ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

הדיין שקרא לגרש אריתריאים לארצם התבקש לעבור תפקיד לפני חצי שנה

תאריך: 22.8.18 מקור: הארץ, רויטל חובל

מנחם פשיטיצקי, הדיין שקרא בשבוע שעבר להחזיר אריתריאים למולדתם, התבקש לסיים את תפקידו כדיין בבית הדין לעררים כבר לפני כחצי שנה על רקע ביקורת על מקצועיותו. ל"הארץ" נודע כי ראשת בית הדין לעררים, מיכל צוק־שפיר, שטחה בפניו במארס האחרון טענות ותלונות קשות על תפקודו. צוק־שפיר הציעה לו לחזור לבית הדין למשמורת, שבו כיהן עד לפני כשנתיים, אך הוא סירב והודיע על עזיבתו. על שולחנו נותרו 17 תיקים שממתינים להכרעה, ואחד מהם ניתן בשבוע שעבר, בו דחה בקשה של אזרח אריתראי להכיר בו כפליט.

פסק הדין עורר סערה בגלל האמירות החריגות של פשיטיצקי על מדיניות ההגירה של ישראל. על פני 48 עמודים, שטח את דעותיו על המדיניות השגויה לדבריו של אי ההרחקה של מבקשי מקלט מאריתריאה. זאת, "בשל הסבל הרב שנגרם לתושבי ישראל שגרים בסמוך, הפשיעה המשתוללת ברחובות ואוזלת ידה של המערכת המשפטית". עוד הציע פשיטיצקי לחוקק פסקת התגברות שתמנע את התערבות בית המשפט בסוגיית מבקשי המקלט. "נראה כי כל חקיקה עתידית שתבקש להרחיק את המסתננים תיתקל בחומה הבצורה של בית המשפט העליון שלא תאפשר למדינה לממש את מדיניותה בעניין הזרים, אלא אם כן תחוקק פסקת התגברות", כתב.

פסק הדין עסק באזרח אריתריאה שהגיע לישראל ב-2009. והגיש בקשה למקלט מדיני ב-2014. הוא התבשר כי הבקשה נדחתה כעבור שלוש שנים, ורשות ההגירה כלל לא הגיבה לערר שהוגש על החלטתה. הדיון שהתקיים בינואר לא כלל את תגובתה. עורכת דינו של מבקש המקלט, מיכל פומרנץ, גילתה שניתן פסק דין בבקשה מפנייה של כתב ברדיו שביקש שתתראיין לגביו. "פסק הדין, הנפרש על פני עשרות עמודים, מוקדש ברובו לא לשאלות המשפטיות והעובדתיות הנוגעות ללקוח אותו אני מייצגת ולערר, אלא לדעותיו האישיות של הדיין על התנהלות המדינה ביחס לאזרחי אריתריאה וסודאן... ועצותיו בנושא זה שעיקרן גירושם", כתבה פומרנץ לצוק-שפיר. "מדובר באמירות יוצאות דופן בנוגע למדיניות הכללית של הממשלה, שלא ראיתי כדוגמתן מעולם, באף סוגיה חברתית או פוליטית". כדי להצדיק את עמדתו, פירט פשיטיצקי שורה של הליכים פליליים שנפתחו נגד מבקשי מקלט מאריתריאה, שאסף בעצמו. 

פשיטיצקי, תושב מודיעין בן 48, מונה ב-2010 לדיין בבית דין למשמורת, שדן בעררים על צווי כליאה של רשות האוכלוסין וההגירה נגד מי ששוהה בישראל שלא כדין. כהונתו נקבעה לחמש שנים והוארכה לחמש שנים נוספות. לפני כן תפקד כתובע של רשות ההגירה. ב-2016 החליטו במשרד המשפטים למנותו לבית הדין לעררים בלי הליך מכרזי מלא, על אף שמדובר בתפקיד שיפוטי בכיר יותר מדיין בבית הדין לעררים, עקב עומס בבית הדין.

בעקבות פסק דינו האחרון, הפך פשיטיצקי לגיבור בקרב אנשי ימין. לאור הדיווחים לפיהם הוא הודח הבהירה השרה שקד, בעודה בחופשה פרטית בחו"ל, שההדחה מחייבת את אישורה, שלא ניתן. היו שהעריכו כי פסק הדין, שתואם את משנתה של שקד, סינדל אותה מלאשר את העברתו לתפקיד אחר. כיום אומרים בסביבתה כי ממילא אין כוונה להדחתו אלא למצוא לו תפקיד חלופי, ולעת עתה היא מפגינה תמיכה בצוק־שפיר. בחודשים האחרונים ניסו במשרד המשפטים למצוא לפשיטיצקי תפקיד חלופי, בינתיים ללא הצלחה.

עורכי דין שעמם שוחח "הארץ" העלו ביקורת קשה על התנהלותו של פשיטיצקי. הם ציינו שהפגין זלזול במתדיינים בפניו, שהשקיע דקות קצרות בדיונים בסוגיות כבדות משקל שהובאו להכרעתו, ושפסקי דין שלו התהפכו לעתים קרובות על ידי שופטי בית המשפט המחוזי. גם הממונים עליו, בעבר ובהווה, ביקרו אותו וחוות הדעת הפנימיות עליו היו שליליות.

כך, לדוגמה, בעודו דיין בבית הדין למשמורת הגיע לשולחנו בקשה של מבקש מקלט שנכלא בסהרונים וביקש להשתחרר לאחר שרעייתו ילדה ואושפזה בבית חולים בשל חשש לשחפת. נוכח מעצרו ואשפוזה של רעייתו, שני ילדיהם הקטנים נותרו ללא השגחה. פשיטיצקי דחה את הבקשה בנימוק שהוא "מטיל ספק בכך שהמוחזק הוא אבי הילדים". הוא הוסיף שיש לאפשר לו לטוס לארצו ביחד עם הילדים – שהטיל ספק שהם ילדיו - והורה להביא את שלושתם למתקן המסורבים בנתב"ג. בעקבות עתירה שהגיש המוקד לפליטים ומהגרים, קבע שופט בית המשפט המחוזי דאז עופר גרוסקופף כי בית הדין חרג מסמכותו והורה על שחרור האב מטעמים הומיניטריים.

במקרה אחר, גילה עו"ד ידין עילם כי פשיטיצקי קיבל החלטה לגבי מבקש מקלט מבלי שהתקיים דיון. כשביקש עילם לקבל את התיק בעניינו ממזכירות בית הדין, גילה בו החלטה כתובה מראש, ובה ציטוטים של דברים שכלל לא אמר, בדיון שכלל לא התקיים. לעילם נאמר כי מדובר בטיוטה ובתגובת משרד המשפטים נכתב שמדובר ב"תקלת אנוש של מזכירה".

גם בשנתיים שבהן כיהן בבית הדין לעררים בירושלים, נתן פשיטיצקי שורה של פסקי דין שנויים במחלוקת. במארס אשתקד קיבל בית המשפט המחוזי ערעור על החלטתו של פשיטיצקי לא לתת מעמד לאזרח רוסיה הנשוי לישראלית בשל עברו הפלילי. בית המשפט מתח ביקורת על כך שמשרד הפנים ובית הדין לעררים, לא קיבל את חוות הדעת של המשטרה לפני שהחליט בעניין, בניגוד לנהלים.

פשיטיצקי דחה בפסק דין מנובמבר בקשה שהגישה אזרחית אתיופיה בת 27, שגדלה באתיופיה כיהודייה וקיימה שם עם משפחתה אורח חיים מסורתי. היא ברחה מאתיופיה לסודאן לאחר שבני משפחתו נרדפו על רקע דתי. אחרי כמה שנים בסודאן ואחרי שנעצרה שם המשיכה לישראל. בדרכה נחטפה והוחזקה בסיני, שם עברה התעללות מינית ופיזית קשה. כשהגיעה לישראל ב–2012 נכלאה במשך כשנתיים, ובמהלכן אושפזה בשל מחלה והגיעה למשקל של 33 קילו. לאחר שהמשטרה הכירה בה כקורבן עבדות למתן שירותי מין שוחררה ועברה למקלט לקורבנות עבדות. בתום שנה הייתה אמורה לחזור לאתיופיה, ובמהלך תקופה זו החלה קשר זוגי עם אזרח ישראלי ונולדה להם תינוקת. הצוות הטיפולי המליץ להשאיר אותה במקלט כדי לשקמה, אך ברשות ההגירה התנגדו. כשערערה על ההחלטה, באמצעות עו"ד פומרנץ, דחה פשיטיצקי את הבקשה והטיל עליה הוצאות בסך 5,000 שקל, על אף שלא עבדה לפרנסתה.

עורך דין המתמחה בתחום ומופיע בפני פשיטיצקי מזה שנים ארוכות, אמר ל"הארץ" ש"מדובר באדם אשר האג'נדות הפרטיות והאישיות שלו הנחו את פסיקותיו". עורך הדין, שביקש להישאר בעילום שם, הוסיף: "הוא בחר באופן עקבי להתעלם מהחוק והפסיקה המנחה, ובמקום זה מה שהנחה אותו בהחלטותיו זה שנאתו לזרים ולחלשים בחברה. מעולם לא היה קונצנזוס כל כך רחב בין נציגי המדינה והסנגורים לגבי אישיותו ופסיקותיו".

ואכן, מבדיקת "הארץ" עולה כי נגד הדיין הצטברו תלונות גם מצד אנשי משרד הפנים. סקירה של החלטותיו מעלה כי היו מקרים שבהם דחה את עמדת רשות ההגירה, אך נהג לעשות זאת תוך הכתבת תנאים לא שגרתיים. במארס השנה, כשבוע לפני שהודיע על עזיבתו, קיבל את בקשתה של אזרחית רומניה שנישאה לישראלי. כעבור כמה שנים התגרשה ממנו לאחר שהיה אלים כלפיה והתעלל בה. האשה ושני ילדיה פנו לבית הדין בבקשה להעניק להם רישיון קבע בישראל. פשיטיציקי קיבל את הבקשה, בתנאי ששני הילדים, בני 18 ו-21, יתגייסו לצה"ל. בתיק אחר הציע לזוג הורים מקולומביה ושני ילדיהם שחיים שנים בישראל, שהילדים יקבלו מעמד בישראל בתנאי שההורים יעזבו את הארץ. ההורים דחו את ההצעה ופשיטיצקי קבע שכל המשפחה תגורש.

ממשרד המשפטים נמסר שפשיטיצקי מונה לבית הדין לעררים ב–2016 על ידי השרה שקד "לאחר קיום הליך של 'קול קורא' בין כלל דייני המשמורת המכהנים".

עוד נמסר: "לא נוכל להתייחס לנושאים הקשורים בניהול הפנימי של בית הדין. יחד עם זאת נציין, באופן כללי, כי תחום העבודה, ניהול הדיון והכתיבה המשפטית של דיין בית הדין למשמורת דומה לעבודת שופט מעצרים, והוא מטיבו צר ומוגדר הרבה יותר מאשר בבית הדין לעררים, אשר יושב בסמכות המהותית שהייתה מסורה בעבר לבית המשפט המחוזי.

פשיטיצקי סירב להגיב.

https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.6408238