ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

דיווח: ילדי מבקשי המקלט אינם "דומים במאפייניהם"

תאריך: 4.3.19 מקור: הטלוויזיה החברתית, רוי שני כרמל

הוגשה עתירה לבג"ץ נגד סירוב משרד התחבורה להעניק לילדיהם הקטינים של מבקשי מקלט הנחה של 50% ברכישת הסדר נסיעה בתחבורה ציבורית כפי שכלל הילדים בישראל מקבלים.  

צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת המקומית), תשס"ג-2003 קובע כי לנוסעים תושבי ישראל, מגיל 5 עד 18 שנים, תינתן הנחה של 50% ממחיר הנסיעה המלא, בעת רכישת "הסדר נסיעה". בדצמבר 2016 הודיע משרד התחבורה על הענקת הנחות ברכישת הסדרי נסיעה בתחבורה ציבורית, גם לבעלי אשרת שהייה זמנית בישראל, כולל סטודנטים זרים הלומדים במדינה.

ילדיהם הקטינים של מבקשי מקלט, אשר ביקשו לרכוש בהנחה "הסדר נסיעה" (הגרסה האלקטרונית של ה"כרטיסייה" של פעם), נתקלו בסירוב, בטענה כי ההנחה אינה מוענקת למי שאין לו מספר תעודת זהות ישראלי.

פניות של עו"ד נועה דיאמונד ממשרד עו"ד גיא ברנד למשרד התחבורה ולרשות הארצית לתחבורה ציבורית, בהן טענו כי ילדיהם של מבקשי מקלט זכאים להנחה כמו כל קטין אחר המתגורר בישראל, נענו בסירוב, תוך שנטען כי הזכאות להנחה אינה תקפה לילדים של מבקשי מקלט, וכי ההנחיה מדצמבר 2016 להרחיב את מעגל הזכאים להנחות מטרתה הייתה לסייע לאלו שאינם תושבי קבע, אך "דומים במאפייניהם" לכאלו.

כך יוצא, כי מבחינת משרד התחבורה, סטודנטית זרה שמגיעה לישראל ללמוד לתקופה קצובה, "דומה במאפייניה" לתושבת קבע, יותר מאשר ילדיהם של מבקשי מקלט, אשר רבים מהם נולדו בישראל, מתגוררים בישראל שנים ארוכות ולומדים במערכת החינוך הציבורית שלה.

ב-20.2.2019 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד מדיניות זו של משרד התחבורה. בעתירה נטען, כי המדיניות שלא להעניק הנחות בנסיעה ציבורית לילדים של מבקשי מקלט, הינה מדיניות מפלה ופוגענית, אשר מרעה את מצבן הכלכלי של משפחות מבקשי המקלט, שהינו עגום מלכתחילה. הודגש, כי על גבן השחוח מעול הגזירות הכלכליות המוטלות מלכתחילה על מבקשי המקלט, מועמסת גזירה נוספת – הצורך לשלם מחיר מלא עבור תחבורה ציבורית של ילדיהם. בנוסף לעובדה כי מדובר בשירות בסיסי שדווקא אוכלוסיות מוחלשות זקוקות לו יותר מכלל האוכלוסייה, הרי שפעמים רבות, שיבוץ הילדים בבית ספר המרוחק משמעותית מהבית (במיוחד עבור ילדים קטנים), וכן הצורך ללכת ברגל לאורך כבישים סואנים, לא מותיר למשפחות כל ברירה אלא להגיע למסגרות הלימוד בתחבורה ציבורית, חרף ההוצאה המשמעותית.

העתירה הוגשה בשם שתי משפחות של מבקשי מקלט מאריתריאה, ארגון היא"ס ועמותת א.ס.ף.

 

https://tv.social.org.il/updates/62303