ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

דו"ח: סכנה לחיי הילדים בגנים פיראטיים בדרום תל אביב

תומר אפלבאום
תאריך: 11.2.16 מקור: הארץ, ירדן סקופ ואילן ליאור

מחקר ראשון מסוגו מתריע מפני סכנה ממשית לחיי הילדים הזרים בגנים הפיראטיים בדרום תל אביב. הדו"ח מצביע על תנאי הזנחה ומחסור בגנים, שמכונים "מחסני ילדים" או "בייביסיטרים". מחברי הדו"ח בדקו ומיפו את המצב הקשה בגני הילדים הפיראטיים בדרום תל אביב בהם שוהים ילדיהם של מבקשי מקלט מאפריקה. בשנה שעברה מתו חמישה תינוקות בגלל התנאים הירודים. 

המחקר מומן על ידי האגודה לזכויות האזרח, הקרן הישראלית למען יוניסף ונציבות האו״ם לפליטים. הוא נערך ב-2015 ד״ר יעל מאיר ופרופ׳ מישל סלואן מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב ב-47 גנים פיראטיים הממוקמים בדרום תל אביב: 12 בנווה שאנן, 17 בשכונת התקווה ו-18 בשכונת שפירא. 47 הגנים מהווים מעון לכ-1,500 ילדים מלידה ועד גיל שבע. החוקרות פנו לכלל הגנים ולבסוף חלק הסכימו להשתתף.

לצורך המחקר נבנה שאלון ייחודי לבחינת מצבם של הגנים הפיראטיים, שהורכב משני חלקים: החלק הראשון כולל ראיון עם הגננת, שבו נכללים פרטים דמוגרפיים עליה ומידע כללי אודות התנהלות הגן. החלק השני כלל תצפית על התנאים הפיזיים בגן ועל התנהגות הגננת עם הילדים. התצפית נערכה בכל גן פעמיים, אחת בשעות הבוקר והשנייה בשעות אחר הצהריים עם הגעתם של ילדים נוספים לגן. 

הגנים ממוקמים בבתים פרטיים, בנייני מגורים ומיעוטם בבניינים מסחריים. שלושה מהם נמצאים במרתפים. ב-59% מהגנים אין חצר והילדים נמצאים ימים שלמים במבנים סגורים מבלי לצאת החוצה. ב-45% מהגנים המטבח נצפה לא נקי. בשני גנים לא היו כלל מים זורמים ובשלושה אין שירותים במבנה הגן. במחצית מהגנים השירותים אינם מותאמים לגובה הילדים. ב-62% אין ריהוט כלל או שהריהוט אינו מותאם לגובה הילדים ולצורכיהם. באחד הגנים הילדים ישנו על רצפה חשופה ללא מזרון או מיטה. עוד נמצא כי ביותר ממחצית מהגנים לא היו כלל צעצועים. 

 מאיר וסלואן מצאו גם ליקויי בטיחות רבים בגנים, בהם לולים עם תינוקות בהם מונחים בקבוקי חלב ללא השגחה, מה שעלול לגרום לחנק (כפי שקרה בכמה מקרי מוות של תינוקות בגנים אלו); היעדר אוורור; שקעי חשמל חשופים; חומרי ניקוי או הדברה בהישג ידם של הילדים; ומכשירי חימום לא בטיחותיים בקרבת הילדים. ביותר ממחצית הגנים אין משטחי החתלה והתינוקות מחותלים על הרצפה.

בהיבטים החינוכיים, נצפו מקרים בהם גננות לא ניגשו גם לתינוקות שבכו שעה ארוכה, בשל מחסור בכוח אדם. בשליש מהגנים הגננות לא ניגשו לתינוקות ששהו בלולים בזמן ערות. המחקר מצא כי הגננות כמעט ואינן מקיימות מגע וקשר עין עם הילדים בזמן האכלה. התדירות שבה נצפתה גננת משחקת עם הילדים היתה נמוכה ביותר גם כן. 

עוד נמצא כי הפעילות החינוכית שקיימה הגננת היתה מעטה עד אפסית. כך, ב-78% מהגנים התצפיתנים דיווחו כי הגננות לא שיחקו עם הילדים או עסקו איתם בפעילות חינוכית כלשהי, וב-91% מהגנים הפעילות המרכזית היתה צפייה בטלוויזיה. באחדים מהגנים התכנים בטלוויזיה לא היו מותאמים לילדים, כגון סרט למבוגרים שכלל תוכן אלים. שתיים מכל שלוש גננות דיווחו כי הילדים כלל לא יוצאים החוצה בכל שעות היום. 

בכל גן היו בממוצע 30 ילדים ושתי מטפלות. מוצאן של רוב הגננות במערב אפריקה והיתר מהפיליפינים, סודאן, ואריתריאה. 22 מהגננות (58%) דיווחו כי הן חסרות ניסיון בטיפול בילדים. רוב הילדים בגנים הם ממוצא אריתריאי, וב-42 מ-47 הגנים שנבדקו (89%) יש רוב של ילדים אריתריאים. ב-10 גנים דיווחו הגננות כי ישנם ילדים עם צרכים מיוחדים. 

ההורים משלמים לגנים עד 600 שקלים לחודש, ורוב הגנים פועלים בימי ראשון עד שישי. ב-17 מהגנים (37%) ישנם ילדים הנשארים בגן עד שעות הלילה המאוחרות. בשישה מהגנים (13%) הגננות דיווחו שישנם ילדים הנשארים ללון בגן – ילד אחד בכל גן בממוצע. תשע גננות דיווחו כי לא תמיד הן יכולות ליצור קשר עם ההורים במידה והילד חולה.

מהמחקר עולות עדויות קשות לפיהן הגננות חשות כי "קיים פער תפיסתי בנושאים חינוכיים בינן לבין ההורים, וכי קיים חוסר ידע רב בקרב ההורים אודות טיפול בילדים בגיל הרך". אחת הגננות סיפרה כי "לעיתים אני מרגישה רע, הורים לא מכבדים אותי. הם קשוחים וצועקים לפעמים גם בנוכחות הילד. לעיתים הם מביאים ילדים חולים לגן ולא עונים לטלפון. יש קשיים בתקשורת ולא כולם דוברי אנגלית". 

עוד נכתב במחקר כי חלק מהגננות דיווחו כי לעיתים ההורים אינם מספקים את כל צורכי הילד בגן כגון טיטולים, אוכל ובגדים להחלפה והן נאלצות להשלים את הציוד בעצמן. אחת הגננות סיפרה: "לפעמים לא מחליפים להם בגד במשך שבוע, אז אני מקלחת או מחליפה". 

גננות דיווחו גם כי ההורים מאחרים מאוד באיסוף הילדים לעיתים עד שעות הלילה והן אינן מצליחות לאכוף את שעות פעילות הגן המוגדרות. קושי מרכזי שעלה בשיחות עם הגננות הוא סביב שליחת ילדים חולים הביתה. הן דיווחו שהורים רבים אינם ניגשים לרופא, ככל הנראה גם בגלל היעדר ביטוח רפואי, ומסרבים להשאיר ילד חולה בבית. הגננות חשו גם כי ההורים זקוקים להדרכה בנושאים בסיסיים בטיפול בילד, כגון שמירת היגיינה דרך מקלחת וצחצוח שיניים, תזונה, ובילוי זמן משותף עם הילדים. 

עורכות המחקר הוסיפו כי ״המטרה שלנו היתה לבחון לראשונה בצורה מסודרת ובעזרת כלים אמפיריים וכמותיים מה מצבם של הגנים. ידענו שמצבם קשה מתוך ההתרעות של מתנדבים ועובדים שפועלים בגנים, אולם התמונה היתה קשה אף יותר מכל מה שדמיינו. פגשנו תינוקות שנמצאים שעות רבות בלולים, מבלי יכולת לצאת, מבלי שיש כמות מטפלות מספקת שדרושה לטיפול בתינוקות רכים אלה. אנחנו מדברים על גנים שנמצאים ממש כאן במדינת ישראל, שנת 2016".

הן מוסיפות כי ״פעמים רבות התייחסו לעדויות הקשות מהגנים כקריאה מוגזמת של ארגוני זכויות אדם, והיה לנו חשוב לבדוק את זה באופן מסודר ואמפירי. לצערי הרב התנאים שהתגלו לנו בגנים קשים אף יותר ממה ששיערנו. שוב ושוב נתקלנו בתנאי חסך והזנחה קשים. צריך להבין שהתנאים שגילינו בגנים אלה הינם בגדר סכנת נפשות של ממש.

"בנוסף, בתנאים אלה עתידם של הילדים נגזל מהם. ילדים שגדלים ללא מגע ויחס מספקים, משהו מהותי ביכולתם לתת אמון, ליצור קשר ולהתפתח מבחינה קוגניטיבית, רגשית וחברתית נפגם, וזאת בגיל רגיש מאוד, שבו נבנית התשתית ההתפתחותית לכל המשך חייהם". לדבריהן, "הדו"ח הזה מבקש להאיר אוכלוסייה שקופה של ילדים, ולהצביע על התנאים בהם אנחנו מאפשרים לילדים שלא בחרו איפה להיוולד, להתפתח ולגדול, במדינה שלנו בחברה שלנו, מתחת לאף שלנו. נשאלת השאלה האם אנחנו כחברה מוכנים לאפשר למאות ואלפי ילדים להמשיך ולגדול בתנאים של סכנת נפשות, הזנחה וחסך?".

 

http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2848608