ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

ההסתדרות דחתה בקשת הצטרפות של עשרות מבקשי מקלט מסודאן

תאריך: 18.5.18 מקור: הארץ, אור קשתי

כ–30 פליטים מסודאן ביקשו לאחרונה להצטרף להסתדרות, אך ארגון העובדים הגדול במדינה דחה את הבקשות. על פי חוקת ההסתדרות, כל אזרח, תושב או מהגר עבודה המועסק כדין בישראל יכול להצטרף לאיגוד. לדברי פעילים חברתיים המסייעים לפליטים, הודעת הממשלה לבג"ץ כי לא תאכוף את האיסור על העסקת מבקשי מקלט מכשירה את זכותם לעבוד. מנגד טוענים בהסתדרות כי הסיבה לדחייה, שעד כה לא נמסרה באופן רשמי, היא שאין בידיהם רישיון עבודה. בתחילה נטען כי הסיבה היא טכנית במהותה: המחשב בהסתדרות מכיר אך ורק בבעלי תעודת זהות ישראלית.

טוגוד עומר אדם, בן 32 מסודאן, הוא ממובילי הקבוצה המבקשת להצטרף להסתדרות. לישראל הגיע לפני שבע שנים. "בלי קשר למעמד שלנו בארץ, כולנו עובדים וחשופים לניצול", הוא אומר. "אם מבקשים חופש, אם במקרה חלינו, אם מעלים אפשרות של תשלום על שעות נוספות או על זכויות אחרות — המעסיקים ישר מאיימים בפיטורים, והרבה פעמים גם מבצעים את זה. הבעיה היא לא רק שאנחנו לא יודעים מה הזכויות שלנו, אלא גם שאין מי שיגן עלינו. אני לא בטוח שיפסיקו לנצל אותנו כשנהיה בהסתדרות, אבל אולי זה יהיה קצת יותר קשה".

בישראל חיים כ–35 אלף מבקשי מקלט, למעלה מ–90% מהם מסודאן ואריתריאה. מבצע הגירוש שבוטל ברגע האחרון והמתווה להסדרת בעיית הפליטים שבוטל בתוך פחות מ–24 שעות לא שינו את ההתחייבות העקרונית שמסר משרד הפנים לבג"ץ לפני כמה שנים, במסגרת עתירה שהגישו ארגוני זכויות אדם, שלפיה לא ייאכף איסור על העסקת מבקשי מקלט, בעלי אשרה בתוקף. במלים אחרות, העסקת מבקשי מקלט מותרת גם אם על רישיון השהייה שלהם כתוב כי "אינו מהווה רישיון עבודה". מי שמחזיק באשרה מסוג זה יכול לעבוד בכל רחבי הארץ ללא הגבלה.

נמר נמראבאקר, בן 31, הגיע לישראל פני שש שנים. "יש הרבה קומבינות שפוגעות בעובדים", הוא אומר, "כמה פעמים למשל הבעל בית מחק את תאריך התחלת העבודה, כאילו אני עובד חדש. אף פעם לא קיבלתי דמי נסיעה, ימי מחלה או חופש. לא רק שאין שעות נוספות, אין גם התאמה בין השכר לבין מספר השעות שבהן אני באמת עובד".

קארים סולימאן, בן 31, פוטר מעבודתו בניקיון משרדים בתל אביב לאחר שהשתתף בהפגנה של מבקשי מקלט. "אמרתי למנהל העבודה שאני עובד כבר שלוש שנים בלי יום חופש אחד. זה לא בסדר". בקית בכר יוסף, בן 33, מספר כי חיכה ארבעה חודשים כדי לקבל את שכרו מקבלן הבניין שהעסיק אותו. "פתאום הקבלן אומר שהוא לא מכיר אותי. זה בן אדם שאכלתי איתו מצלחת אחת. אין כבוד לשום דבר חוץ מלכסף. הלכתי לבית משפט, אבל זה לוקח המון זמן. אולי אם נצטרף להסתדרות יפחדו לזרוק אותנו ככה לרחוב", הוא אומר. חלק ממבקשי מקלט מספרים על חברים שנפצעו בעבודתם — למשל כאלה שנפלו מפיגומים — ופוטרו כעבור זמן קצר, בלי שקיבלו את מלוא שכרם.

לפני כשלושה חודשים החלו פעילים חברתיים לקדם הצטרפות של מבקשי המקלט להסתדרות. נערכו שני כנסים, שבהם הוסבר על חשיבות ההתארגנות במסגרת ההסתדרות ועל ההגנה שהיא יכולה לספק, במיוחד לעובדים בקבוצות מוחלשות. כמה עשרות מבקשי מקלט — העובדים באופן מוסדר ומקבלים תלושי שכר באופן קבע — הביעו עניין ביוזמה, וכ–30 מילאו את כל הטפסים הנדרשים ורשמו את מספר הדרכון במקום מספר תעודת הזהות. טוגוד וחבריו חתמו על הטפסים ב–16 בפברואר. כמה ימים אחר כך הם הועברו למחלקת מרשם חברים בהסתדרות. בין השאר נפגשו טוגוד והפעילים הישראלים עם גרשון גלמן, יו"ר מרחב תל אביב בארגון העובדים. ניסיון ההצטרפות פורסם לראשונה בטלוויזיה החברתית.

עברו כמה שבועות, אך המצטרפים החדשים לא אושרו ולא נדחו. "יש לנו כוונה טובה לעזור ולטפל בעובדים זרים", הבהירה בעלת תפקיד במחלקה המרשם ליובל הלפרין, חבר סיעת חד"ש במועצת המרחב של תל אביב־יפו ואחד הפעילים המסייעים למבקשי המקלט, "חלילה שמישהו יחשוב שאנחנו מגלים אנטי ולא (רוצים) לצרף אותם. אני מנסה להתייחס לטפסים בצורה הכי רצינית, אבל לא יכולה לקלוט כי המערכת קולטת רק מספרים של זהויות". תוך כמה זמן יימצא הפתרון, שואל הלפרין. "זה יכול לקחת גם שנה", עונה האחראית.

בשיחה עם גלמן, הוא מרגיע ואומר כי מדובר בבעיה טכנית בלבד. "העברתי את הטפסים למחלקת הארגון, (אבל) יש בעיה עם ההקלדה: המחשב לא קולט דרכונים. גם דברים טכניים לגמרי בעייתיים במחשב ההסתדרותי. אני עושה הכל כדי לפתור, ואם לא — אציף את זה ל(אבי) ניסנקורן. אנחנו נדאג להסדיר את זה. אני אדאג שהם יוכרו כבר כחברי הסתדרות מהיום שחתמו". זה לא קרה. במקום זאת, נדמה כי גלמן מדגיש את האפשרות של מבקשי המקלט לקבל סיוע משפטי פרטני מול המעסיקים — במקום חברות מלאה. טיפול כזה, חשוב ככל שיהיה, לא מספק אותה הגנה, בוודאי בענפים כמו מלונאות או מפעלי מזון, שבהם עובדים זה לצד זה ישראלים המאוגדים ומבקשי מקלט שאינם. "אף אחד לא שואל ישראלי למה הוא רוצה להצטרף להסתדרות. יש משהו מאוד מוזר בארגון עובדים ששואל שאלות כאלה", אומרת תמר קצירי, אחת הפעילות.

"בתחתית השרשרת"

לפני כשבועיים עתרה עו"ד מור סטולר, המתמחה בדיני עבודה ויחסי עבודה, לרשות השיפוט בהסתדרות, בדרישה כי תאשר את הצטרפות מבקשי המקלט לארגון ותורה "להסיר את כל המכשולים הפרוצדורליים שהוערמו" על כך. "העסקתם של מבקשי המקלט אינה מחייבת רישיון עבודה, כפי שנהוג בעניינם של עובדים זרים המיובאים לישראל", היא כתבה בתביעה המתבססת על סעיף 8 בחוקת ההסתדרות שלפיו כל אזרח, תושב או מהגר עבודה המועסק כדין רשאי להצטרף אליה. "התובעים עומדים בכל הקריטריונים המתחייבים לעניין חברות בהסתדרות", כתבה סטולר, החברה גם בבית נבחרי ההסתדרות, "ולא נעשה טיפול בבקשותיהם אך ורק על בסיס היעדר אזרחות — בניגוד מוחלט להוראות חוקת ההסתדרות עצמה".

לפני כמה שנים שינתה ההסתדרות את החוקה שלה, וקבעה כי לארגון העובדים יכול להתקבל גם מהגר עבודה — ולא רק אזרח או תושב ישראל. לטענת עו"ד סטולר, למרות התיקון מאז ועד היום התקבלו להסתדרות אך ורק אזרחי ישראל. בהסתדרות נמנעו מלהשיב על פניית "הארץ" בנושא.

לדברי קצירי, "לא הגיוני שעובד מסין יוכל להצטרף להסתדרות, אבל מטוגוד, שחי כאן כבר שבע שנים, נשללת הזכות הזאת. לעובדים הזרים המגיעים ברישיון יש בדרך כלל הגנה, גם אם היא רחוקה מלהיות שלמה. לעומת זאת, מבקשי המקלט הם בתחתית שרשרת הניצול. אין להם שום כתובת אחרת. ההסתדרות לא צריכה להכריע בשאלת מעמדם בישראל של מבקשי המקלט, אלא רק להכיר בכך שהם חיים ועובדים כאן. בהתחמקות מלקבל אותם ההסתדרות לא ממלאת את ייעודה כאיגוד עובדים — ומשאירה את הפליטים במצב בלתי אפשרי".

לפי העתירה, חלק מהאיגודים המקצועיים במדינות המערב מאפשרים למבקשי מקלט ופליטים חברות מלאה, בלי קשר למעמדם האזרחי או המשפטי. למשל, איגוד העובדים הגדול בצרפת מצרף כבר 20 שנה עובדים חסרי מעמד אזרחי, ואילו בגרמניה החליט ארגון גדול אחר שלא להתנות "חברות מלאה באישור עבודה, מעמד שהייה או מכשולים ביורוקרטיים כגון חשבון בנק אישי. רבים מהמאבקים של פליטים הם גם מאבקי עובדים, ולכן מדובר באינטרס משותף לשיפור תנאי עובדים". הפדרציה האירופית של האיגודים המקצועיים, המייצגת כ–60 מיליון חברים, קבעה ב–2015 כי "היכן שפליטים מסוגלים לעבוד, האיגודים יגייסו וייצגו אותם".

"הטענה הראשונה שלנו היא שחובתו של ארגון עובדים לאפשר הצטרפות אליו של כל מי שעונים על הקריטריונים הקבועים בחוקתו, ללא אפליה על בסיס דת, גזע, מין, לאום או אזרחות", אמרה עו"ד סטולר בדיון שנערך בשבוע שעבר ברשות השיפוט של ההסתדרות, "הטענה השנייה היא שזכותו של אדם להצטרף לארגון העובדים האפקטיבי. העותרים (מבקשי המקלט) אינם סבורים שהם יקבלו מעמד מול ממשלת ישראל באמצעות החברות בהסתדרות. הם רוצים להיות חברי הסתדרות כדי לשפר את מעמדם בעבודה. ההתניה של הקשר בין אזרחות לחברות בהסתדרות היא לא נכונה".

לטענת ההסתדרות, כפי שהוגשה לרשות השיפוט, מעמדם המשפטי של מבקשי המקלט "אינו מאפשר את צירופם כחברים להסתדרות". רישיון הישיבה הזמני שבידם, הוסיפו עורכי הדין מטעם ארגון העובדים, "אינו מהווה אשרת עבודה או היתר עבודה מכל סוג שהוא" וגם אותה התחייבות מדינה שלא לאכוף בקרב מעסיקים את איסור ההעסקה של מבקשי המקלט "לא 'מכשירה' את העסקתו של מי שעובד ללא רישיון עבודה ובניגוד לאשרה שיש בידו". המסקנה: "אותו עובד אינו עומד בתנאים הנדרשים על פי חוקת ההסתדרות כדי שיוכל להצטרף כחבר".

עם זאת, מוסיפים שם, "ההסתדרות אינה אדישה למצוקת מבקשי המקלט בישראל והיא מסייעת לקבוצת עובדים זו". בשם "הנאמנות לערכי הסולידריות החברתית", נכתב בתגובה, מעניק ארגון העובדים "שירותים וסיוע ברמת הפרט" ומבקשי המקלט "מקבלים דרך שגרה מענה וסיוע במימוש זכויותיהם במקם עבודתם". מדוברות הסתדרות נמסר עוד כי בשנים האחרונות טופלו בהצלחה "מאות מקרים של הגנת זכויות מהגרי העבודה".

"הייתי בדיון בית המשפט ושמעתי את עורכת הדין של ההסתדרות", מספר טוגוד, "שורש הבעיה הוא מדיניות הממשלה: חוסמים אותנו בכל דבר, דואגים שנהיה בשוליים, בלי שום זכויות. אז מה אם אין לי תעודת זהות? זה אומר שינצלו אותנו לנצח. חלק מהכוח של ההסתדרות צריך להגן עלינו".

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.6097273