ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

גירוש ו"עזיבה מרצון"

צילום: אקטיבסטילס

מדינת ישראל מעניקה הגנה קבוצתית לנתיני סודן ואריתריאה ואינה מגרשת אותם למדינות המוצא שלהם. עם זאת, רשות ההגירה מפעילה מדיניות שמטרתה להפעיל עליהם לחץ להסכים ל"עזיבה מרצון".

גירוש למדינה שלישית

ב-31.3.15 הודיעה רשות ההגירה כי מעכשיו תגרש גם בכפייה מבקשי מקלט סודנים או אריתריאים, ל"מדינה שלישית באפריקה" - כלומר, מדינה שאינה מדינת מוצאם. על פי דיווחים כלואים ב"חולות" כבר החלו לקבל הודעות גירוש. בתגובה הוצאנו  בשיתוף ארגוני זכויות אדם נוספים פנייה לשר הפנים וליועץ המשפטי לממשלה ובה נכתב: "המהלך.. הוא מהלך מסוכן אשר יהווה הפרה חמורה של חובותיה של מדינת ישראל לפי האמנות שהיא חתומה עליהן והדין המנהגי. כליאתם של מי שיסרבו 'להסכים' ללכת לגורל בלתי ידוע והרה סכנות מנוגדת לדין הישראלי ולשורה של פסקי דין של בית המשפט העליון. בפתח חג החירות, אנו קוראים לממשלה להימנע מהמהלך ולקיים את המאמר 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים'."

עתירות כנגד גירוש מבקשי המקלט למדינה שלישית (אפריל-יולי 2015)

נוהל "עזיבה מרצון"

מאחר שעד כה נאסר על גירושם של אריתריאים וסודנים, רשות ההגירה מפעילה לחץ בלתי פוסק על מבקשי המקלט, בעיקר באמצעות איום הכליאה ב"חולות", כדי שיסכימו לעזוב "מרצון". ד"וח של א.ס.ף שנכתב בשיתוף המוקד לפליטים ומהגרים חושף כי בחלק מהמקרים גורלם של אלה שעזבו היה כליאה, עינויים ורדיפה מצד השלטונות. לקריאת הדוח "באין רצון חופשי". כמו כן תוכלו לקרוא את סיפורו של מבקש מקלט מדרפור, שלאחר שזומן להתייצב במתקן הכליאה "חולות" הסכים לעזוב לכל מדינה שאינה סודן, שבה הוא נרדף, הובטח לו שיגיע למדינה אחרת באפריקה, אך כשנחת באדיס אבבה נאמר לו שעליו להמשיך לסודן. 

הגירוש לדרום סודן (2012)

בתאריך 31.01.12 החליט שר הפנים דאז, אלי ישי, להורות לכלל הקהילה הדרום סודנית בישראל לצאת מישראל עד סוף מרץ 2012. אף שהקהילה הדרום סודנית בישראל היוותה אחוז קטן מכלל מבקשי ומבקשות המקלט בישראל (1,000-700 איש, מתוכם יותר מ-400 ילדים) גורשו חברי וחברות הקהילה החל ביוני 2012, לאחר דחיית העתירה המנהלית שהגישו א.ס.ף וארגוני זכויות אדם נוספים נגד הסרת ההגנה הקבוצתית ממבקשי המקלט מדרום-סודן ולאחר מאבק ציבורי שהובילה העמותה כנגד הגירוש.

במסגרת המאבק הציבורי פירסמנו תדיר תמונת מצב עדכנית על דרום-סודן; ניהלנו קמפיין נרחב ברשת שזכה לתהודה רבה; קמפיין בתקשורת שכלל עשרות פרסומים שונים בנושא; גייסנו אנשי רוח, תרבות ואמנות לתמוך במאבק נגד הגירוש; פעלנו מול חברי כנסת ומול אישי ציבור שונים; ביחד עם אוואז (Avaaz) גייסנו אלפי חתימות לעצומה נגד הגירוש;  אירגנו הפגנות ופעלנו עם חברי הקהילה לביטול הגירוש.
המאבק הציבורי הצליח להביא לתודעה הציבורית את סיפורם הקשה והמיוחד של הפליטים והפליטות מדרום-סודן, והצליח ליצור התנגדות לגירוש. עם זאת, במחצית הראשונה של 2012 גלי ההסתה והגזענות כנגד פליטים ופליטות הלכו וגברו, הגיעו לשיאים חדשים והיוו קרקע פורייה למימוש הגירוש לדרום סודן. 
 

מסמכי מאבק ציבורי

עתירה מינהלית נגד הגירוש לדרום-סודן

 

קטינים בהוצאה חוץ-ביתית שהיו מועמדים לגירוש

עם תחילת הגירוש לדרום סודן, במה שכינה משרד הפנים "מבצע חזרה מרצון", הגיעו לעמותת א.ס.ף פניות הנוגעות לילדים ולילדות ממוצא דרום סודני הנמצאים בהשמה חוץ ביתית (פנימיות), שמשרד הפנים מבקש לגרש את משפחותיהם. 

ב-20 ביוני 2012 הגשנו עתירה לבג"ץ נגד משרדי הרווחה והפנים, באמצעות עו"ד יונתן ברמן (מהחטיבה לזכויות אדם במרכז האקדמי למשפט ועסקים, רמת גן), בדרישה שילדים וילדות שהוצאו מחזקת הוריהם מרצון או בצו בית המשפט לנוער יוחזרו לידיהם רק לאחר בדיקה של הגורמים המקצועיים ברווחה, או לחילופין לאחר שבית המשפט לנוער יבחן ויקבע שהם אינם קטינים נזקקים עוד.

בעקבות העתירה, הודיעו משרדי הרווחה והפנים כי ילדים וילדות הנמצאים בהשמה חוץ ביתית לא יוחזרו לידי הוריהם, אלא לאחר קיום ההליכים הקבועים בחוק, וכי רשויות הרווחה יבדקו אם נשקפת לילד או לילדה סכנה במקרה שיוחזרו לחזקת הוריהם. אנו בא.ס.ף משכנו את העתירה ועקבנו מקרוב אחר התנהלות משרדי הרווחה והפנים, על מנת לוודא כי הם עומדים בהתחייבותם.

ב-2014 כתבנו דו"ח בנושא קטינים בהוצאה חוץ-ביתית המועמדים לגירוש, והוא הוגש לבכירי משרד הרווחה ומשרד הפנים. הדו"ח חובר בעקבות החזרה של ילדים שהוצאו מהבית עקב הזנחה או התעללות והוחזרו להוריהם לצורך גירושם ללא בחינת המקרה בהליך מסודר, בלי השלמת ההליך הטיפולי ותוך התעלמות מטובת הילדים.