסתננים – וכבר כיום שוהים בישראל כ-46 אלף מסתננים. ח"כ חנין  הציע להפסיק את ייבוא העובדים הזרים לישראל, ובמקומם לשלב בעבודות חקלאות ובניין את מבקשי המקלט מאריתריאה ומסודן שאותם ממילא אי-אפשר לגרש.

ח"כ ניצן הורוביץ ממר"צ טען, כי החקיקה אינה מבדילה בין פליטים, למהגרי עבודה ולטרוריסטים. החוק שולח אנשים לשלוש שנים בכלא בלי משפט, גם אם אין אפשרות לגרש אותם. גם ילדים יוחזקו במאסר, מה שמנוגד לחוק הישראלי וגם לחוק הבין-לאומי. "האנשים האלה אינם ברי-גירוש, גם לפי דברי הממשלה. אני לא מבין איזו מחשבה מעוותת היא לקחת את האנשים האלה ולשים אותם בכלא?".

ח"כ הורוביץ אמר כי יש להשלים את הגדר בגבול מצרים, ויש להקים מנגנון שיברר את מעמדם של המסתננים ויכריע מיהם פליטים, ולהם יעניק את הזכויות ע"פ האמנה הבינ"ל לזכויות פליטים. את מי שאינו פליט אפשר להחזיר למדינת מוצאו. הוא אמר שיש לאכוף העסקה הוגנת וחשף נתון מוועדת הזרים: יש היום כרבע מיליון זרים בישראל, ועל כולם העמיד משרד התמ"ת רק שמונה פקחים (!!!). אף אחד אינו אוכף העסקה הוגנת של המסתננים, מה שמוביל לכך שמעסיקים מעדיפים להעסיק אותם על פני ישראלים: "בשיחה עם מלונאי הוא אמר לי, שבכסף שהוא משלם לעובד ישראלי אחד הוא מחזיק ארבעה אפריקאים, והם גם לא מתלוננים", אמר ח"כ הורוביץ.

ח"כ שלי יחימוביץ', יו"ר סיעת העבודה, ביקשה למחוק את הסעיף הגוזר מאסר על מי שמסייע לפליטים, ואמרה כי "על החוק הזה ישלמו אזרחי ישראל ברווחה, בחינוך, בבריאות ובבטחון פנים", בהתייחסה לקיצוץ במשרדי הממשלה שנועד לממן את הקמת מתקן הכליאה.

ח"כ שלמה מולה מקדימה זעק בכאב נגד החוק והזכיר כי כאשר עלה ארצה במבצע משה, ישב בכלא בסודן בדרך לישראל וראה אנשים נמלטים על  חייהם. "אין פה אחד שרוצה שישראל תהיה פתוחה לשיטפון של אפריקאים. אבל מדובר בחקיקה לא מוסרית שאינה מבדילה בין מסתננים לפליטים. כשאתה לוקח את כל אלה שרוצים להציל את נפשם מגיהינום של מלחמות ולא מפריד מאלה שבאו לעבוד – אנחנו במגרש הלא-נכון. איפה הלב היהודי? איך אפשר לשלוח ילדים לכלא? אנשים שרוצים להציל את נפשם אתה לא יכול לשים בכלא. אתם רוצים לדרדר את ישראל למדינת עולם שלישי".

ח"כ מיכאל בן-ארי מהאיחוד הלאומי נשא נאום לעגני: "השימוש בשואה בכל ההקשר של המסתננים הוא זילות השואה. מדובר בשיטפון, בצונאמי, באנשים שללא כל ספק, אם הם היו פליטים – הרי שמיצו את הפליטות שלהם בארץ שדרכה הגיעו, מצרים. שם במצרים לא פראיירים. שם לא ממנים להם חינוך חינם, שם לא נותנים להם טיפול רפואי, שם לא מאפשרים להם לעבוד כמו פה. זה שקר שהם פליטים – אף אחד הוא לא פליט, גם לא אלה מדרפור. פה הם יעבדו ופה הם יגנבו.

"התושבים בדרום תל אביב עוברים גיהינום שהם לא עברו מימיהם", אמר בן-ארי. "הם לא יכולים להחזיק בלוני גז מתחת לבית. הפשיעה חוגגת. נשים לא יכולות להסתובב שם מרדת החשיכה. עבודת קודש עושים ארגוני הסיוע? שיבואו אלי ללשכה אני אראה להם מה זו עבודת קודש. יש פה מגמה – הם רוצים לשנות את אופיה של המדינה למדינת כל אזרחיה וככה לדחוק את הדתיים, את הלאומיים. האפריקאים האלה הם להם כמים לנפש עייפה". בן ארי הוסיף כי החוק הוא חוק רע, שכן אינו מחסל את הפיתוי לבוא לישראל.

ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) מהאיחוד הלאומי דיבר בקצרה ואמר: "אם נרחם על כל העולם – לאן  נגיע? צריך להיות חזקים ולפעמים אכזרים, אבל אם לא נהיה נאמנים לעמנו ולארצנו אז אנחנו מאבדים את עצמנו לדעת".

ח"כ יואל חסון מקדימה אמר כי זהו חוק קשה אבל הכרחי: "החוק קשה כי התעוררנו מאוחר מדי ולא קלטנו את הסכנה שבאה מדרום והיום אנחנו חייבים לעשות צעדים דרסטיים. אנחנו חייבים להעביר מסר החוצה לאלה שבדרך שאין כניסה לפה. אין שום קשר לנאורות ולליברליות, אף אחד פה לא יותר נאור ממני".

ויכוחים וצעקות התעוררו בין ח"כ בן-ארי לבין כמה מהדוברים ויו"ר הכנסת. ח"כ נינו אבסדזה מקדימה שהתנגדה לחוק בתוקף,  דיברה על מאות אלפי יהודים שנמלטו לברית המועצות בתקופת מלחמת העולם השנייה וכך ניצלו חייהם. "מה היה קורה להם אם היו שם אנשים כמוך שהיו מסרבים לקלוט אותם?" היא הטיחה בבן-ארי. יו"ר הכנסת ראובן ריבלין העיר על החוק ואמר כי יש פליטים מתוך המסתננים, אולי עשרה אחוזים. הוא הזכיר את הפליטים היהודים שהתדפקו על הדלתות ב-48' – וגורשו. בן-ארי זעק שזהו זילות של השואה וריבלין השיב לו שהוא זה שמבזה את השואה: "אתה מלבה את היצרים כדי להוציא את דיבתה של מדינת ישראל".

רק בשעה אחת בלילה, לקראת ההצבעה, התמלא האולם בחברי הקואליציה והחוק עבר בקריאה שנייה ושלישית.