ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

דו"ח: מבקשי מקלט הוכו על ידי פקחי הגירה ולא הורשו להגיש בקשת מקלט בישראל

תאריך: 15.4.19 מקור: לי ירון, הארץ

מבקשי מקלט ספגו אלימות מצד פקחי רשות האוכלוסין, ובמקרים אחרים לא הורשו להגיש בקשת מקלט, ונמנעה מהם גישה לטלפון כחוק. כך עולה מדו"ח המעקב השנתי של המוקד לפליטים ומהגרים לשנת 2018, שפורסם אתמול (ראשון). בדו"ח צוטטו ארבע עדויות של מבקשי מקלט שלדבריהם הוכו, בנוסף לעדויות של קבוצת אזרחים מסרי לנקה שברחה בשל רדיפה פוליטית וחבריה לא הורשו לבקש מקלט בישראל — בניגוד לחוק הבינלאומי. ברשות האוכלוסין טרם הגיבו לדו"ח.

כך למשל דימיטרי (שם בדוי), אזרח אוקראינה שחי בישראל מספר שנים וניסה להסדיר את מעמדו כבן זוגה של אזרחית ישראלית, סיפר כי ספג אלימות פיזית ומילולית מצד פקחי הגירה. בעת שהותו בישראל, התמכר דימיטרי לסמים ונפתח נגדו הליך פלילי, בסופו עבר דימיטרי למוסד גמילה והתגורר בהוסטל. דימיטרי החליט לבחון המשך טיפול, שהותנה בהסדרת מעמדו בישראל, והתייצב לצורך כך במתקני רשות ההגירה. שם הוא נעצר ונכלא במתקן גבעון, לקראת גירושו.

דימיטרי התקשר למשרדי המוקד ועורכת דין מטעם המוקד ביקרה אותו במתקן הכליאה. הוא סיפר לה כי בניסיון הגירוש הראשון, בסוף מארס 2018, אחד מפקחי ההגירה קילל אותו, דחף אותו וסטר לו פעמיים: "הסתובבתי כדי להיכנס לרכב, אבל הוא (הפקח) דרך לי על הרגליים חזק מאחורה ודחף אותי לרכב. הוא נתן לי שתי מכות בפנים עם יד פתוחה. ביקשתי לדעת את שם המשפחה שלו אבל הוא סירב להגיד לי. אמרתי לו שאני לא מבין למה הוא מכה אותי ולמה הוא משתמש בסמכות שלו ככה, והוא ענה שממילא אני לא אצליח להוכיח שום דבר", סיפר.

בניסיון הגירוש השני, בסוף חודש מאי 2018, הציגו הפקחים בפניו סרטון שבו נראה בחור אפריקאי שמגורש תוך שהוא אזוק, צועק, בוכה ומושפל במטוס מלא נוסעים. במעמד זה נאמר לו "מה אתה חושב, שאתה גיבור? הוצאנו את האפריקאי נוציא גם אותך". בעקבות אירועים אלו פנתה נציגת המוקד לבית הדין לביקורת משמורת בבקשה להורות לשב"ס להזמין לגבעון חוקרי משטרה שיגבו את עדותו של דימיטרי ויאפשרו לו להגיש תלונה. בית הדין הורה לאפשר לו להגיש את תלונתו. ואולם, הוא גורש מישראל בטרם ניתנה לו האפשרות לעשות זאת. כיום אין גוף מפקח חיצוני ובלתי תלוי אליו ניתן לפנות בתלונות על מקרים שבהם מהגרים ומבקשי מקלט סופגים אלימות מצד פקחי רשות ההגירה (בשונה מהמשטרה והשב“ס).

כך סיפר עיסא, אזרח ניז‘ר שגורש מישראל, למוקד לפליטים: ”הטיסה היתה בשמונה בבוקר. בשש הגיע האיש הזה (הפקח) לשאול אותי אם אני רוצה לעלות לטיסה. אמרתי שלא והוא התחיל להכות אותי ולהכות אותי עד שהוא התעייף. צעקתי ובכיתי. הוא אמר ’אתה תמות וככה תעזוב. תמות. תצעק כמה שאתה רוצה‘. אזקו אותי בידיי וברגליי. במטוס צעקתי וסתמו לי את הפה. שמו לי משהו בפה כדי שלא אוכל לצעוק. רק כשהגענו לאתיופיה שחררו אותי מהאזיקים".

מקרה דומה תיאר דיאלו (שם בדוי), שבחודש מארס 2018 נעשה ניסיון לגרשו לחוף השנהב. לדבריו, הוא הוכה על ידי שלושה פקחים בשדה התעופה לאחר שסירב לעלות למטוס. דיאלו לא גורש לבסוף, והתלונה שהגיש בשל האלימות נסגרה. המוקד לפליטים ערער על סגירת התיק, והחלטה בעניינו אמורה להתקבל ביולי הקרוב. יאיא (שם בדוי), גם הוא אזרח חוף השנהב, סיפר למוקד כי בניסיון לגרשו הוא נכבל, הוכה ונחנק. לבסוף, גם הוא הורד מהמטוס והוחזר למתקן הכליאה.

במקרה נוסף שמתאר הדו"ח, סירב ממונה ביקורת הגבולות לתת לקבוצה של מבקשי מקלט להגיש בקשה בישראל. 13 מבקשי המקלט מסרי לנקה, בהם שתי נשים ו–11 גברים, נחתו בישראל ב–28 באוקטובר. בבואם לישראל, עוכבו חברי הקבוצה בביקורת הדרכונים ונלקחו לשימוע. במהלכו, סיפר ראש הקבוצה כי הם נמלטו על חייהם ומבקשים הגנה. בדו"ח מתואר כי חברי הקבוצה הם פעילים פוליטיים שקיבלו איומים על חייהם וכן הותקפו באלימות על ידי תומכי משטר.

ביום הגירוש המיועד נודע למוקד לפליטים ולמהגרים במקרה כי מבקשי המקלטמוחזקים במתקן יהלו“ם שבנתב“ג ועורכת דין מהמחלקה המשפטית במוקד ביקרה אותם והגישה ערר לבית הדין לעררים בתל אביב. בית הדין הורה לתת להם להגיש בקשת מקלט ואסר על גירוש חברי הקבוצה מישראל. עם זאת, חילופי שלטון נוספים שחלו בסרי לנקה, הביאו את חברי הקבוצה להחלטה לוותר על בקשות המקלט שהגישו ולשוב למולדתם לאחר 51 ימי כליאה בישראל.

לפי הדו"ח, "מהתנהלות המדינה במקרה זה עולה השאלה אם אירעו מקרים אחרים בהם גורשו מבקשי מקלט למקום בו חייהם או חירותם נתונים בסכנה בשל סירוב הרשות לאפשר להם להגיש בקשות מקלט עם הגיעם לנתב“ג".

המקרה גם מעלה שאלות בנוגע לזכויות מבקשי המקלט בזמן שנכלאו. "ביקשתי מאחד השומרים גישה למזוודה שלי כדי להוציא משם פריט לבוש והוא הסכים", צוטט בדו"ח מפי אחד מחברי הקבוצה מסרי לנקה. "כשהגענו לחדר האחסון, פתחתי את התיק שלי והוצאתי ממנו את הטלפון וניסיתי להתקשר לאשתי בגלל שלא נתנו לנו להשתמש בטלפון של המתקן כדי להתקשר. השומר לקח לי את הטלפון, הוביל אותי לחדר ריק בסמוך, סגר את הדלת וסטר לי בחוזקה פעמיים. לאחר מכן הוציא את כרטיס הסים מהטלפון שלי ושבר אותו לשניים ואז זרק בחוזקה את הטלפון שלי על הרצפה ושבר אותו. לאחר מכן הוא החזיר אותי לחדר שבו הוחזקתי".

תצהיר המקרה ניתן לעורכת דין מטעם המוקד ב-31 באוקטובר 2018. לפי נהלי הרשות, ”מוחזק יהיה זכאי לשימוש בטלפון הציבורי המצוי במתקן פעם ביום ולמשך זמן סביר“. במוקד מדגישים כי עד 5 בנובמבר 2018 הוחזקו חברי הקבוצה במתקן יהלו“ם במעצר, ללא גישה לטלפונים וללא כל קשר עם העולם החיצון. הם לא הורשו להתקשר לבני משפחותיהם ולעדכן אותם במצבם.

לדברי ד"ר איילת עוז, מנכ"לית המוקד לפליטים ולמהגרים, "גם השנה, הדו"ח מוציא לאור את המציאות שרשות האוכלוסין עושה ככל שביכולתה כדי להשאיר הרחק מעין הציבור. מן הנתונים שנאספו עולה כי פקחי הרשות חשים שהם יכולים לנהוג במהגרים ופליטים באלימות קשה; למנוע גישה למערכת המקלט בניגוד מוחלט לאמנת הפליטים; ולכלוא משפחות מאחורי סורג ובריח מבלי לבחון חלופות ראויות, רק משום שמדובר בקבוצה חסרת כוח פוליטי ונטולת הגנה".

 

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.7119836