ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

דו"ח: רוב קורבנות הסחר והעבדות זוהו 
בידי ארגוני זכויות אדם ולא בידי המדינה

עופר וקנין
תאריך: 19.4.16 מקור: הארץ, אילן ליאור

דו"ח חדש של המוקד לפליטים ולמהגרים מצביע על נסיגה בטיפול הרשויות בישראל בקורבנות סחר בבני אדם ועבדות. לפי נתוני המוקד, ב-2015 חלה עלייה במספר הנשים ממזרח אירופהשהגיעו לישראל עם אשרת תייר והועבדו בתעשיית המין.

11 נשים נעצרו בחשד שהן מועסקות בזנות, הובאו לכלא גבעון וגורשו במהרה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, מבלי שנעשה כל תיאום עם המשטרה או בדיקה של הנסיבות שהביאו אותן לישראל. "על אף שדייני בית הדין לביקורת המשמרות מתחו ביקורת חריפה על חוסר תיאום זה, ולמרות פניות חוזרות ונשנות של המוקד אל הגורמים הרלוונטיים, אין מידע על שינוי או שיפור בנושא", נכתב בדו"ח.

בדו"ח צוין כי בעקבות חקיקה ופעולות אכיפה בעשור האחרון הועלתה ישראל לדרגה הגבוהה ביותר בדו"ח מחלקת המדינה האמריקאית למאבק בסחר בבני אדם. "כל עוד עמלה ישראל על שיפור הדירוג בדו"ח מחלקת המדינה האמריקאי, הקפידו הרשויות על תיאום ביניהן על מנת למגר את עברת הסחר בבני אדם. מסתמן שבשנים האחרונות חלה הידרדרות בנכונות לתיאום בין רשות ההגירה למשטרה. פקידי הגירה עוצרים ומגרשים נשים שהגיעו לישראל כתיירות ונמצאו עובדות במתן שירותי מין, עוד לפני שמתאפשר תיאום עם המשטרה שתחקור האם בוצעה בנשים אלו עבירה של סחר או לא", נכתב. כמו כן, צוין כי באחרונה בוטל הצורך באשרת כניסה לישראל לאזרחי אוקראינה ומולדובה, ובעקבות זאת המעקב אחר הסחר בנשים ממדינות אלה נעשה קשה יותר.

לפי הדו"ח, כ-80% מקורבנות הסחר והעבדות בקרב מבקשי מקלט זוהו בשנה החולפת על ידי ארגוני זכויות אדם ולא בידי הרשויות. המוקד איתר בשנה שעברה 28 מבקשי מקלט אפריקאים שנסחרו והועבדו במחנות העינויים בסיני. בעקבות פניית המוקד, הכירה המדינה ב-19 מהם כקורבנות סחר. ארבעה מהקורבנות שוחררו לאחר ההכרה בהם מכלא סהרונים, שם הוחזקו תקופה ארוכה. "במהלך השנים האחרונות יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם שבמשרד המשפטים ערכה קורסים והשתלמויות לדייני בית הדין ולעובדי שירות בתי הסוהר הנתקלים בניצולי עינויים וסחר במהלך עבודתם השוטפת", נכתב בדו"ח. "למרות זאת, עדיין מאתרים פעילי המוקד, פעם אחר פעם, ניצולים הכלואים במשך שנים מבלי שזוהו על ידי אנשי שירות בתי הסוהר או דייני בית הדין".

"הנתונים מצביעים על כך שהתפיסה לפיה הסחר בישראל מוגר מרפה את ידי הרשויות ומונעת היערכות וטיפול בפניה החדשות של התופעה", אמרה רעות מיכאלי, מנכ"לית המוקד לפליטים ולמהגרים. "להתייחס לנשים שעובדות בזנות כעבריינות ולא כשורדות הזקוקות לשיקום הוא חלק מההתנהלות הבעייתית שאפיינה את סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, תקופה בה הסחר בנשים בישראל היה בשיאו. גירוש העדות היחידות לא מאפשר למצוא את הסוחרים ולהידרש לתופעה מבחינה רוחבית - וכך זה לא מפתיע שהיא הולכת וגדלה. חוסר טיפול דומה ניכר גם בהיעדר מנגנוני איתור מספקים לזיהוי קורבנות סחר ועבדות בקרב מהגרי עבודה או מבקשי מקלט, שנותרים ללא כל מענה הולם".

משרד המשפטים מסר בתגובה: "הדו"ח המדובר הובא לתשומת ליבנו לראשונה באמצעות פנייתך וברצוננו ללמוד אותו לעומק טרם מתן התייחסות לגופו של עניין. יחד עם זאת, נציין כי מאז הקמתה ב-2006, הובילה יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים עשייה מערכתית משותפת בין כלל השחקנים הלוקחים חלק פעיל במאבק בתופעת הסחר בבני אדם, לרבות גורמי מדינה, הכנסת, המגזר השלישי וגופים בינלאומיים. בזכות שיתופי פעולה פוריים אלו, תופעת הסחר בבני אדם צומצמה משמעותית, באופן שאף זכה להכרה בעולם".

ממשטרת ישראל נמסר כי "הדו"ח לא הועבר לגורמי משטרת ישראל העוסקים בתחום ומטבע הדברים איננו יכולים להתייחס פרטנית למקרים ולנתונים שלא ברור על מה הם נסמכים. יחד עם זאת נדגיש כי ההיבטים המצויים בתחום אחריותה של משטרת ישראל בנושא מטופלים באופן מקצועי ונחוש ובשיתוף פעולה הדוק עם הרשויות הנוגעות, תוך הקפדה יתרה על זכויות חשודים וקורבנות עבירה ובכפוף לסמכויות הקבועות בדין".

רשות האוכלוסין וההגירה מסרה כי היא "ממשיכה לטפל על פי הנהלים ברגע שאדם הוכר והוגדר כקורבן סחר".

 

http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2919713