ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

גם אם יושג הסכם שלום, הדרך להשבת מבקשי המקלט לסודאן ארוכה ורצופה מכשולים

תאריך: 19.8.20 מקור: הארץ, לי ירון

"ככל שהסכם עם סודאן ייצא לפועל — הוא יוכל לסלול את הדרך גם לפתרון סוגיית מבקשי המקלט מסודאן", כך אמר מקור ישראלי בכיר ל"הארץ" על רקע הצהרת דובר משרד החוץ של סודאן, חיידר סאדק, על כך שבמדינתו מצפים להסכם שלום עם ישראל. אולם למרות הצהרות הבכיר, שורת אישים ממשלתיים ודיפלומטיים הבהירו אתמול ל"הארץ" כי גם אם יושג הסכם שלום בין המדינות, הדרך להחזרתם של מבקשי המקלט לסודאן ארוכה מאוד ומוטלת בספק.

כיום חיים בישראל 6,285 אזרחי סודאן, המהווים כחמישית ממבקשי המקלט במדינה. מבקשי מקלט אלה ברחו מרצח העם המתחולל מאז 2003 בדארפור, בהרי הנובה והנילוס הכחול, ובקשות המקלט שלהם מאושרות לרוב ברחבי העולם. בישראל, כ–4,500 מהם הגישו בקשות למקלט מדיני, אך הם מחכים להכרעה במשך שנים רבות, חלקם למעלה מעשור. עד כה המדינה לא השיבה לבקשות מקלט אלה — לא לחיוב ולא לשלילה. נכון להיום, רק בקשת מקלט אחת של אזרח סודאני נענתה בחיוב. כך, ללא הכרעה בבקשותיהם, מרבית מבקשי המקלט מסודאן חיים בישראל ללא מעמד וללא זכויות.

בשנים האחרונות מצהירים ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירים במערכת הפוליטית על רצונם לגרש את מבקשי המקלט מישראל. אולם, המהלך לא יוצא לפועל משני נימוקים עיקריים. הנימוק הרשמי שהמדינה מסרה לבתי המשפט הוא "היעדר יחסים דיפלומטיים בין מדינת ישראל לרפובליקת סודאן". מכשול זה אמור להיות מוסר במקרה שיושג הסכם עם המדינה האפריקאית.אולם הסכם שכזה לא יסיר מכשול נוסף, שעליו אין לישראל שליטה. אמנת הפליטים של האו"ם משנת 1951 קובעת כי לא ניתן לגרש אדם למקום שבו חייו או חירותו יהיו בסכנה. לפי האמנה, החזרתם של מבקשי המקלט למדינתם תלויה בכך שהמצב בסודאן לא יהיה מסוכן באופן כללי, ובפרט שיגיע אל קצו הטיהור האתני שמבצעים צבא סודאן והמיליציות הערביות בשבטים האפריקאים הילידים בדארפור, בהרי נובה ובנילוס הכחול. על אף שהשלטון במדינה התחלף באחרונה, לפי נציבות האו"ם לפליטים, עדיין לא הושגה יציבות בסודאן והמדינה לא מוכרזת כבטוחה.

נימוק נוסף אשר ימנע מהמדינה לגרש את מבקשי המקלט, הוא שהיא לא בדקה את מרבית בקשות המקלט שהוגשו. זאת מאחר שאמנת האו"ם לפליטים אוסרת על גירושם של מי שבקשתם לא נבחנה. "זה עשור ומחצה חיים בישראל מבקשי מקלט מסודאן, השוהים כאן כחוק ובקשותיהם של כ-4,500 מהם למקלט עדיין תלויות ועומדות", נמסר מהמוקד לפליטים ומהגרים, "במשך שנים רבות ישראל סירבה לאפשר להם להגיש את הבקשות, ומאז שהסכימה — היא דבקה בהחלטתה שלא להחליט בעניינן".

לדברי ענבל בן יהודה, אשר חוקרת את סודאן בפורום לחשיבה אזורית, בראש המדינה עומדת כיום מועצת ריבונות חצי צבאית וחצי אזרחית, שבראשה עומד היו"ר עבד אל־פתאח בורהאן, ומכהן בה מוחמד חמדן דגלו (חמידתי), ראש מיליציות הג'נג'וויד. היא החליפה את המשטר העריץ של עומר אל־בשיר, שהיה אחראי על הטיהור האתני ועל רצח העם בדארפור, ועל קריסה כלכלית ודרדור מוחלט של סודאן, לדברי בן יהודה.

"בורהאן וחמידתי, האנשים החזקים ביותר בסודאן כיום, היו סוכנים ישירים של אל־בשיר", היא אמרה. "הם הוציאו אל הפועל, מי בצבא ומי בראש המיליציות, את המדיניות האכזרית שלו. למרבה הצער, האנשים האלה לא הוכיחו שהם מובילים את סודאן למקום דמוקרטי יותר".

בשבועות האחרונים דווח על מספר מקרי טבח בדארפור, ואלפי בני אדם ברחו מהמדינה לצ'אד השכנה. כך למשל, ב‐25 ביולי דווח על רציחתם של 61 בני אדם ופציעתם של 88 נוספים ביום אחד, בסדרת תקיפות במערב דארפור.

"אירועים אלו כוונו נגד עקורים שביקשו לשוב לאדמותיהם בדארפור", אמרו במוקד לפליטים ולמהגרים. "ציטוטים אופטימיים על שיחות ומגעים לנורמליזציה לא יצליחו לכסות על החורבן הנורא שהמשטר בסודאן ממשיך להמיט על אזרחיו שלו. בראש סודאן עומדים היום אותם הגנרלים שביצעו את רצח העם והטיהורים האתניים בדארפור, הרי הנובה והנילוס הכחול — אלו האנשים שמהם נסו מבקשי המקלט הסודאנים לישראל". במוקד הוסיפו: אנו שותפים לתקוותם של מבקשי המקלט הסודאנים לעתיד טוב ובטוח עבור מדינתם, אך בימים בהם ברור לכל כי רצח העם במדינה מעולם לא הסתיים — על ישראל להכיר במי שזכאים לכך כפליטים".

מונים הארון, ממובילי קהילת מבקשי המקלט מסודאן בישראל, הביע חשש כי היחסים בין ישראל לסודאן "עלולים לתת לגיטימציה בינלאומית לגנרלים ששולטים במדינה כעת ושאינם רצויים על ידי העם, בגלל שהם אותם אלה שביצעו פשעים נגד האנושות". לדבריו, "חשש נוסף הוא שישראל תרצה להחזיר פליטים סודאנים שחיים כאן למרות המצב שהולך והמחמיר באזורים שבאנו מהם. הנסיבות שגרמו לנו להיות פליטים עדיין קיימות ואף מחמירות בזמן האחרון".

אוסמעין ברקה, מבקש מקלט מסודאן שעומד בראש ארגון הסטודנטים האפריקאים בישראל, גדל בכפר קטן בדארפור. בגיל תשע נרצחו הוריו לנגד עיניו. בשבועות האחרונים הוא מנסה לגייס סיוע למשפחתו וחבריו בכפרים בדארפור, עקב ההסלמה בחבל. "בשבועיים האחרונים מתחוללת מלחמה קשה מאוד בדאר־מסאליט, האזור שבו נולדתי". הוא סיפר. "קבוצות הג'נג'וויד, מיליציות חמושות הנתמכות על ידי הממשלה, מבצעות תקיפות אכזריות ואלימות בתושבים בהן נרצחו מעל מאה תושבים בשבועיים האחרונים. הם זקוקים לתרומות, לסיוע ברכישת מזון, תרופות, אוהלים ובגדים לעקורים שנסו על נפשם מהתופת".

https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.9083559?